ב"ה יום רביעי, ז' תמוז תשע"ח | 20.06.18
צילום: שטורעם.נט, ארכיון
כל מה שרציתם לדעת על מתווה הגיוס החדש ● מיוחד

יעדי גיוס לישיבות, סנקציות כלכליות משמעותיות יוטלו על ישיבות שלא יעמדו ביעדים, אפשרות החזרת הפטור עד גיל 28, תמריצים ותגמולים למתגייסים ועוד ● כתב שטורעם, יוסי אסולין, עם כל מה שאתם צריכים לדעת על מתווה הגיוס החדש שצפוי לעבור בכנסת
מאת יוסי אסולין
עיקרי ההמלצות

הוועדה לבחינת גיוס חרדים הגישה את המלצותיה באשר לחוק הגיוס המתגבש. בשני האחרון נחשפו המלצות הוועדה: קביעת יעדי גיוס חדשים לצה"ל ולשירות הלאומי, העלאה הדרגתית של מספר המשרתים החרדים מידי שנה, הטלת סנקציות כלכליות משמעותיות על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס וקידום הטבות ותגמולים לכלל המשרתים.

לפי המסתמן, ההמלצות לא יכללו עיצומים פליליים כנגד חרדים שלא יתגייסו, אולם ישללו מהם הטבות ותגמולים שונים שמעניקה המדינה. ההמלצות הועברו לאישורם של הרמטכ"ל גדי איזנקוט ושר הביטחון אביגדור ליברמן, ואושרו פה אחד. כמו כן, על בסיס המלצות אלו, ניסח משרד הביטחון תזכיר חוק במטרה להשלים את החקיקה עד לתום מושב הקיץ.

כמו כן קובעות ההמלצות כי גיל הפטור יעמוד על 24. עם זאת, תינתן האפשרות לציבור החרדי להשתלב הן בשירות צבאי והן בשירות לאומי עד גיל 28, לרבות החזרה ממעמד פטור לשם כך.

לפי החלטת הוועדה, אי-עמידה ב-85% מיעדי הגיוס במשך שלוש שנים ברציפות תביא לביטול החוק. בנוסף, הוועדה המליצה להרחיב את הסנקציות המנהליות שמוטלות על מי שלא מתגייס ועל עריקים, וכן להקים מסלולי שירות מותאמים לחרדים, שיקדמו השתלבות בתעסוקה. הוועדה המליצה גם לבחון תמריצים למתגייסים כמו העלאת דמי הקיום של המשרתים שירות מלא ומימון מטעם המדינה של לימודי תואר ראשון לכלל מסיימי השירות הצבאי באופן מלא.

הישיבות יצטרכו לעמוד לפחות ב-95% מיעד הגיוס שלהן. חריגה משיעור זה תוביל להטלת סנקציות כלכליות. יצוין כי הסנקציות הכלכליות לא יוטלו במהלך השנתיים הראשונות ליישום החוק. אולם בשנה השלישית והרביעית, תפחית המדינה את סכום התמיכה בהתאם לשיעור החריגה מהיעד, בשנה החמישית והשישית ליישום החוק יוטלו סנקציות בשיעור כפול משיעור החריגה, בשנה השביעית והשמינית הסנקציות יוכפלו פי שלושה ובשנה התשיעית והעשירית פי ארבעה.

בנוסף, הוועדה המליצה בדו"ח לקבוע יעד גיוס לצה"ל ולשירות לאומי של 3,996 חרדים בשנת 2018 ולהעלות אותו ב-8% בכל שנה עד 2020. בנוסף ממליצה הוועדה להעלות את שיעור המתגייסים ב-6.5% בשנה עד ל-5,635 בשנת 2023. בשנים 2027-2024 ממליצה הוועדה להעלות את שיעור הגיוס ב-5% עד ל-6,844 חרדים בשנה.

לפי המתווה המסתמן, בשנים הראשונות ליישום החוק יגויסו כ-20% תלמידים מכל ישיבה הנחשבת "מעודדת גיוס", וב-2028 יגויסו כבר 51% מתלמידי הישיבה. מדובר בשינוי דרמטי של החברה החרדית, כפי שצופים אותו עורכי המסמך במשרד הביטחון. עוד נקבע כי בשל הקושי באיסוף נתונים שונים ממשרדי הממשלה השונים ובכלל זה נתוני פיקוח ותמיכה בישיבות חרדיות, משרד הביטחון יקים מאגר מידע הכולל את כלל הנתונים הרלוונטיים לגיוס בני הישיבה.

