ב"ה יום חמישי, ט' חשוון תשע"ט | 18.10.18
רובשקין חוגג עם התמימים
רובשקין חוגג עם התמימים
תיעוד מרגש: ה'ליל שישי' הראשון של רובשקין עם התמימים

אחרי שבעה ימים ולילות רצופים של שמחה ריקודים והודיה להשי"ת, התיישב ר' שלום מרדכי רובשקין שי' להתוועד עם תלמידי התמימים בישיבת 'תומכי תמימים' במונסי ● יחד איתו, כמה מפתיע, דיבר אל הבחורים ה'חברותא' שלו בעשור האחרון, ר' פיני ליפשיץ, תושב העיר מונסי ועורך ומו"ל של 'יתד נאמן' באנגלית ● בהמשך הצטרפו בחורי ישיבת סאטמר, ושירת ה'דידן נצח' שאיחדה את כולם בנחשול מרגש של ריקודי שמחה במעוז הליטאי המפורסם, הבליטה שוב את נס השחרור והגאולה, שפרץ באחת וסחף במערבולת שמחה את עם ישראל כולו ● לכתבה המלאה ותיעוד ענק בתמונות ובווידאו >>>
מערכת שטורעם
לצד העסקים המשגשגים שפיתח במפעל המשפחתי, וה'מבצע כשרות' שהוביל להפצת בשר כשר למהדרין בכל פינה ברחבי ארה"ב, היו לר' שלום מרדכי רובשקין רגעים עליהם לא ויתר.

בקהילה החסידית החמה והמלוכדת שהקים בעשר אצבעותיו בעיירה פוסטוויל במדינת אייווה, הוא דאג להקמת שורת מוסדות. בית כנסת, בית מדרש, כולל אברכים, מוסדות חינוך לבנים ולבנות, מקווה טהרה, ועוד. מידי מוצאי שבת היה מזמין את כל חברי הקהילה לסעודת מלווה מלכה כיד המלך, התושבים מכל החוגים והסוגים היו מתאחדים בהתוועדות השבועית בחסותו.

אבל ספינת הדגל של הקהילה היא ישיבת 'תומכי תמימים'. הוא היה מעורב אישית בפיתוח הישיבה, הבחורים סעדו על שולחנו רחב הידיים לא פעם, והחדרים בביתו הפכו לא אחת לפנימייה לעת מצוא עבור התמימים שנהרו למקום מכל רחבי ארה"ב.

שניות בודדות לאחר שהשופטת המרשעת השיתה עליו את גזר הדין, עם עונש מאסר בלתי פרופורציונלי של 27 שנות מאסר, כתב פתק לאשתו בעוד הסוהרים מתקרבים אליו עם האזיקים. הוא כתב לה למסור את אהבתו לתמימים, משוש חייו, ושימשיכו בלימודים שלהם ללא הפרעה וחשש כי טראכט גוט וועט זיין גוט.

ב'ליל שישי' האחרון, לאחר שבעה ימים ושבעה לילות רצופים בהם סובב ר' שלום מרדכי בכל ריכוזי היהדות החרדית במדינת ניו יורק, כשהוא מחלה פני רבנים ואדמו"רים ומודה להם על מעורבות החסידים והעסקנים בחצרות השונים בפרשייה האישית שלו, הוא חזר לאהבתו הישנה, להתוועדות אותנטית עם התמימים.

מקראון הייטס, בירת חב"ד ליובאוויטש, הגיע אוטובוס מלא וגדוש בתלמידי התמימים מישיבת 'חובבי תורה' בניהולו המסור של ר' מענדל בלאו, עם המשפיעים ר' שלמה שטרנברג ור' חשד"ב ליפסקר. אחד התמימים בישיבה, הת' שמולי פרקש גייס את אביו הנגיד החסידי ר' דודי פרקש שפרס את חסותו על ההתוועדות.

בסמיכות לבית חב"ד של משפחת פרקש במונסי עומד על תילו בית הכנסת "בית יוסף מאיר", מרכז תורה ותפילה מוכר של החוגים הליטאיים בעיר. אולם האירועים של בית הכנסת הוסב עד מהרה בהתאמה להתוועדות חסידית, גם בגשמיות וגם ברוחניות. בהמשך הצטרפו גם תלמידי ישיבת סאטמר בעיר, בניהולו של הרב בעק.

בראש השולחן ישבו רבני ומשפיעי הישיבה החב"דית, ראשי הישיבה הסאטמרית, המארח איש העסקים ר' דודי פרקש, החסיד שהפך ללפיד האמונה בעשור האחרון ר' שלום מרדכי, ולצידו העורך והמוציא לאור של "יתד נאמן" באנגלית ר' פיני ליפשיץ.

