ב"ה יום ראשון, י"ד תשרי תשע"ט | 23.09.18
פרשת פרה – האש והמים ■ הפרשה החסידית

כמו שאחרי שריפת הפרה, נותר האפר, יסוד העפר, המהווה את עיקר מציאותו - כך אצל האדם: הביטול, ה"שריפה", אמורים להעמיד אותו על עיקר מציאותו ● הרב אלי וולף מגיש את פרשת השבוע החסידית, על שיחותיו הק' של כ"ק אדמו"ר זי"ע, מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא >>>
הרב אלי וולף
זאת חוקת התורה אשר ציוה ה' לאמר, דבר אל בני ישראל ויקחו אליך פרה אדומה תמימה (חוקת יט, ב)

'פרשת פרה', בה התורה כותבת את מצות פרה אדומה, פותחת במילים: "זאת חוקת התורה אשר ציווה ה' .. ויקחו אליך פרה אדומה תמימה", מצוות פרה אדומה נקראת בפסוק בשם "חוקת התורה". דבר זה דורש ביאור, מדוע מצווה זו מוגדרת כ"חוקת התורה", חוקת התורה כולה.

שאלה זו מתחדדת, בהתחשב בכך שאת הפרה יש לשחוט "מחוץ למחנה", ומבאר רש"י: "חוץ לשלש מחנות". יש לשחוט אותה, לא במקום קדוש, ב"מחנה שכינה", במשכן, גם לא ב"מחנה לויה", במקום חניית הלווים עובדי המשכן, ואפילו לא ב"מחנה ישראל", במקום בו עם ישראל מתגורר – אלא "מחוץ למחנה", "חוץ לשלש מחנות", ודווקא פרה אדומה, הנעשית במקום ירוד מבחינה רוחנית, "חוץ לשלוש המחנות" - נקראת בשם "חוקת התורה".

●●●

כאשר הקב"ה ברא את אדם הראשון, מספרת התורה: "ויניחהו בגן עדן, לעבדה ולשמרה". הקב"ה הניח אותו ב"גן עדן", כאשר תפקידו שם יהיה "לעבדה ולשמרה", לעבוד בגן עדן ולשמור אותו.

"לעבדה", משמעותו: לעבד את המקום, לטפח ולשפר אותו, להוסיף על מה שיש בו. ואילו "לשמרה", משמעותו: לשמור ולהגן עליו ממזיקים, למנוע נזק שעלול להיות מדברים שליליים.

מה חסר ב"גן עדן" שברא הקב"ה, שאדם הראשון נדרש "לעבדה ולשמרה" – מבארים חז"ל: "לעבדה, זה רמ"ח מצוות-עשה. ולשמרה, זה שס"ה מצוות לא-תעשה". תכלית בריאתו של אדם הראשון כפרט, ובני האדם בכלל, היא לעבוד את הקב"ה בשתי המישורים: בקיום מצוות עשה, "לעבדה", ובזהירות בקיום מצוות-לא תעשה, "לשמרה".

"לעבדה" הוא להוסיף ולשפר על ידי קיום מצוות עשה, ו"לשמרה" הוא להימנע, מצוות לא תעשה.

זו גם הסיבה שבעת מתן תורה, שמענו מפי הקב"ה עצמו את שני הדברות הראשונים. וכדברי חז"ל: ""אנוכי", ו"לא יהיה לך" – מפי הגבורה שמענום". משום ששני הדברות הללו, כוללות את כללות המצוות. הדיבור "אנכי ה' אלוקיך", מצוה של חיוב, כולל את כל רמ"ח מצוות-עשה, והדיבור "לא יהיה לך", מצווה של הימנעות ושלילה, כולל את כל שס"ה מצוות לא תעשה.

ואת העבודה הזו, יש לעשות אפילו בגן עדן. למרות רוממותו של המקום - האדם צריך להוסיף בו, "לעבדה ולשמרה", להאיר אותו עם אור אלוקי נעלה עוד יותר. לחבר אותו עם עצמותו של הקב"ה.

"גן עדן" אכן מרומם הרבה מהעולם הגשמי, בעולם הזה האור האלוקי הינו בהעלם, ואילו בגן עדן האלוקות גלויה. בעולם הזה, גם המעט שאנו יודעים בתחום הרוחני, הוא רק "ידיעת המציאות", אנו יודעים שישנה מציאות אלוקית, אך איננו מבינים מה היא, ואילו בגן עדן, ישנה גם "ידיעת המהות", הבנה במהות ותוכן הדבר – [בשל המעלות האלו - גן עדן אינו מסוגל להכיל דבר המנוגד לאלוקות. לכן, מיד כאשר אדם הראשון חטא בחטא עץ הדעת, ברגע שהוא לא קיים את רצונו של הקב"ה – אזי "ויגרש את האדם", הוא סולק מגן עדן. גן עדן לא יכול לשאת בתוכו מציאות שכזו.]

אך למרות מעלתו של גן עדן – הקב"ה הניח בו את האדם במטרה של "לעבדה ולשמרה", להוסיף בו אור אלוקי, לחבר אותו עם עצמותו של הקב"ה, על ידי קיום רמ"ח מצוות עשה, ושמירה משס"ה מצוות לא תעשה.

●●●

אם מקום מרומם כמו גן עדן זקוק לתוספת של אור אלוקי על ידי "לעבדה ולשמרה" - הרי וודאי שכאשר בעקבות חטא עץ הדעת אדם הראשון גורש משם, אחרי הירידה הגדולה הן במעמדו בשל החטא, והן במיקומו שהוא גורש מגן עדן, ומעתה ואילך הוא מוצב בעולם הגשמי – תפקידו של האדם בעולם הזה הוא - "לעבדה ולשמרה", לעבוד את הקב"ה ולהאיר את העולם באור אלוקי, באור של קיום המצוות, רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה.