וועדת ההמלצות

הוועדה מונתה על-ידי שר הביטחון, אביגדור ליברמן, במטרה לגבש הסדר שיעלה בקנה אחד עם צרכי צה"ל; יעמוד בפסיקת בית המשפט העליון, ויזכה להסכמה רחבה הנדרשת, לשם עיגונו בחקיקה. לצורך גיבוש ההמלצות, נפגשה הוועדה במהלך השבועות האחרונים עם גורמי צבא, גורמים ממשלתיים, רבנים ואנשי ציבור נוספים.

מי שעמד בראשות הוועדה, המשותפת למשרד הביטחון ולצה"ל, הוא היועץ המשפטי למערכת הביטחון - עו"ד איתי אופיר. חברי הוועדה הם תא"ל ערן שני - ראש חטיבת תכנון ומנהל כוח האדם, תא"ל שרון אפק - הפרקליט הצבאי, תא"ל אייל קרים - הרב הצבאי הראשי, ומר משה צין - ראש האגף הביטחוני-חברתי במשרד הביטחון.

על פי הסיכום, מרגע קבלת טיוטת החוק ידונו חברי 'פורום מצומצם' בפרטי ההצעה במשך כשבוע בלבד. לאחר הדיונים בפורום המצומצם, יוחזר הניסוח הסופי לוועדה המקצועית במשרד הביטחון לצורך אישורו, ומשם יועבר לאישור היועץ המשפטי לממשלה ומיד לאחר מכן יחל תהליך החקיקה.

החברים הנמנים על 'הפורום המצומצם' הם שר התיירות יריב לוין, יו"ר הקואליציה ח"כ דודי אמסלם (הליכוד), שר הביטחון אביגדור ליברמן (ישראל ביתנו), ונציגי הסיעות החרדיות – סגן שר הבריאות יעקב ליצמן וח"כ משה גפני ושר הפנים אריה דרעי. בנוסף, ייתכן שגם שרת המשפטים איילת שקד (הבית היהודי) תהיה חלק מהפורום.

ימים של הכרעה

כזכור, לפני כחודש העבירו ראשי סיעת יהדות התורה - ליצמן וגפני, מכתב לראש הממשלה נתניהו, שבו קבעו כי סיעתם לא תוכל להמשיך לשבת בממשלה אם חוק הגיוס לא יעבור כבר במושב הקיץ הקרוב.  זאת, מאחר שעל פי הוראת בג"ץ בחודש ספטמבר פוקע חוק הגיוס הנוכחי - מה שיותיר את הציבור החרדי ללא חוק שמסדיר את גיוסו ואת הפטור הניתן ללומדי תורה.

הימים הקרובים הם 'ימים של הכרעה'. ההערכה היא שהחוק יעבור בשלום ולא יוביל לפיצוץ בין המפלגות החרדיות לראש הממשלה נתניהו. הסיעות החרדיות לא מעוניינות בעימות, ולכן גם אם הם לא יסכימו למתווה החדש, הם לא יצביעו נגדו אלא יתנו לו לעבור.

ואמנם, לפי הדיווחים בתקשורת, ישנם הבנות שקטות בין המפלגות החרדיות למפלגות הערביות ואלו עשו הסכם 'חוק תמורת חוק' – המפלגות החרדיות הפילו השבוע את החוק של ח"כ יואב קיש, חוק שהיה עשוי להביא לפירוק הרשימה המשותפת, ובתמורה הח"כים הערבים התחייבו שחוק הגיוס יעבור גם אם תהיה התנגדות בקואליציה. לפי הדיווח, "הצדדים משתפים פעולה כבר תקופה – החל מסוגית השבת ועד לחוק המואזין שבאורח פלא תקוע כבר חודשים".

ואולם, למרות האופטימיות שנשמעת גם מפי בכירים בקואליציה, ולמרות ההערכה ששר הביטחון ליברמן לא יערים קשיים בהעברת החוק כפי שהערים בסוף מושב החורף, עדיין ישנה דריכות גדולה בקרב ראשי המפלגות, בשל המצב הנפיץ באשר לחוק זה. מספיק שאחת מהשותפות בקואליציה, בין החרדיות ובין ה'לא חרדיות', תגיע למסקנה ששווה לה ללכת לבחירות על רקע משבר הגיוס, והכל יתנפץ והבחירות יוקדמו.

בזירה המשפטית, אגב, מביעים ספק באשר להצלחת החוק. משפטנים בכירים אומרים כי "החוק לא יעבור בג"צ", וכי "אין מנוס מחזרה לחוק ערך לימוד התורה".

