ב"ה יום שלישי, י" אלול תשע"ח | 21.08.18
באש, במים וברוויה ■ תובנות לפסח שני

מאמר תורני מעמיק מאת אשת החינוך הגב' רבקה ערנטרוי מקראון הייטס, מעובד עפ"י מאמרו של ר' הלל מפאריטש על הפסוק הנ"ל והמבהיר את הרעיון ש'בפסח שני' שלדבריו נמשך עד ט"ו באייר - מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא >>>
גב' רבקה ערנטרוי, קראון-הייטס
באש, במים וברוויה - לדלג מפסח ראשון לפסח שני

"הרכבת אנוש לראשנו באנו באש ובמים ותוציאנו לרוויה" (תהילים ס"ו י"ב)   

בואו חזו בזריחה הזו שלאחר המיצר והלחץ האיומים - פסחה לה בט"ו בניסן ודילגה לה אלי "הפתח"... אל אותה נקודת מפתח משם נפתחת ונמשכת הזריחה על כנסת ישראל והיא מעוררת רגשות עזים של ערגה והתקשרות...

אל נא... אם טרם חויתם רגשי התעוררות עילאים אלה, אל נא תחמיצו את השראת הפז הזו... השערים טרם ננעלו וכנסת ישראל והצבא השוהה בינותה עדיין צוהלים בחדווה שכזו... היא טרם הסירה את העטרות הזורחות עליה, אז בואו והניחו לזריחה הזו לאפוף אתכם ותחושו חדווה ורוויה!

אז מדוע התמהמהו המה עד כה? מה עיכב ומנע בעדם להזדרז ולהיות בין החלוצים הנחשוניים החווים בריגושי התרוממות הנפש כבר במועד הנכון ?

אך מדוע, אפוא, שומה עליהם להמתין להשלמתם של שלושים הימים מאז ועד לעת קריאת הכרוז בארבעה עשר לחודש תניינא? (החודש השני)  

יש ומידת הערנות של האדם ותכונת המודעות שלו נעלמים בעמקי הנפש שלו בנמנומי התרדמה שלו ואותה נקודת מוקד פנימית... נקודת התמצית של הרצון השואפת לדרור... ליציאה מן המיצרים - שוכחת והוא אינו מרגיש במועקה של כאב ולחץ והוא אינו מתעורר וזועק לדרור...

ואותם רגעי פז הניסכים עליו ונושאים עימם זיקים לשחרור חולפים עליו ביעף מבלי שיתחבר עימם... מבלי שיעוררו לזעוק לחרות..

ובעוד הכל חבוי אצלו ונעלם במבוא סתום מתעצמים אויביו במארב של עורף פרעה...

א) במים:

אך אורבים אילו אינם יכולים לאותם צדיקים... למי שחש בבשרו את מלתעות הארס וההרס שבטומאה ועם ההשראה של ט"ו בניסן שנמשכה אליו בשל מידת החסד והאהבה כמים מצננים - חש האדם רטט של מורא והוא החל להימלט ולברוח...   

ב) באש:

ואולם, את אותו אדם שלכאורה פיספס והחמיץ ונעשה פגיע - מעורר הכרוז מלמעלה מלמעלה.

זוהי קריאת הכרוז המבטאת את המסר של השערים שטרם ננעלו.... ולולא הכרוז הזה לא היה אדם זה מוצא בשארית נפשו את העוז והחיל להתעורר מהשקיעה שנפלה עליו בריגושים של תשובה!

שלשים ימים היא עת הממשיכה ליהודי השב לאלוקיו אורות מהעטרת של כנסת ישראל של פסח ומצה...

ואולם כדי לעורר את האיש מהעלפון וכדי שיחוש בקדרות התרדמה ובהרס של אופן התנהלותו השאנן ושיערוג אל האור - יש להאציל עליו המשכות של שערי בינה בקו השמאל של גבורה באש שורפת וצורפת את הזוהמה...

והמשכה של גבורה זו בחינת האש המזככת נמשכת מרמות עילאיות ביותר כדי שתהינה להן את העוצמה להשתפל מטה ביותר ולתדלק את האור העמום והנעלם בצפונות הנפש כך שאור האמונה הפשוטה יאיר באדם המנותק והמרוחק בעוצמה רבה ובתוקף גדול!

ג) ותוציאנו לרוויה - עבודת פסח שני:

ואולם הגבורה הזו מכונה "פסח שני" כי היא מביאה את האדם לפסוח לעבודה של דלוגין לשלב השני והמתקדם, המביאה עימה לאחריה רוויה של מים, היות ואותם עוונות הפכו עתה לזכויות בעבודת התשובה של פסח שני!

זהו קו של ימין וחסדים שבאים לאחר  עבודת השמאל של אש הגבורה בפסח שני בצרוף וזיכוך העוונות וימין זו הם עליונים יותר מהחסדים של פסח ראשון שעוררו את הצדיק לקו של יראה וסור מרע!

(מעובד עפ"י מאמרו של ר' הלל מפאריטש על הפסוק הנ"ל והמבהיר את הרעיון ש'בפסח שני')
ט"ו באייר תשע"ח