חז"ל אומרים ש"ירידה – צורך עליה". גם הירידה מגן עדן, היא לצורך עליה, כדי שבעולם הגשמי יאיר אור אלוקי נעלה, ועל ידי זה – תושלם מטרתו של הקב"ה בבריאת העולם הגשמי, "להיות לו יתברך דירה בתחתונים". שתהיה לו דירה בעולם התחתון והירוד הזה, מקום בו הוא ישכון ויתגלה.

●●●

תפקיד התורה הוא – שהאדם באמצעותה, על ידי המצוות שבה, יעשה להקב"ה דירה בתחתונים. רצונו של הקב"ה הוא שתהיה לו דירה - כאן, בעולם הגשמי. לא בגן עדן, ולא בעולמות העליונים. התורה ניתנה לעם ישראל בעולם הגשמי, ודווקא על ידי קיומה כאן - עצמותו של הקב"ה תשרה בעולם.

הקב"ה רוצה שתהיה לו דירה, דווקא במקום הנמוך ביותר. בעת מתן תורה הקב"ה בכבודו ובעצמו ירד לעולם הזה, ואמר "אנוכי ה' אלוקיך", "אנוכי – מי שאנוכי", ללא כל תואר או הגדרה. אני בעצמי. וכפירוש חז"ל שהמילה "אנכי" היא ראשי תיבות: "אנא נפשי כתבית יהבית", אני את עצמי, כתבתי בתורה ונתתיה לכם.

את התורה המרוממת הזו, הקב"ה נתן לעם ישראל - כפי שהם נמצאים בעולם הגשמי, ליד הר סיני, ובו עצמו "ויתייצבו בתחתית ההר", בתחתיתו של ההר, מיקום המסמל מקום נמוך.

זו מטרת התורה, של "חוקת התורה" – לחבר את המקום הנמוך ביותר, העולם הגשמי, עם עצמותו של הקב"ה. לחבר את "אנכי ה' אלוקיך" עם "ויתייצבו בתחתית ההר". חיבור שנפעל על ידי "לעבדה ולשמרה", על ידי "לעבדה" – זו רמ"ח מצוות עשה, ו"ולשמרה" - זו שס"ה מצוות לא תעשה.

●●●

את הרעיון הזה, את "חוקת התורה" הזו, אנו מוצאים בפרה אדומה. פרה אדומה מטהרת את היהודי הנמצא במקום הרוחני הירוד ביותר, את מי שנטמא ב"אבי אבות הטומאה", בטומאת מת. היא גם נעשית "מחוץ למחנה", במקום הירוד ביותר – כי תפקידה הוא לרומם את היהודי והעולם, מהמקום הנמוך ביותר.

והדרך לעשות זאת, היא על ידי ששורפים את הפרה האדומה ועל האפר שנותר, יוצקים מים חיים.

"שריפה": מהותה הוא העלאת וכיליון העולם הזה, תוכנה הוא "סור מרע", דבר המקביל לזהירות והשמירה על ידי מצוות לא תעשה, התוכן של "לשמרה".

"מים": יורדים ממקום גבוה למקום נמוך, מהותם הוא ירידת שפע לעולם, הארת מקומות נמוכים, תוכנם הוא "עשה טוב", דבר המקביל לקיום מצוות עשה, התוכן של "לעבדה".

בשל כך נקראת מצוות פרה אדומה בשם "חוקת התורה". תוכנה ופרטיה מקבילים למהותה של התורה ככלל, "לעבדה ולשמרה". ירידה עד למקום הנמוך, על מנת לרומם אותו ולחבר אותו עם הקב"ה.

כיון שתפקידו של יהודי, תוכנה של פרה אדומה, הוא לרדת עד למקום נמוך, "מחוץ למחנה", לטהר את מי שנטמא בטומאת "אבי אבות הטומאה" – אזי הוא נדרש לשם כך לסיוע של הקב"ה.

לכן מצוות פרה אדומה היא, כדברי הפסוק: "ונתתם אותה אל אלעזר הכהן", על ידי "אלעזר" – במובן של "א-ל עוזר", בעזרתו של הקב"ה. רק בכוחו ניתן לרדת למקום נמוך ולרומם משם את העולם.

●●●

תוכן זה של מצוות פרה אדומה, השריפה באש, "לשמרה", והמים שאחריה, "לעבדה" – הינם דרך והוראה בעבודת ה' של האדם.

ראשית, אדם צריך להיות בטל אל הקב"ה, סור מרע, בדומה לשריפה בה מתבטלת מציאותה של הפרה. כמו שאחרי שריפת הפרה, נותר האפר, יסוד העפר, המהווה את עיקר מציאותו - כך אצל האדם: הביטול, ה"שריפה", אמורים להעמיד אותו על עיקר מציאותו, "אני נבראתי לשמש את קוני".

לאחר מכן, הוא נדרש ליצוק על האפר, על עיקר מציאותו, מים חיים, שתוכנם הוא - לקיים ולמלא את תכלית בריאתו, לעשות לבורא העולם דירה ומשכן בתחתונים.

יהי רצון שעל ידי קריאת פרשת פרה, ויישומה "לעבדה ולשמרה", נביא למטרת בריאת העולם, נעשה לו יתברך דירה בתחתונים, בגאולה השלמה, ואז משיח יעשה את "הפרה העשירית", ובקרוב ממש.

(מאמר ד"ה "וידבר ה' אל משה", שבת פרה, תשד"מ)
כ"ב באדר תשע"ח