ב"ה יום שני, ט' אלול תשע"ח | 20.08.18
להתעלות בדרג הסולמות ■ תובנות לפרשת שלח

מאמר שבועי תורני ומעמיק מאת אשת החינוך הגב' רבקה ערנטרוי מקראון הייטס, המבוסס על תורתם של רבותינו נשיאינו זי"ע - מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● והשבוע: קטעי הגות ופרפראות של התעלות לפרשת שלח - מעובד עפ"י מאמרי כ"ק אדמו"ר המהר"ש נ"ע ● למאמר המלא >>>
גב' רבקה ערנטרוי, קראון-הייטס
א) מדוע יצאו המרגלים "לתור" את הארץ דווקא בחודש תמוז, כשמזג האוויר הגלובלי מגיע אז לשיא חומו?

ואכן, מעניינת העובדה שמשמעותו של שם זה "תמוז" בארמית, אף הוא מביע חמימות ובערה וזהו שמו של פולחן בו מבעירים את עיני המתכת של הפסל האז דומה כבוכה ועימו מבכות הנשים על אבלו של הקץ והמוות...

ב) מהו, אפוא, הקשר בינות העובדה שבחודש תמוז מנצנץ בעולם מזל של חוש הראיה (לתור) ובינות העובדה שהחום והבערה פוקדים ימים אלו?

ג) מדוע מאפיין דוקא "הסרטן" את מזלו של חודש תמוז זה החם מהייתר ומדוע נבחר דווקא שבט "ראו -בן" לגלם מזל זה?   

ד) כיצד נסגר המעגל  המתרכז ברעיון  של המבצע "לתור את הארץ" -במסר החותם את הפרשה של "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" במצוות ציצית שמגמתה העיקרית היא "וראיתם אותו"?

ה) ראות מסולפת והשלכתה בבערה הסרטנית שיש לתקן - הכיצד?

חוש הראיה הוא כוח הקולט את המסר המשתקף אלי האדם מחוצה לו באופן של מהירות הבזק בדומה למהירות גלי האור...
העיינים מהוות בחינת "הסרסור" - הסוחר הממולח והמערים על לקוחותיו בנצלו "לגרמיה" שלו (לטובת הנאתו) את התום ואת מידת ההגינות שלהם, היות...

והמראה של הסחורה הנמכרת והמשתקף מבעד להיבט הרדוד והחיצוני מהווה מכמורת לאדם היות והוא עשוי "לחמם" אותו ב"תפאורה" הממוגגת שלו וכן מזלו האופייני של החודש הוא הסרטן היות והחמימות שבאוויר מביאה להתגלותו והאכילה של שקץ זה מגרה את התאוותנות הבוערת באדם המגמה בחודש זה היא לרסן חמימות זו בשל שיפור וחידוד הראיה שתוכל לחדור אל מתחת למסווה ולגלות את האור האלוקי המפכה בחומר ומחיה את מה שמתגלם "נוצץ" כ"כ ומתדלק...   

עיתים מטעות אותו עיניו ומוליכות אותו שולל בהביטו מתוכי מחדליו הפנימיים החוצה לעבר רעהו הנתפס על ידו בעין רעה שהיא בקורתית ושלילית ביותר - כדמות פוגענית... עויינת... והוא חש תרעומת ורטינה...
 
ו) ראות לוקה של מרגלים בחודש תמוז והתרעומת:

ובכך היתה נעוצה דיבת המרגלים והזעם והתרעומת שלהם שהתעוררו דווקא בחודש תמוז החם ושעה שיש לחשל את חוש הראיה ולנווטו לאפיקים חיוביים...

הם בחרו להתבונן בארץ הטובה מתוכי השקף שלילה ושפיטה כוזבת מתוך המחדלים הפנימיים שלהם... ולכן מקדימה התורה את הלב לפני העיינים האזהרה של "ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם" היות והמבט הלוקה של האדם החוצה משתקף מתוכי הפנימיות שלו ואם הוא חדור במחדלים של קנאה וכעס הוא יחוש כן בהביטו בעולם סביבו..

הראיה הנכשלת הזו אפיינה את המרגלים וזאת בעוד האמת של טוב ושפע אלוקי נגלה לפניהם בברור וביחוד, מדהים הדבר כיצד זה התרחש לאחר שהכול חזו במרים כשלקתה בעטיה של שפיטת משה בראות לוקה, שרוח ה' לא נחה מכך...

