ב"ה יום שני, ה' תמוז תשע"ח | 18.06.18
חודש אדר – לנצח את עמלק, מתוך שמחה ■ הפרשה החסידית

למרות שזה לא חודש תשרי, חודש התשובה, זה לא חודש ניסן, חודש של עבודת הצדיקים, לא חודש סיון, חודש של מתן תורה – אבל זהו חודש אדר, חודש שיש בו כח להצלחה מיוחדת לניצחון על "גוי'שקייט" שיש בנפשנו פנימה ● הרב אלי וולף מגיש את פרשת השבוע החסידית, על שיחותיו הק' של כ"ק אדמו"ר זי"ע, מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא >>>
הרב אלי וולף

חז"ל מציינים את חודש אדר עם שתי הגדרות: במסכת תענית (כט) נאמר: "משנכנס אדר מרבים בשמחה", ומיד לאחר מכן נאמר: "בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי .. לימצי נפשיה באדר, דבריא מזליה". יהודי שיש לו דין-ודברים עם גוי, שיקבע את מועד המשפט לחודש אדר, כי בחודש זה מזלם של ישראל בתוקפו.

כיון שהדברים נאמרים יחד, משמע שיש תוכן פנימי המאחד את הדברים. ויש להבין מה הקשר בין "מרבים בשמחה", ההוספה בשמחה של חודש אדר, לניצחון במשפט על מי שאינו יהודי.

●●●

אודות השמחה, ישנו פתגם של גדולי ישראל (מובא גם בחסידות, בתחילת "המשך"'מים רבים' תרל"ו) האומר: "אין לך שמחה, יותר מהתרת הספקות". משמעות הפתגם הוא – שישנם רמות שונות של שמחה, זו מעל זה, אך השמחה הגדולה ביותר היא – שמחת "התרת הספקות".

הסברת תוכן הפתגם הינה: כאשר יש לאדם דבר שאמור לגרום לו שמחה, אך הוא מתחבט בספק, אזי השמחה אינה מושלמת. הוא מפקפק ומתלבט, הספק אוכל אותו, ולא מאפשר לו לשמוח.

בהשאלה מדברי חז"ל האומרים (אבות ד, ב) "מצוה גוררת מצוה", כך גם כאשר אם ישנו ספק, אזי מטבע הדברים "ספק גורר ספק", הספק מעיב על השמחה, גם בדבר שאמור לגרום בוודאות שמחה.

וכאשר ישנה "התרת הספקות", אזי השמחה מושלמת. "אין לך שמחה, יותר מהתרת ספקות".

מעלתה של ה"וודאות"היא כה נעלית, עד שמובא בסידור האריז"ל, שקטע התפילה הנאמר בשחרית "ויברך דוד את ה'" הוא ראשי תיבות "ודאי", ומובא שם עוד גימטריות בנושא זה. יתרה מזו, בנוסח התפילה שאנו אומרים בימים הנוראים, אחד התארים בהם אנו משבחים את הקב"ה, הוא:"הודאי שמו כן תהלתו". זהו שבחו של הקב"ה, "ודאי שמו".

●●●

הוודאות היא כה משמעותית, שבהבנת ערכה - יוסברו דבריו של אליהו הנביא לנביאי הבעל, הטוען כלפיהם (מלכים א יח, כא):"עד מתי אתם פוסחים על שתי הסעיפים, אם ה' האלוקים, לכן אחריו, ואם הבעל, לכו אחריו".

ההתלבטות והעמידה בשני המקומות, "פוסחים על שתי הסעיפים" – גרועה יותר מהגישה של "הבעל הוא האלוקים".

כאשר יהודי מודע לכך שהוא עבר עבירה, "הבעל הוא האלוקים", קל יותר לפעול אצלו לחזור בתשובה. בסופו של דבר כל יהודי ישוב בתשובה, כי כדברי הנביא (שמואל ב יד, יד)"לא ידח ממנו נדח" – אם רק הוא יידע שהוא עבר עבירה, ועליו לחזור בתשובה.

אך כאשר הוא "פוסח על שתי הסעיפים" - הוא כלל לא מודע שיש לו בעיה, כך שאין כל סיבה שהוא יחשוב שעליו לחזור בתשובה.

הוא הרי מכריז שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד", והדבר נובע מכך שיש לו נפש-אלוקית, והעובדה שהנפש הבהמית שלו מורידה אותו להתנהג כבהמה, כדברי שלמה המלך (קהלת ג, כא) "רוח הבהמה היורדת היא למטה" – הוא אינו רואה בזה כל פגם. האדם תולה את מעשיו השליליים בטבע שהקב"ה טבע בנפשו הבהמית, כך שלדעתו אין במעשיו כל עוולה, כך שאין לו כל צורך בתשובה...

זוהי תכונה טבעית, גם בהבנתו של ילד קטן. כאשר הילד חש שמשהו אינו כשורה, כאשר הוא בטוח שהוא נהג לא כנדרש – הוא ניגש לאביו או לאמו, ושואל אותם כיצד לתקן את הדבר. אך כאשר הוא חושב שהדברים שהוא עשה הם טובים, כשאין לו מה לתקן - הוא כלל לא ניגש להוריו בנושא זה.

הדבר בא לידי ביטוי בהבדל במחירם של סוגי הקרבנות. כאשר האדם מחויב להביא קרבן "חטאת"על חטא שהוא עבר, הדין הוא שביכולתו להביא חטאת בעלות של "בת דנקא", מטבע קטן שערכו הוא שישית הסלע. אך כאשר עליו להביא קרבן "אשם תלוי", מחירו הוא שתי סלעים (כריתות כב).

