ב"ה יום רביעי, ח' חשוון תשע"ט | 17.10.18
הנס של סרן זיו שילון ● הרב שמואל רסקין

"השעה 2 לפנות בוקר, חודש חשון תשע"ג. כוח צה"ל שסייר על יד גדר המערכת ברצועת עזה מזהה בתוך הערפל מטען חשוד. סרן זיו שילון יצא לפעולה, ואז נשמע הפיצוץ. המחבלים הפעילו את המטען וזיו נפצע חמורות - ידו השמאלית נקטעה במקום וידו הימנית התרסקה..." ● הרב שמואל רסקין, שלייח הרבי להונגריה, בטור מיוחד על הנס של סרן זיו שילון
הרב שמואל רסקין
השעה 2 לפנות בוקר, חודש חשון תשע"ג (נובמבר 2012). כוח צה"ל שסייר על יד גדר המערכת ברצועת עזה מזהה בתוך הערפל מטען חשוד. סרן זיו שילון יצא לפעולה, ואז נשמע הפיצוץ. המחבלים הפעילו את המטען וזיו נפצע חמורות - ידו השמאלית נקטעה במקום וידו הימנית התרסקה.

כשהתעשת, הבין שיתכן והמחבלים עלולים לחטוף אותו, אזר כוחות, הרים עצמו מהקרקע ורץ לגיפ שלו. "שים עלי חוסם עורקים ותעיף אותי לטיפול, אחרת אני אמות" אמר לחובש.

בעקבות פעולתו ההירואית הוצג סרן זיו שילון כגיבור וסמל לאומי, אך בפן האישי כאן החל תהליך שיקום כואב שנמשך חודשים ארוכים, אך הרופאים לא הצליחו להחזיר את ידו הימנית לחיים והמליצו לו לכרות גם אותה (ל"ע).

באותם ימים, קיבל שילון הזמנה משליח חב"ד הרב מנחם קוטנר, מנהל מטה צעירי חב"ד למען נפגעי הטרור, להצטרף לטיול בארצות הברית עם קבוצת חיילים שנפצעו באירועים שונים. זיו היה נואש לשאוב אוויר והחליט להצטרף.

לאחר שהמשלחת סיירה באתרים והאטרקציות הכי נחשבות בניו יורק,
ביום שישי, כ"ג אייר, הגיעו להתפלל יחד באוהל הקדוש של הרבי מליובאוויטש. את מכתב ה"פדיון נפש" התעקש זיו לכתוב בעצמו ללא סיוע, ונעזר לשם כך במלקחיים מיוחדות, בהעדר אצבעות מתפקדות.

לאחר שסיימו לכתוב את ה"פדיון נפש" נכנסה הקבוצה לאוהל הקדוש, קרא כל אחד את פרק התהילים האישי שלו וקרא את מכתבו האישי. "כשהגיע תורו של סרן זיו שילון, שאלתי אותו בן כמה אתה", מספר הרב קוטנר, "הוא ענה שהוא בן 25, וכך התחלנו לומר יחד את פרק כ"ו בתהילים".

"כשסיימנו לקרוא את כל הפרק, פנה אליי לפתע ואמר שטעה, יום הולדתו יחול רק בעוד 10 ימים כך שכעת הוא רק בן 24, מה שאומר שקראנו את הפרק הלא נכון. מכיון שכך, החלטנו לקרוא יחד גם את פרק כ"ה".

לאחר שיצאו מהאוהל, המשיכו את הביקור בבית המדרש של הרבי, בחדרו הקדוש ובאתרים נוספים, ושבו למנהטן להתכונן לשבת, אותה חגגו בבית חב"ד במנהטן.

כשמצא רגע שקט, התיישב זיו לצד הרב קוטנר וסיפר לו: "הרופאים אומרים שהסיכוי שיד ימין תחזור לתפקד היא אפסית ומעדיפים לקטוע אותה בכדי שלא תגרום לנזקים. לפני שנכנסתי לאוהל עברה בי מן תחושה פנימית חזקה, שאם בפרק התהילים שתקרא איתי אמצע 3 רמזים בנוגע ליד, יהיה זה אות וסימן שהרבי מברך אותי והיד שלי תתרפא".

כאשר קראנו את הפרק הראשון, פרק כ"ו, מצאתי שם 3 רמזים והתמלאתי באושר. נאמר שם: "ארחץ בניקיון כפיי" (פסוק ו'), "אשר בידיהם" (פסוק י') "וימינם" (פסוק י"א) - רמז נוסף ליד הימנית עליה אני נאבק. ראיתי בכך סימן מוחשי מהרבי ושמחתי מאוד".

