ב"ה יום חמישי, ח' תמוז תשע"ח | 21.06.18
כיסופים ורטט ■ תובנות לפרשת בהעלותך

מאמר שבועי תורני ומעמיק מאת אשת החינוך הגב' רבקה ערנטרוי מקראון הייטס, המבוסס על תורתם של רבותינו נשיאינו זי"ע - מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● והשבוע: קטעי הגות ופרפראות של התעלות לפרשת בהעלותך - מעובד עפ"י 'לקוטי תורה' ו'לקוטי הצמח צדק' ● למאמר המלא >>>
גב' רבקה ערנטרוי, קראון-הייטס
מקשה - קשוא וקש וקשת...

א) לקושש קש:

מלאכת האומנות הפלאית והיצירתית במעשה המנורה המרהיבה והמדהימה בזריחתה של מקשה אחת - לא היתה העילה להתקשותו של משה במעשה זה... שהרי, ההכאה בקורנס גרמה שהמנורה תיעשה מאליה...

וגם החכמה הנשגבת של קביעת כ"ב הגביעים המשוקדים בקנה המנורה הזוהרת, ומלאכת המחשבת בחיבור שבעת הקנים ע"י י"א הכפתורים העגולים והנאים ועיצוב תשעת הפרחים היפים שמעליהם - לא היוו אף הם את הסיבה לדילמה זו.

המושג "מקשה" מורה על קושי בהשגות של הדעת... בתפיסת השכל, ממש כמו ש"הקישוא" מכונה כן היות ומאכל זה קשה לגוף...

הקושי נוצר כשיש מעלימים באופי של קליפות וחושך בדומה ל"קש" (מקשה) שמהווה בחינת לבוש המכסה את גוף החיטה.

אזי נתפסים כל הפרטים השונים בעולם ומסתברים במודעות האנוש הצרה והאפלה כ"קש" כגוף נפרד וחוצץ כשאין כח אלוקי מאחד אותו עם היתר...

משה נתקשה ולא נסתבר לו כיצד עשויה השכינה לשרות בינות בני אנוש גאים ושאינם בטלים כליל לאלוקים וחיים וחשים מציאות חומרנית של גוף של "יש" נפרד ומנותק ומעורה כולו בפניותיו האישיות...ודוקא באתר נחות ונשפל זה מגיע העצם האלוקי לגילויו המושלם עוד יתרה על העוצמה הנחשפת לפני המלאכים הרוחנים... השרפים וחיות הקודש. כיצד? השתומם משה.

דווקא כאן בעולם התחתון והגשמי נתאווה ה' דירה לו והיעד היהוד, אכן, מגיע דווקא כאן לשלימותו והוא מתגלם ביצירה של המנורה בעלת המקשה אחת בלב העם היהודי...

המגמה התכליתית מכוונת "לקושש" (מקשה) לאגוד את כל הניצוצות הנעלמים בפרטי "הקש" למיניהם הנפרדים והמפוזרים בעולם החומר ולהפכם למקשה אחת שהיא מנורה גשמית עשויה זהב ודוקא בתוכה מגיעה הכוונה האלוקית לשיא גילומה הממשי ועוד יתרה מאשר בעולם השמימי והרוחני. הכיצד?..

ב) מקשה - סמל לתנועה של "קשיות עורף" וקידוש ה'

ההכאה בקורנס יוצרת מהפך. העליונים צוללים מטה והתחתונים נוסקים מעלה ונעשים נעלים יותר ונשגבים מקודמיהם...
עולם החומר נוצר אמנם לאחר העולמות הרוחניים היות ובמחשבה האלוקית תפס החומר דין קדימה ותכלית.

ממש כמו שבריאת השמים המסמלים את העולם הרוחני - נוצרו ראשית והארץ נוסדה אחריהם, היות וסוף מעשה במחשבה תחילה...

המחשבה האלוקית הזו שהיוותה את המוקד לבריאת העולם, היא, היא זו, שמחדירה בנשמת עולם החומר של זהב, ירך, קנים, כפתורים, פרחים וגביעים את חלק "היחידה" שבנשמת אלוקה והיא, היא זו המקנה ליהודי את היכולת לממש את סמל ה"מקשה" - את מידת  "קשה" העורף שלה...