ליפשיץ, שליווה את הפרשייה הזו כמעט מראשיתה הפך במרוצת הזמן לידיד אישי של רובשקין, לנואם מרכזי בשורת העצרות שנערכו ברחבי ארה"ב לטובת פרויקט השחרור וההצלה, למנוע מאחורי מערך גיוס הכספים ושתדלנות בחוגי השלטון האקדמיה והמשפט, וגם ל'חברותא' דרך הטלפון בשמונה שנות המאסר המיותר. בשנים האחרונות, מאז הוקם בית הכנסת החב"די בשכונת מגוריו, שכונת אולימפיה, הוא החל להיות אורח כמעט קבוע באירועים ובהתוועדויות, ואפילו קפץ לריקודי ההקפות בשמחת תורה.

ר' פיני נטל את רשות הדיבור, אמר 'לחיים' עם הנוכחים ושיתף את התמימים בהתרשמות שלו מידידו הטוב. הוא הרחיב בפרשיית המאסר והגאולה, תוך שהוא מספר על המהלכים בהם היה מעורב, ועל כך שהטלפון שלו היה זמין 24 שעות ביממה לכל דבר שיכול לקדם את השחרור המיוחל, גם כאשר רבים אחרים התייאשו והוא לא הפסיק לקוות ולפעול. אבל בעיקר סיפר על העולם האישי של מסירות הנפש של ר' שלום מרדכי, על הידור מצווה, על עשיית חסד, על דביקות ואמונה בה', אליו התוודע בעקבות המעורבות שלו בפרשייה.

ר' שלום מרדכי התוועד עם הבחורים, ובין דבריו המעוררים ביקש להתעכב על נקודה חשובה מאוד. הוא גילה להם שאת חוסנו הפנימי הוא שאב מהשנים שלו בתומכי תמימים. הוא סיפר להם, כמה חשוב להשקיע בשנים הללו בלימוד נגלה וחסידות, עבודת התפילה, התוועדויות ליל שישי ויומא דפגרא, דיבוק חברים והתדבקות במשפיעים. הוא הסביר להם, שאת הכוחות הנעלמים, האמונה והביטחון, החוזק החסידי הפנימי אל מול גלי השבר והייאוש, הוא מצא בתוכו מהשנים בהם ישב והגה ולמד והתוועד בישיבה. גם בשנים בהם היה איש עסקים וגם בשנים אותם נאלץ לבלות בין ארבע קירות שוממים, הוא העלה שוב ושוב זכרונות משבת תחכמוני, מהשנים בהם נצרבה נשמתו החסידית בכור ההיתוך שהקימו רבותינו נשיאינו.

כיאה לחסידים ותמימים המצויים בימים אלו 'שלושים יום קודם החג', בימי ההכנה ליום הגדול והקדוש יו"ד שבט בו ימלאו חיי"ם שנה לנשיאותו של הרבי, נשמעו הדברים מפי המתוועדים בתוכן מתאים לחיזוק ההתקשרות אל הרבי. אחד הנקודות המרכזיות במכתב הידוע של הרבי לקראת יו"ד שבט הראשון, הוא לצאת החוצה ולדבר אודות אהבת ישראל של הרבי לכל אחד. דומה שאת התאמתות החינוך הזה שהנחיל הרבי לחסידיו היה ניתן לראות בשבוע האחרון, כאשר כל המחיצות המדומות בין זרמים ופלגים, חצרות ומחנות, פשוט התאיידו.

כל יהודי, ללא חותמת של מי הוא ולאן הוא שייך, רקד משמחה. ליבו התרונן לשמע הידיעה, גם אם לא פגש ולא יפגוש לעולם את חתן השמחה המרכזי. פרץ הרגשות מלב יהודי בריא, הוביל לאחדות מופלאה ותחושת שייכות של כל יחיד לכלל ישראל. העובדה שהאחדות המופלאה הזו נגרמה על ידי חסיד חב"ד, שדבוק וקשור ברבי בכל נימי נפשו, וכל הופעתו והווייתו משדרת חסידות והתקשרות, גרמה לקידוש שם שמים נדיר בהיקפו.

ויחד עם ההתוועדות העמוקה, לא היה אפשרי לוותר על סמל ההיכר של השבוע האחרון, ריקודי שמחה והודיה להשי"ת על חסדו הגדול, על הישועה הבלתי צפויה, על הנס הגלוי בהארת שמים שהובילה לפדיון שבויים המצולם והמסוקר ביותר אי פעם. 70 בחורי הישיבה מקראון הייטס יחד עם 40 בחורי הישיבה מסאטמאר, ועוד תושבים ושכנים, רקדו בשמחה ובדביקות במשך שעה ארוכה. ר' שלום מרדכי מקבל כל אחד בחיבוק אופייני, ורוקד איתו כאילו הוא בנו יחידו. הכל רוצים לשאוב עוד מהמעיין הבלתי נדלה, מיפעת האמונה הטהורה והחזקה שהובילה את החסיד הזה להיות חופשי גם כשישב מצונף בין ארבעה קירות בכלא פדרלי אימתני אי שם בהרי מדינת ניו יורק.


...


...

...

...
י"ג בטבת תשע"ח