ב"ה יום ראשון, י"ג סיון תשע"ח | 27.05.18
'הכונו לביאת המשיח' ■ בלוג שליחות
מערכת שטורעם
קללות לא קלות לעיכול יש השבוע בפרשת בחקותי. הקב"ה מתאר לנו מה יקרה בזמנים של הסתר פנים מצידו, כמה קשה יהיה. מתוארים שם בצורת קשה רעב ועוני, אויבים מענים ולוחצים והכל בתיאור די פרטני קשה לעיכול. אבל כשלומדים בתשומת לב את הפסוקים, רואים שבין כל המכות הללו מסתתרים ליטוף ואהבה, סוכריה מתוקה בתוך כל המר והחמוץ. אחרי שאומר הקב"ה שהארץ תהיה שוממה כי אויבנו יגרשו אותנו ממנה, לפתע מוסיף ואומר עוד כמה מילים "ושממו עליה אויבכם היושבים בה". אופס, איך זה קשור לעונש שלנו?

זוהי הסוכריה עליה דיברתי. הקב"ה מבטיח שיגרש אותנו מהארץ באומרו "והשימותי אני את הארץ", אבל יחד עם זאת ממש תוך כדי דיבור מוסיף ואומר אבל אשמור עליה עבורכם עד שתשובו. אף עם שיגור בה לא יוכל להתקיים עליה, שכן הארץ תהיה שממה, ככתוב "ושממו עליה אויבכם היושבים בה".

והוא שמר עליה מכל משמר. כמעט אלפים שנות שממה עברו על האדמה הזאת, שנים בהם שמר הקב"ה על ההבטחה המתוקה שנתן לנו בין הקללות 'ושממו עליה אויבכם'.

במסכת סנהדרין דף צח' בו מדברים חז"ל על סימני אחרית הימים מביא רבי אבא את דברי יחזקאל על אחרית הימים בהם הוא מדבר אל "הרי ישראל" ואומר להם "ענפכם תתנו ופריכם תשאו, לעמי ישראל". ואומר על זה רבי אבא ?אין לך קץ מגולה מזה?. כלומר, כשתראה את הימים בהם ארץ ישראל חדלה להיות שוממה, כשהרי ישראל יתנו ענפים נושאי פרי, אז תדעו שאנו קרובים מאוד לגאולה.
לא רק העובדה שהארץ נושאת פרי כפי שלא נשאה אלפיים שנה מהווה סימן שהגאולה קרובה, גם נבואתו של ישעיהו על פירוק הנשק מלמדת על כך. וכך אמר: "וכתתו חרבותם לאיתים וחניתותיהם למזמרות". הפסוק הזה שחרוט בין השאר על בנין האומות המאוחדות בניו יורק, מתגשם אל מול עינינו ממש, כשהרפובליקה "הדמוקרטית" העממית של צפון קוריאה מכריזה על נכונותה להתפרק מהנשק הקטלני ביותר.
אז מה עושים? 'הכונו לביאת המשיח'.
 
שבת שלום,
הרב זלמן וישצקי
כ"ו באייר תשע"ח