ההסבר לכך הינו, כדברי רבנו יונה (בתחילת מסכת ברכות, ורבנו הזקן מביא זאת בשולחן-ערוך, אורח-חיים תר"ג) המסביר:כאשר אדם מודע לחטאו ומביא קרבן חטאת, הוא מתחרט בכל לבו על מעשיו, ולכן די בקרבן שעלותו היא "בת דנקא". אך כאשר הוא מביא "אשם תלוי", הוא כלל לא בטוח שהוא עבר עבירה, זו רק "ספק-עבירה", כך שאין בו חרטה גמורה, לכן קרבנו בעלות יקרה יותר.

●●●

חודש אדר זהו החודש בו היה הניצחון על המן הרשע, שהיה מצאצאיו של עמלק. זו הסיבה שביום הפורים אנו קוראים בתורה את פרשת "ויבא עמלק", ולפני חג הפורים קוראים את פרשת זכור, "זכור את אשר עשה לך עמלק".

בספר המאמרים תש"ט (40, 65)מובא, שהגימטריה של "עמלק" זהה לגימטריה של "ספק", כי זהו תוכנו של עמלק. להטיל ספקות.

ראשית הוא מקרר את האדם מחום לתורה ומצוות, "אשר קרך בדרך", הוא טוען לאדם: תקיים מצוות, אבל מדוע מתוך התלהבות וחום, תעשה זאת ברוגע, במתינות, בקרירות, ולאחר מכן הוא משכנע את האדם לערוך חישובים הגיוניים, מה חשוב יותר ומה פחות. הוא מטיל בו ספקות - מה עיקר ומה הוא טפל.

"עמלק", היצר הרע, פועל כדברי חז"ל (שבת קה) "היום אומר לו עשה כך, למחר אומר לו עשה כך", עד שבסופו של דבר הוא אומר לו "לך ועבוד עבודה זרה". בתחילת הדרך היצר הרע לא מונע את האדם מהעשייה, הוא אומר לו "עשה כך", תקיים מצוות, אבל מתוך קרירות, ללא חיות. לאחר מכן הוא זורע בו ספקות, ועד שהוא גורר אותו למקומות נמוכים ביותר.

●●●

כאשר אדם עומד בחודש אדר במצב של "מרבים בשמחה", כאשר אין לו "ספקות", כדברי הפתגם "אין לך שמחה, יותר מהתרת הספקות" – זהו תוכנו של המשך דברי חז"ל "בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי .. לימצי נפשיה באדר, דבריא מזליה".

העובדה יהודי נמצא במצב שיש לו דין עם נכרי, נובעת מכך שבנפשו פנימה יש לו "דין עם נכרי". שלמה המלך אומר (קהלת ג, יא): "ואת העולם, נתן בלבם". מה שמתחולל בעולם, מתחיל ונובע מהנעשה בלבו ונפשו של היהודי. כיון שליהודי יש "אל זר אשר בקרבך פנימה", וכדברי חז"ל שם במסכת שבת:"איזהו אל זר שיש בגופו של אדם, הוי אומר זה יצר הרע", מכך נובעת העובדה ש"אית ליה דינא בהדי נכרי".

כאשר היהודי רוצה לנצח במשפט מול הנכרי, לשנות את המסובב – עליו לשנות את הסיבה ושורש הדבר, לנצח את ה"אל זר שיש בגופו של אדם", לבטל את ה"ספק", בגימטריה "עמלק" שבקרבו.

כאשר חלילה לאדם יש חום גבוה, הנובע מחולי מסויים, ישנם שתי דרכים כיצד לטפל בזה: (א)אפשר לטפל בתוצאה, לנסות להוריד את החום באמצעים שונים. אך בשיטת טיפול זה הבעיה לא נפתרה, בחלוף השפעת התרופה, חום גופו יעלה שוב. (ב)הדרך היעילה והיסודית היא, לטפל בשורש הבעיה, ואז התוצאה תשתנה מאליה.

כאשר נבטל את "קליפת עמלק", שהוא השורש לכל החוליים הרוחניים, וכדברי הפסוק (במדבר כד, ב) "ראשית גוים עמלק", עמלק הוא ה"ראשית" של כל הקשיים הרוחניים, כאשר נבטל את ה"אשר קרך", כאשר נבטל את ה"ספק", אזי "אין שמחה יותר מהתרת הספקות", ובכך נבטל הן את ה"דין עם נכרי"שיש בנפשנו פנימה, והם גם את התוצאה, "בר ישראל דאית ליה דינא בהדי נכרי".

למרות שזה לא חודש תשרי, חודש התשובה, זה לא חודש ניסן, חודש של עבודת הצדיקים, לא חודש סיון, חודש של מתן תורה – אבל זהו חודש אדר, חודש שיש בו כח להצלחה מיוחדת לניצחון על "גוי'שקייט" שיש בנפשנו פנימה.

ושמחה זו של "מרבים בשמחה", שמחת "התרת הספקות", תפרוץ את כל הגדרים וההגבלות, "שמחה פורצת גדר", ונזכה לשמחה שאין בה הגדרות, שמחה של "עד דלא ידע", שמחה הנעלית מהבנת האדם, שמחת הגאולה השלמה, וכדברי הנביא ישעיהו בנבואתו (ישעיהו לה, י)"ושמחת עולם על ראשם", השמחה היא "על ראשם", מעל ליכולת המוגבלת של ההבנה.

(שבת יתרו, מברכים החודש אדר, תשל"ז)

 

ח' באדר תשע"ח