ז) ראות מוטעית של ראובן והאופן לתיקונה:

מראה מסולף וכובש ומגרה של תשתית שטחית ביותר ושאין בה התגלמות של האמת האלוקית הנעלמת מתחתיה - עשוי לעורר, חלילה, תאוותנות בהמית וזרה..

החמימות הזו והבערה הזו עשויות לתדלק אותו ולהמריצו שייסחף, חלילה,  אחר נוהג שהוא נחפז ומסוכן ביותר נטול שיקולים מראש והאמדה של ההשלכות המסוכנות של נוהג "מבוהל" זה...

ראובן הלך שולל אחר המראה המוריק שהשתקף לו מעבר הירדן בתור מקור פורה של מרעה למקנה שלו ובפזיזותו המבוהלת הוא שכח את היוקרה של נחלה בארץ הקודש ושכח אף להשגיח על טפו בשל ההחפזות הזאת ולזנק לטובת יתר השבטים במערכות על כיבוש הארץ ולכן מכונה שטח זה שביקש להשתקע בו עם שבטו בעבר הירדן התוחם מחוץ לגבולות ארץ ישראל: "נחלה מבוהלת".

וגם כשיצא בעת קציר "חיטים" לשדה ללקט זרעונים עבור אימו, הוא הלך קסם ונמשך אחר ראות מרהיבה עבורו של "הדודאים" בתדמית למראה התינוק  המהווים סמל לבחינתה של השעורה שהיא מאכל בהמה והזניח את החיטה המובחרת והנעלית יותר...

וכשחילל את יצועי אביו הוא נקט בשל תפיסה נחפזת וכשלא שקל ואמד מראש את ההשלכות של צעד מסוכן זה ואשר בשלו איבד את זכות "הבכורה" של שבטו...

ויעקב, אכן, מחה על כך אח"כ בברכתו "פחז כמים את תותר"...

המגמה בחודש תמוז היא לנקוט באורח של "אתכפיא" ו"אתהפכא" לבלום את התדמית המוטעה שלא תגרור את האדם לשפל (אתכפיא) ולנצל את הפוטנציאלים האדירים שבחוש הראיה... לחדד אותו... לשפר אותו ולהפוך את טיב ההשקף ואת אופנו המסולף לתפיסה שיש בה אור וחיוב ו"לתור" אחר הטוב המענג הצפון במעמקים. (איתהפכא)

ח) החסידות מבהירה כיצד ניתן לתקן את הראות הלוקה:
לראות את החיוב שבמבטו הלוקה של ראובן כשהעדיף את הדודאים על החיטה - הכיצד?
הדודאים, אכן, מסייעים להריון... ומסייעים ללידה קלילה ומהווים סמל כאמצעי הכשרה למטרה..

כן הגישה של הזנה של הנפש הבהמית במושכל רוחני תחילה, בראשית דרכו של החינוך לילד הקט - בטרם ההשפעה לנפש האלוקית - יעילה ועובדת, שהרי הילד הרך אינו כשיר עדיין לקלוט שפע עצום ומבהיק כ"כ התואם לנפש האלוקית ויש להתנהל עימו צעד אחר צעד ולהכינו בחינת "ונתתי עשב לבהמתך"...

בראשית הזנה של הנפש "הבהמית" ואח"כ "ואכלת ושבעת" - מגיע תורה של הזנת הנפש האלוקית המתגלמת בחיטה ולכן העדיף ראובן תחילה בתוך הכשרת הרך לחינוך להביא הביתה "דודאים" בתדמית של ילד כדי להכין את הילד לעת של חטים... היינו הכשרה להריון המהווה רקע ללידה... לתפיסת מציאות אמיתית של חיים...

זוהי גם הסיבה מדוע העדיף להשתקע בחוץ לארץ בתור הכנה להתבססות בארץ הקודש בחינת ההכשרה הגלותית כעת ההריון (שעורה ונפש בהמית דודמים) המכינה את הלידה המתגלמת בימי הגאולה שכמודעות אלוקית ברורה ובהירה מזינה את הנשמה (חיטה - נפש אלוקית)

ט) סגירת מעגל: "וראיתם אותו... ולא תתורו אחרי לבבכם"

מצוות הציצית ניתנה לאדם כדי שיוכל ל"הציץ" מבעד לחרכים (סדקים) של נבכי הלב הקשוח כסלע ולראות בו קדושה ואמת ולא להניח לו להביא את האדם בשל מחדלי ה"הבהמה" שבו לתור אחר "הקסם" "הנוצץ" והמסנוור שבעולם החומר המגרה והכובש והנפסד ולכן מוזכר הלב בראשית הפסוק לפני העיינים כדי להזהיר שראות העיניים לא תהיה מושפעת מהראיה הקהה והאפלה של הלב...