ובשלה מזנק היהודי למפתיע בסערה של מסירות נפש וקידוש ה' למסור את נפשו ולחרף אותה על קידוש ה' שעה שאויבי ה' ומשנאיו מאיימים עליו להשכיח את תורת ה' והוא עיקש אז ונוקשה ואינו מתפשר... ואינו "מתגמש"...
 
ג) ירך ופרח:

מסירות נפש של עמידה עיקשת ונוקשה שיש בה יציבות ומאזן איתן מתבטאת אף במסוגלות לראות ברעהו הנחשב עד כה ל"נחות" וכ"ירך" - "פרח" מתנשא בעל יוקרה אישית בשל התמימות והטוהר שלו, ואילו, את עצמו להחשיב כ"ירך"...

ו"הירך" לעומתו, משתומם ונדהם מהרמה הנשגבת של המוחין של רעהו והוא מעריך כ"כ את כשרנותיו העילאיים והשגות המרחב שלו והוא מתבונן אליו בהערצה כאלי "הפרח".

כך הם מתמזגים ביניהם למקשה אחת ולמנורה מרהיבה וזורחת.

ד) מקשה  - "הקשוו מעשיכם כו'" - שיהיו בחינת "קשת" מוקש לי"

הקשת מכונה כן היות וכשמותחים אותה והופכים אותה דרוכה ללוחמה היא נעשית קשה..  ואף בששת גווניה הססגונים היא מוקשת - מדומה  (מקשה) לשכינה הממשיכה לעולם את ששת מידות ה' - המתגלמים בששת הגוונים השונים.

(ואולם, אין להתבונן בקשת היות והיא מהווה קלון לשכינה שהרי אין ניתן להשוות בין מראה הקשת הנגלה לעיני בשר והאור האלוקי הנשגב והנעלם)

ה) מנורה ח"י טפחים - צלותא דמעומד- תפילת שמונה עשרה

רעיון של מקשה האחת של הירך ויתר גוף המנורה מתגלם בעמידה של ביטול בתפילת העמידה, בה יש השתחוואה ואין תזוזה או השמעת קול נישא.

התנועה שמתגלמת ב"מעשה המנורה מקשה זהב עד ירכה, עד פרחה" היא מידה של התבטלות הנמשכת מהמוחין ועד לירך ומשם היא נמשכת אל הפרח - אל הכנפיים המנשאים את העוף שיפרח (פרח)

כנפיים אילו משולים למידות האהבה בנשיאת הכנפיים מעלה ולמידת היראה בהשבת הכנפיים מטה וגם עליהם חולשת תנועת ההתבטלות הנישאת ברמתה הרוחנית על רגשות הומים וגואים. ודווקא בכלי שהוא כולו בטל - שורה השכינה ורק בשל היחידה שנוצרה מהמחשבה העליונה זו שקדמה למעשה - נעוצה עוצמת קשיות העורף המתבטאת בהתבטלות של ממש!
התנועה הרוכנת בהשתחוואה נעשית ע"י כפיפת 18 החוליות בחוט השדרה והרמוזות בח"י טפחי גובה המנורה.
 
ו) י"א כפתורים וכ"ב גביעים משוקדים ומקום החיבור העב - מכל תלמידי השכלתי":

1) הגביעים:

מסמלים את תלמידי החכמים הממשיכים את חכמת ה' לעם ומדומים ליוסף המשפיע בגביעו.

הגביעים משוקדים בקנה אך הם מתנשאים כ"גבעות" (גביע) המזדקרות מעל פני האדמה בתנועה של "כוס ברכה" ו"כוס ישועות אשא" ו"כוס" בגמטריה "אלוקים" - 86

תלמידי החכמים ממשיכים את החכמה בדבור והגיית כ"ב אותיות הקודש (ו"אות" בלשון הארמית מכונה "אתא" שמשמעותה לבוא... להביא לגלוי.)