חשוב להבין, הסנקציות הכלכליות שיוטלו על ישיבות שלא יעמדו ביעדי הגיוס הרי הן כהתערבות של ממש מצד המדינה כלפי הישיבות, צעד שמעולם לא היה, ובעבר אף הייתה לו התנגדות חריפה מצד הח"כים החרדים. יעדי הגיוס המוצעים במתווה יצרו גם אפליה בין ישיבה לישיבה. מי שכמובן עלול להיפגע מכך זה הפלג הירושלמי וישיבות ספרדיות דוגמת 'באר התלמוד', שנוקטות עמדה שמרנית יותר באשר לגיוס, ולכן ככל הנראה לא יעמדו ביעדי הגיוס שמציבה להם המדינה.

בצל הימים המתוחים האלו, 'הפלג הירושלמי' וקהילות נוספות, חלקן ספרדיות, מארגנים בימים אלו שלל מחאות כנגד הפוליטיקאים. ביום ראשון האחרון התקיימה הפגנה מתחת לביתו של יו"ר דגל התורה, ח"כ משה גפני, ובה נאמרו אמירות קשות כנגדו וכנגד נציגים חרדים נוספים.

ממתינים להכרעת גדולי ישראל

כצפוי, פרסום טיוטת ההמלצות גרר תגובות רבות. בזירה החרדית נשמעו דעות פחות נחרצות וביקורתיות ויותר פשרניות מאלו שהורגלנו בפעמים הקודמות שעלה חוק הגיוס לכותרות. ככל הידוע, עד לרגע כתיבת שורות אלו, לא נשמעו איומים ממשיים על פירוק הקואליציה. כל המפלגות החרדיות הוציאו הודעה משותפת לפיה ההכרעה עוברת למרנן ורבנן גדולי התורה, וכי רק על פיהם יקום (או ייפול) דבר.

מחר (חמישי), באם לא יהיה שינוי של הרגע האחרון, עתידה להתכנס מועצת גדולי התורה של 'אגודת ישראל' על מנת לדון בפרטי מתווה הגיוס החדש ולהכריע לכאן או לכאן, לקראת ההצבעה שתיערך בעוד פחות משבועיים. במהלך הישיבה יציגו הח"כים החרדים בפני גדולי ישראל את פרטי מתווה הגיוס החדש ויבקשו את עצתם כיצד ראוי ונכון לפעול.

תקדים מסוכן

שר הפנים אריה דרעי אמר השבוע כי "סיעת ש"ס מביעה מורת רוח על הניסיון להעניש את לומדי התורה על ידי הפחתת תקציבי המוסדות. לא ניתן יד לכל פגיעה במעמדם של בני הישיבות. אלמד את התזכיר היטב ואביא אותו במלואו לעיונם והכרעתם של מרנן ורבנן חברי מועצת חכמי התורה ובראשם מרן ראש הישיבה שליט?א. סיעת ש?ס רואה בלימוד התורה ערך עליון בעם ישראל ותעמוד בתוקף שכל לומד תורה יוכל להמשיך לשקוד על תלמודו ללא הפרעה וללא כל מגבלה".

גורם ביהדות התורה אומר כי "החוק יצטרך לעבור שינויים בדרך לאישורו הסופי בכנסת. אלה לא יהיו בהכרח שינויים דרמטיים", ואולם לדבריו "גם אחרי שייעשו, לא בטוח שהחרדים יוכלו להצביע בעד החוק וייתכן ויימנעו בהצבעה". מנגד, גורם אחר ביהדות התורה אמר כי "זה (ההמלצות החדשות י.א) אולי מרווח נשימה, אבל אסון. יש כאן תקדים שאתה מסכים למכסות יבוא בג"צ ויגדיל את המכסות שלא נוכל לעמוד בהם". אותו גורם הוסיף: "לא מן הנמנע שנתנגד להצעת החוק".

גם סגן השר מאיר פרוש מצטרף לדברים: "אסור להסכים עם חוק ששולל את הסמכות למתן דיחוי לכל מספר של בני ישיבות". פרוש הלין על כך שההצעה הוכנה ללא מעורבות של הנציגות החרדית ולא מאפשרת לשר "לעקוף" ולפטור לומדי תורה משירות גם ללא עמידה ביעדים – וזאת בניגוד להסכמים הקואליציוניים.