ההיבט לעבר בפתיל הציצית אמור להחדיר בלב רטט ויראת שמים היות וגוון התכלת מעורר אסוסיאציה (קשר) עם מוראה של מלכות המשקפת בגוון התכלת של הרקיע... של הים... של כיסא הכבוד והתכלת המשתקפת מתוכם אמורה "לכלות" את המאווים השליליים, בעוד הראות מתמקדת בפתיל התכלת "וראיתם אותו"

כה מפתיע ומעניין כ"כ כיצד מגלם סדר החניה של שבטי ישראל במדבר את דרכי העבודה והסדר שיש לנקוט באורח בו אנו אמורים לעבד את שנים עשר כוחות הנפש שמזלם מנצנץ בשנים עשר חודשי השנה בהתאם...

בכל חודש האופייני לשבט מסויים מצנץ פוטנציאל של כוח אחר והמגמה והיעד הוא שהיהודי יעבד חושים אלה וינווט אותם לאופנם הרצוי בהתאם לסדר כדי להביאה את הנפש לשלימותה... לשלוותה כדי שתוכל לחוש נינוחה וזורמת...

במאמרים הבאים אי"ה נתמקד במהות מזלם של החודשים שיעמדו לפנינו...  

לדוגמא, בחודש ניסן שמזלו הוא יהודה - מפעמים באוויר זיקים של כוח הדיבור - הדברה היא כושר מנהיגות הנעוצה במסוגלות להתבטא נכונה והיכולת לנווט את הדיבור שיהיה תואם ומסתבר..

ואילו בחודש אייר שמזלו הוא שבט יששכר המסמל את כוח ההרהור וההגיה ותבונה של נשיאה בעול (יששכר חמור גרם) החמור שגרמו (העצם) שלו חזקה והוא מלומד בנשיאה משא כבד ואכן מיששכר יצאו אנשי תבונה שעמדו בראש הצוות בסנהדרין שעיברו את השנה...

יששכר נולד לאחר שראובן הביא עימו את הדודאים- הסגולה להריון (עיבור..

ואילו מזלו של חודש סיון הוא שבט זבולון והכוח הפוטנציאלי שניתן לשפר הוא יכולת של הליכה... זבולון הפליג באוניות לרגל מסחרו אך בסיסו היה הבית. (זבול - בית)

בסדר החניה אנו מוצאים  בצד הימני והקדמי את קבוצת השלישיה הזו וכשזבולון מהווה החוליה המגשרת בינות שני השבטים האחרים,...

במשמעות העמוקה של הדברים ניתן להסיק שכדי שהאדם ישכיל להביא מאזן בין יכולת הדיבור שלו שהוא חיצוני הפונה אל הקהל להדביר ולהנהיג אותו בחינת חודש ניסן בדמות המנהיג של יהודה בת בבת עם שמירה על החווה הפרטי והשלווה שלו בתנועה של חשיבה עצמית... אישית פרטית וחשאית של כוח ההרהור של הבינה בסמל של זבולון - נדרש כוח של הליכה...
לתחשב את המהלכים בחיים שיהיו שקולים ומדודים ושינבעו מתפיסת ראות עמוקה ומאחורי למסווה ומעלימים.

להלן סדר המזלות והחודשים התואמים להם והכוחות המאפיינים ימים אלה:

החודש   השבט  הכוח
ניסן       יהודה    הדיבור
אייר      יששכר   הרהור                                
סיון      זבולון     הילוך (מגשר בין השניים הקודמים)
תמוז    ראובן    ראיה
אב      שמעון   שמיעה
אלול   גד       מעשה   (מגשר בין שני הקודמים לו)
תשרי אפרים  מישוש
חשון  מנשה   ריח
כסליו בנימין  שינה    (מגשר בין שני קודמיו)  
טבת  דן      כעס
שבט אשר   אכילה
אדר  נפתלי צחוק

וזהו, אכן, סדר החניה החל מצד מזרח ממשיך לצד דרום משם למערב וכלה בצפון...

ארבע חטיבות של מטות השבטים הבנויה כל אחת משלוש חוליות

הלוואי שנזכה להתעלות בדרג הסולמות בעבודת תיקון כוחותיה של הנפש ולשדרגה למצבת של שלמות ושלווה. אמן.

(מעובד ממאמרי המהר"ש לנושא של נחלה מבוהלת ועפ"י כתבי הרב גינזבורג שיחיה לנושאי המזלות וכוחות הנפש לשבטיהם)
כ"ז בסיון תשע"ח