"אבל כאשר הבנתי שזו טעות ואני רק בן 24 ואמרנו את פרק כ"ה, לא מצאתי אפילו רמז אחד למצבי. מאז אני לא יודע את נפשי. הרבי לא מברך אותי, אני כבר לא יודע מה יהיה".

הרב קוטנר התפלל בליבו שהקדוש ברוך ישים בפיו את המילים הנכונות. "יתכן ואתה מסתמך על לוח השנה הלועזי? בא נבדוק מתי יום ההולדת העברי שלך" אמר הרב קוטנר לזיו.

"התאריך העברי שלי הוא כ"ג אייר", אמר זיו לרב, שהגיב בהשתאות: "היום היה כ"ג באייר!". זיו לא ידע שיום הולדתו העברי חל בדיוק באותו היום, בו זכה להשתטח בתפילה באוהל הרבי. מכיון שבאותו היום נהיה בן 25, הפרק הנכון היה פרק כ"ו בתהילים, הפרק הראשון אותו אמרו.

לשמחתו של זיו לא הייתה גבול. לאחר שהמשיכו בטיול, ביום שלישי ניגש זיו אל הרב קוטנר. "תראה, אני מסוגל לעשות שלום!", אמר בקול רועד. הוא הרים את ידו הימנית והניע את האצבעות. בפעם הראשונה מאז הפציעה הן נענו לו. "תראה מה הרבי עשה לי!" זעק זיו בהתפעלות "ביום ההולדת שלי התפללתי אצל הרבי, והנה כבר הברכה מתקיימת!".

מאותו רגע חלה תפנית חדה בהחלמתה של ידו הימנית, כשלאחר חודש עשה דבר שהיה נראה כמעט בלתי אפשרי: סרן זיו שילון הדליק בעצמו נר ראשון של חנוכה במרכז הרפואי תל השומר.

בפרשת השבוע אנו למדים על חטא המרגלים. מתוך 12 המרגלים שנשלחו לתור את הארץ, עשרה הגיעו למסקנה שאין אפשרות לכבוש את הארץ. הם הצליחו לשכנע מיליוני אנשים בצדקת דבריהם, עד כדי שגרמו לפחד מהעתיד ובני ישראל פרצו בבכי.

מי יכול לשחות מול זרם חזק כל כך של מליונים? היו שניים שזכו, המשיכו להאמין בה' והגיעו למסקנה שאם ה' רוצה - אפשר לכבוש את הארץ. במה זכו? יהושע בן נון ניצל בזכות ברכת משה רבינו לפני יציאתו, וכלב בן יפונה בזכות שנשתטח על קברי אבות בחברון בעת כניסתם לארץ ישראל.

מה הרעיון שעומד מאחורי המילה "השתטחות"? כאשר אדם עומד, ראשו נמצא למעלה, הלב באמצע והרגליים למטה. כאשר הוא משתטח, הראש, הלב והרגליים נמצאים באותו הגובה - זו התבטלות מוחלטת, כאילו אומר האדם: "ריבונו של עולם, אני לא מתחשב בהגיון שלי, ברגשות שלי וברצונות שלי, אלא "משתטח" ומתיישר ביחס לרצונך. טענת המרגלים הייתה לכאורה הגיונית, אך מכיוון שכלב הזיז את ההגיון האישי הצידה מפני רצון ה', האמונה שלו יכלה לנצח את ההגיון והנטיה לשחות עם הזרם.

נושא ההשתטחות על קברי צדיקים היה דבר משמעותי בעם ישראל, עוד מרחל אמנו, שרצתה להקבר בדרך, בבית לחם, בכדי שבניה יוכלו להשתטח על קברה בדרכם לגלות בבל. בדורנו, ראינו אצל הרבי מליובאוויטש בצורה בולטת את עניין ההשתטחות כמעט על כל בקשת ברכה היה הרבי עונה "אזכיר על הציון", וכמה פעמים בחודש נהג לנסוע לציון חותנו, הרבי הריי"ץ, ולעמוד שם להזכיר את כל הבקשות שהעבירו לו.

השבת אנו מברכים את חודש תמוז, בו מציינים את יום ההילולא של הרבי בג' תמוז. מכל העולם יסעו אלפים להשתטח על הציון הקדוש של הרבי, וזו הזדמנות מיוחדת עבור כל אחד ואחד להעביר מכתבים עם בקשות ברכה, עם השם המלא ושם האם, ובצירוף החלטה טובה, ולזכות להתברך.

יהי רצון שנזכה בקרוב ממש לראות שוב את הרבי בעיניים גשמיות, בקיום הנבואה "והקיצו ורננו שוכני עפר", בגאולה האמיתית והשלמה.

שבת שלום ומבורך,
הרב שמואל רסקין
בית חב"ד קרן אור בודפשט
כ"ד בסיון תשע"ח