מקור האותיות הרוחני - נעלה משרש החכמה ושעה שהמורה מבאר את החכמה לתלמיד בדיבור - נמשכים למוחו של המורה אורות חכמה חדשים היות והדבור מעורר את הרגש ומקור הרגש נשגב ממקור החכמה ולכן הוא מהווה מקור משפיע לה.        
2) הכפתורים:

הגביעים (תלמידי החכמים) נמשכים אלי הכפתורים - המה התלמידים. הכפתור במנורה מחבר את הקנים ומקום החיבור והקשר הוא עב יותר מעובי הקנה הנשחל דרך כפתור זה.

התלמיד הוא המקור להשכלה המרובה של מורו שהרי "מכל מלמדי השכלתי ומתלמידי עוד יותר" וזאת בשל האותיות הממשיכות... הגביעים המתנשאים כגבעות וממשיכים את הברכה בכוס...

המילה "כפתור" רומזת על ענין של תיקון העולם ופתרונו בכך שהעולם נעשה מקשה אחת עם השכינה הנמשכת לתוכו, בכך שהוא בטל לה ומניח לה לחדור לתוכו...

בן "פורת" יוסף הוא המשפיע המביא את הפתרון לחיי העולם, ההשפעה של המשכיות אורות השכינה מהקנים העליונים שבמנורה לתחתונים יוצרת עולם של מקשה אחת ומנורה ע"י הגביע הנמשך לכפתור. המילה כפתור בנויה מהמילה "פורת" ואות הכ' שבראשית מילת ה"כתר" ממנו ממשיך יוסף את השפעתו לעולם ופותר ומתקן אותו.

3) הפרחים הם התינוקות - העתיד של האומה

4) הירך הוא המשענת ומכוון לנשיא הדור

5) הקנה האמצעי הוא אב בית הדין המטה את לב העם שיפנה אל מול פני המנורה - הפונה לקדש הקדשים...

6) שבעת הקנים מקבילים לשבע התיבות בפסוק א' בפרשת בראשית.

7) י"א הכפתורים מכוונים ל11 התיבות בפסוק א' בספר שמות

8) תשעת הפרחים כנגד שבע התיבות בפסוק א' בספר ויקרא

9) י"ז הטפחים ומשהו כנגד 17 התיבות בפסוק א' בספר במדבר

10) כ"ב הגביעים כנגד כ"ב התיבות בפסוק א' בספר דברים!

ז) "בהעלותך" - לעורר ולתפעל את נקודה היהודת הבלתי גבולית:   

הרגש היהודי הטהור סמוי, אולי, בנבכי הלב ואולם כשמעתירים על האדם אהבת אין סוף - מתגלים סודות הרחש האלה המקננים בצפור הנפש והאדם מתרומם ומתעלה...

פרשת בהעלותך נסמכה לפרשת הנשיאים היות וחלשה דעתו של אהרון כשנכח כי הוא לא נטל עימם חלק בחנוכת המזבח, ואולם, ה' פייסו "שלך גדולה משלהם" בכך שהוא זה שזכה להעלות את השלהבות במנורה...

אש המערכה על מזבח הקרבנות - לוהטת, אדומה וכהה ומעלה שאון רב שעה שהיא מלחכת בעצים.

והאור שבמנורה לעומת אש אוכלת זו - הוא זך ובהיר והשלהבת דולקת בלאט, בחשאי... בדומיה אך אור זה בשלהבת דולק לנצח בלב ליבה של האומה והיום מתגלם אור זה בהדלקת נרות בערב שבת ע"י האישה היהודית.

רק מי שמגיע מגבהים נשגבים - יודע לעורר רתת בלב ולעורר בתוכו את התקווה הסמויה ...

רק מי שמהווה דוגמא אישית לסמל של מקשה - בה הכל מתמזג באהבה ומתוך הכנעה - עשוי להעלות בלבבות נוקשים כסלע שלהבות של קודש של כיסופים ואהבה בנשמת האדם...

ורק הוא עשוי להביא בה הרמוניה של מקשה בין הגוף הנחות והנפש הטהורה.

זוהי שלימות שיש בה עיצוב מדהים של עוצמה וחוסן של "יראת ה'" שהיא תנועה מאוד יציבה, איתנה ועילאית בסמל של אדמומיות עזה ומסנוורת הבוקעת ממתכת הזהב שבמנורה והגוברת בזריחתה על הזיו המהבהב ממתכת של כסף בכיסופים של ערגה ואהבה...
י"ח בסיון תשע"ח