ב"ה מוצאי ש"ק, ז' טבת תשע"ט | 15.12.18
אבי הכלה הרח"ש ברוק מחלק התשורה בחתונה
אבי הכלה הרח"ש ברוק מחלק התשורה בחתונה
לפני ולפנים > הצצה נדירה לעבודת ה'הגהה' של הרבי

משתתפי השמחה הגדולה שהתקיימה אמש בקראון הייטס, בחתונת הרה"ת ר' מנחם מענדל ושטערנא שרה מונדשיין - בנו של השליח הרב דוד מונדשיין ממוסקבה ובתו של הרב חיים-שאול ברוק, מנהל ועד הנחות בלה"ק - קיבלו לידיהם 'תשורה' בלתי שגרתית המספקת הצצה נדירה לעבודת הקודש של 'הגהת' השיחות על ידי הרבי ● עלי ההגהה (הראשונה, השניה והשלישית) של 'קונטרס עשרה בטבת ה'תשל"ח' הכוללים את המאמר והשיחות שאמר הרבי באור לעשרה בטבת בחדרו הקדוש, ואת השיחות שאמר הרבי בבית הכנסת לאחר תפילת מנחה של צום עשרה בטבת, מתפרסמים לראשונה עם מבוא רחב היקף שנותן הסבר מרתק על סדר עבודת הקודש ● באותה יממה היתה זו הפעם הראשונה שהרבי שוב קרא את ההפטרה בציבור בזאל הגדול של 770 מאז שמיני עצרת תשל"ח, והפעם הראשונה בה אמר 'דברי כיבושין' ביום צום ● לכתבה המלאה ולהורדה >>>
מערכת שטורעם
למאות החוגגים שהגיעו מכל קצווי תבל לשמחת החתונה הגדולה, ציפו כמה 'תשורות' מיוחדות שהוקדשו לזכות החתן והכלה מנחם מענדל ושטערנא שרה מונדשיין שיחיו, ע"י הוריהם - השליח הרב דוד מונדשיין ורעייתו ממוסקבה, ומנהל ועד הנחות בלה"ק הרב חיים-שלום ברוק ורעייתו מקראון-הייטס - ספר חדש שיצא לאור על ידי 'ועד הנחות בלה"ק', תורת מנחם – ספר המאמרים ה'תש"ל; קונטרס עם מאמר ד"ה הבאים ישרש יעקב וגו' שנאמר לפני 40 שנה בהתוועדות אור לכ"ד טבת ה'תשל"ח; ו'מזכרת' מיוחדת העוסקת בהוצאה לאור של תורת הרבי, תחום בו עוסק אבי הכלה הרה"ת ר' חיים שאול ברוק שיחי' מזה למעלה משלושים שנה.

היה זה בחודש טבת בדיוק לפני ארבעים שנה – ה'תשל"ח, כאשר ה'חוזר' הראשי של כ"ק אדמו"ר זי"ע הרב יואל כהן שיחי', עסק יחד עם העורך הראשי של 'ועד הנחות בלה"ק' הרב דוד פלדמן שיחי', בכתיבת ועריכת דברי תורתו של הרבי על מנת להכניסם אל הקודש פנימה להגהה.

באותה תקופה, חודשים ספורים לאחר המאורע בליל שמיני עצרת, היה הסדר שחלק מהמאמרים והשיחות נאמרו בחדרו הק', כאשר הדברים מועברים בשידור לבית הכנסת בזאל הגדול של 770 וכן לקצווי תבל, ופעמים שהרבי היה יורד למטה לתפילה או להתוועדות והדברים נאמרו שם.

באור ליום עשרה בטבת של אותה שנה, שחל ביום שלישי בשבוע, נשא הרבי שיחת קודש בחדרו ואף אמר מאמר דא"ח. ביום צום עשרה בטבת, לאחר תפילת המנחה בבית הכנסת הגדול למטה, שוב נשא הרבי שיחת קודש, ואף החזיר עטרה ליושנה באותו מעמד כאשר החל לומר 'דברי כיבושין' על פי מנהג קדמונים וראשונים, ומני אז היה זה הסדר בכל יום תענית בשנים הבאות.

על שער ה'תשורה' הבלתי שגרתית מתנוסס כתב ידו הק' של הרבי, עם תאריך החתונה בשעטומ"צ, טו טבת, שהוא התאריך שנקבע על ידי הרבי לחתימת ה'פתח דבר' של 'קונטרס עשרה בטבת ה'תשל"ח'. כידוע, שבכל קונטרס שהכניסו אל הרבי קודם ההו"ל, היו המניחים משאירים מקום פנוי בחתימת הפתח דבר, והרבי היה בוחר את התאריך, בדרך כלל לפי חגים ומועדים חסידיים קרובים או ימים המצויינים בבית הרב, ימי הולדת, ימי שמחה וגאולה או ימי הילולא וכיו"ב.