לפי הפרסום של יקי אדמקר, עולה כי מפלגת יהדות התורה כבר ניסחה הודעה חריפה נגד נוסח החוק, אך זו נגנזה, ובמקומה הוציאו חבריה הודעה מתונה בהרבה. בנוסח החריף שנגנז נטען כי הסנקציות הכלכליות בגין אי עמידה ביעדי הגיוס הן "בושה במדינה יהודית", אך בנוסח המרוכך שפורסם הבוקר בעיתונים החרדיים הסתפקו בהודעה שלפיה הסיעה תתעקש ש"לא יהיו שינוי לעומת המצב כיום, כאשר כל מי שחפץ בלימוד התורה יוכל לעשות זאת ללא הפרעה". גם ההודעה של ש"ס, מעבר ל'מורת רוח', לא רמזה על משבר מתקרב.

התגובות בזירה החילונית

בהודעה שהוציאה הוועדה לאחר פרסום ההמלצות נאמר: "היקף המתגייסים בני הציבור החרדי לצה"ל הוכפל פי 10 בעשור האחרון. יש להמשיך להגדיל הדרגתית את כמות המשרתים. המהלך מתכתב עם תהליכים במגזר החרדי. ההצעה היא בניית תוכנית רב שנתית המאפשרת להם להבשיל ובמקביל להתגייס במספרים הולכים וגדלים".

אלא, שגם בזירה החילונית לא כולם אהבו את המתווה המסתמן. יו"ר סיעת יש עתיד, ח"כ עפר שלח, ניסה לקחת קרדיט למפלגת יש עתיד על ההמלצות: "המתווה מוכיח דבר אחד מעל לכל ספק: חוק השוויון בנטל, שהובילה יש עתיד בכנסת הקודמת, הוא הדרך היחידה לגיוס חרדים ושוויון בנטל". לדבריו, "כל עקרונות המתווה לקוחים מן החקיקה שהעברנו".

מנגד אמר שלח כי "בחוק עצמו יש כמה פרצות מדאיגות. אין קביעה ברורה מה יקרה אם תהיה חריגה משמעותית מהיעדים שייקבעו. הקיצוץ בתקציבי הישיבות מינימלי ויכוסה ללא מאמץ בכספים קואליציוניים, ויש דרכי חישוב מתחמקות של מספר החרדים שיתגייסו".

ח"כ עמר בר לב (המחנה הציוני) אמר כי "החלטת הוועדה לא תביא לשינוי משמעותי, ואולי אף תגדיל את הפערים בשוויון בנטל". ח"כ איציק שמולי, תקף גם הוא את ההמלצות, ואמר כי "אכן יש צורך בגישה מאוזנת והדרגתית ולא בעימות עם החרדים, אבל להתקפלות מפוארת כזאת עוד לפני שהחוק הגיע בכלל לכנסת לא ציפינו כלל - שם בכלל תהיה מכירת חיסול טוטאלית של המשרתים ע?י הממשלה רק כדי להמשיך את כהונתה".

'הפורום לשוויון בנטל' הוציא הודעה בה נאמר כי "גם שר הביטחון ליברמן, שבעבר היה מגדולי תומכינו, נכנע לפוליטיקה ולרצון להישאר בכיסא. מדובר בהמלצות שלא ישנו דבר מהמצב הקיים וימשיכו את האפליה הקשה בין דם לדם. חילוניים וחלק מהדתיים הלאומיים לצבא, ואילו חרדים יעשו מה שבא להם, במשכורת גבוהה וללא שום סנקציה. זהו עוד חוק שייפסל הן במבחן הציבור והן במבחן בג"ץ".

יוחנן פלסנר, נשיא 'המכון הישראלי לדמוקרטיה' ומי שעמד בראשות הוועדה לשוויון בנטל בכנסת ה-18, אמר כי "מדובר בפשרה פוליטית, שיש לקוות שתגדיל את גיוס החרדים לצבא, אך לא מדובר בחוק עם שיניים".
פלסנר הוסיף, כי "יש להעביר את המתווה אך ורק כהוראת שעה לתקופה מוגבלת של חמש שנים, כך שאם לא תהיה עמידה ביעדי הגיוס, ניתן יהיה להסיק מסקנות ולתקנו. שיעורי הגיוס הנמוכים בקרב הגברים החרדים, הם הגורם העיקרי לירידה המתמשכת במימוש חובת השירות בקרב אזרחי ישראל חייבי הגיוס".

>כל מה שרציתם לדעת על מתווה הגיור של ועדת נסים

ל' בסיון תשע"ח