ב'מבוא' המרתק, ניתן לקרוא סקירה קצרה על דברי ימי ה'הגהה' בדור השביעי, השלובים יד ביד עם התפתחות ההוצאה לאור הסדירה של תורת הרבי במסגרת ההו"ל של השיחות המוגהות או אף השיחות שלא יצאו לאור כ'ליקוט' רשמי אך עברו את עיונו והגהתו של הרבי קודם לצאתם לאור עולם, וכפי שמצטטים העורכים את הלשון מ'היום יום' של ג' שבט "שם רבינו ז"ל בעצמו עין עיונו עליהם והגיהם, והסכימה דעתו הקדושה להביאם לבית הדפוס".

במהלך השנים, הגיה הרבי קרוב ל-1300! 'ליקוטים', שנדפסו בזה אחר זה ב-39 ספרי ה'לקוטי שיחות'. מלבד זאת היו הרבה שיחות מתוך התוועדויות שלימות שהוגהו על ידי הרבי, ונדפסו בחוברות בפני עצמם, או בהוספות לספרי הלקו"ש.

בעלי ההגהה שמובאים כאן ב'פרסום ראשון', ניתן לקבל הצצה, שלב אחרי שלב, לעבודת הקודש בה השקיע הרבי שעות מרובות באופן מיוחד, כשהוא מוסיף על הנכתב, מעיר ומתקן, מרחיב ומבאר, הכל בכדי שהלומד והמעיין יבין את הדברים שנאמרו בשעת מעשה.

כמו כן, יש כאן בבחי' הרמת מסך על ההערות והתיקונים שנהג הרבי להורות הרבי ל'חוזרים' ול'מניחים', שזכו לעבוד בצמוד להדרכותיו של הרבי, הדרכות רבות מספור בהם הביע רצונו וכוונתו כיצד יש לכתוב ולשכתב, לערוך ולעבד את דברי קודשו, מתורה שבעל פה לתורה שבכתב. ואף שהשתדלו לכוין לדעתו הק' הרי שבכל פעם מחדש היו הוראות והדרכות חדשות שכמובן היו מתבצעות תיכף ומיד.

מדהים להיוכח איך שמלבד העיון בתוכן הדברים, הליבון והשקו"ט בכל החידושים הנפלאים בפרד"ס התורה, והדיוק המבהיל בדברי התורה המאירים כאש, הקפיד הרבי שהו"ל דברי תורתו תהיה בתכלית ההידור והיופי, הן מבחינה לשונית דקדוקית, והן מבחינה גרפית.

בהמשך ה'מבוא' מנסים העורכים לתת לקוראים הבנה במהלך של ההגהה הראשונה, השניה והשלישית, ובוודאי ישנו ציבור גדול ובפרט בקרב הדור הצעיר שהדברים יהיו כחדשים או חדשים ממש בעיניהם, וירוו צמאונם הגדול לדלות ולהשקות מתורתו של הרבי, מתוך חיות ו'קאך' חדש.

עוד ניתן ללמוד מהתשורה המרתקת: מתי סימן הרבי עיגול, ומתי מחק אותו; מה היתה כוונתו כאשר ציין כוכבית באמצע הקטע; מה עשה הרבי כאשר רצה להורות על השמטת תוכן מהשיחות, ואיך הורה להוסיף תוכן שהמניחים לא כללו בהנחה מלכתחילה; מה הם דפי ה'געליס', ועוד כיוצא בהנה מה'ארום' שבמלאכה נשגבה זו.

המו"ל מבקשים להדגיש, שבאופן כללי במשך השנים לא נהגו לפרסם בפנ"ע ענינים כאלו, משום שהעיקר היה הלימוד והעיון במהדורה הסופית כפי שנחתמה בחותמו של כהן גדול, ובוודאי שזהו עיקר הלימוד וההתקשרות. אולם באופן יוצא מן הכלל, בכדי להראות את החביבות הגדולה ואת העמל הבלתי ייאמן שהשקיע הרבי בהגהת שיחותיו הקדושות, כאשר הוא מקדיש לכך אלפי שעות כפשוטו, על חשבון זמני האכו"ש והמנוחה, ובמסירות נפש ממש (וכפי שידועים הדברים במיוחד בתקופה הסמוכה לשמע"צ תשל"ח). הרי בוודאי שיתעוררו אנ"ש והתמימים בחילא יתיר ללמוד ולעיין בתורתו הרחבה מני ים של הרבי, ובזה ייגרם נח"ר רב כפי הידוע הביטויים של הנחת כאשר עסקו בלימוד השיחות בכלל ובפרט בשיחות המוגהות אשר שם עין עיונו עליהם.

להורדת ה'תשורה' - לחצו כאן!

ט"ז בטבת תשע"ח