ב"ה ערב ש"ק, כ"ז כסלו תשע"ח | 15.12.17
האבוקה של המאבק על האבק והאבקה ■ הגיגים לפרשת וישלח

מהי סודה של ההתנצחות במאבק? זוהי המסוגלות לדבוק ביעד... במטרה שמציבים להם המתמודדים והיכולת השנונה והמקצוענית להתחקות על מחדליו של האויב ובנקודת תורפה זו ניתן להביס... להכריע... ואולם, מהו סודו של הניצחון המוחץ? אין זו הצטמצמות בהבסה והכרעה גרידא, אך הלוחם שוחר להשיג עמדה המנצלת באופן מוחלט את כל הפוטנציאלים הטמונים והחבויים בעברו השני של המתרס! ● מאמר תורני ומעמיק מאת אשת החינוך הגב' רבקה ערנטרוי מקראון הייטס - מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא>>>
הגב' רבקה ערנטרוי, קראון-הייטס

אבוקה של מאבק על האבק והאבקה

מהי סודה של ההתנצחות במאבק? זוהי המסוגלות לדבוק ביעד... במטרה שמציבים להם המתמודדים והיכולת השנונה והמקצוענית להתחקות על מחדליו של האויב ובנקודת תורפה זו ניתן להביס... להכריע...

ואולם, מהו סודו של הניצחון המוחץ? אין זו הצטמצמות בהבסה והכרעה גרידא, אך הלוחם שוחר להשיג עמדה המנצלת באופן מוחלט את כל הפוטנציאלים הטמונים והחבויים בעברו השני של המתרס!

סודו של שרו של עשיו במאבקו עם יעקבהוא להגשים את המאווים של הקליפה, ושמגמתם לשאוב את החיות האלוקית הקולחת והשופעת והנמשכת לעולם של קודש שאותו מסמל יעקב...

הקליפה חשה כי אופן המשכת החיות אליה הוא כה חיצוני, עקיף ומצומצם כ"כ והדבר הוא בעוכריה של הקליפה.

ואולם מדוע, אכן, כשל שר זה? במה שגה באומדו את מהות נקודת החולשה והתשישות של יעקב?

והוא כ"כ הופתע כשיעקב הגיח מהמארב בעליונות שהוא לא יכול היה לה...

הוא לא יכול היה לה משום שדרך שיגרתו היא להגביה כנשר כנפיים בגאווה שחצנית... בגסות רוח ודווקא משם הוא נדחה היות ועוצמה זו שהקליפה מתיימרת לכבוש - אחוזה, דווקא אך ורק בכלי של ביטול וענווה האופייניים כ"כ ליעקב איש הצדק והאמת!

שרו של עשיו נאבק עד עלות השחר היות ומאבקו נמשך עד אותו מועד של גאולה בה הוא יוכרע ויובס לחלוטין מאימת האור המבהיק!

במאבק העלו השניים אבק כדרך המתאבקים והאבק התבטל מפני הודו של יעקב אשר רומם אבק זה עד לכיסא הכבוד שבמרומים.

יעקב מסמל את העפר המצמיח למרות היותו הרביעי והאחרון בין שאר היסודות מהם מורכב העולם : אש, רוח, מים ועפר!

ודווקא העפר שהוא התחתון מביניהם נמשך מהכוח העילאי ביותר ושם נעוצה חיותו...

האפר הוא עפר שנשרף - בחינת האבק... וגם את האבק... את שארית מזעיר הניצוצות שהביא עימו שרו של עשיו מבקש יעקב לברר במאבקם והאבק עולה ומתנשא אלי כיסא הכבוד בשל התבטלותו מפני ההדר והזיו של יעקב.

ומשם שואב גם כל יהודי את היכולת ומסוגלות גם הוא לנשא את האבק לכסא הכבוד שממעל.

בעת התפילה כשהעולם על תאוותיו והנאות השעה - נעלמים מעיני המתפלל הוא, אכן, אחוז בלהבה של אהבה פנימית עזה מאוד שהתעוררה ממעמקיו ואולם כשהתפילה מסתיימת עשוי היהודי, חלילה, להיות מנוצח במאבק בו ניצב עליו שרו של עשיו להחלישו מיהדותו... לדרדרו ועתה, לאחר שהתפילה חלפה - ניטל מהיהודי אותו זרקור מסנוור והמביא למבוסתו של השר של עשיו...

ואולם, בעבודת התשובה היהודי מברר את פרורי האבק... את הניצוצות הטמונים באותו עולם חומרני של הספקים גשמיים ברי עונג והנאה חומרניים איתם הוא בא עתה במגע והם מדומים לאבקת הרוכל... הסוחר המסובב ומשוטט בארץ למכור את סחורתו...

וכשהוא שב אח"כ שוב להתייחד עם הקדושה - עולה אז האבק של ניצוצות מבוררים אלה עד לכסא הכבוד שבמרומים ונעשים לאבוקה הזורחת בזכותו של יעקב!

והוא מאלף אותנו כיצד להתנצח על שרו של עשיו... על מי שמנסה לערער את עמידתנו הרוחנית היציבה...

יעקב, אומנם מסמל את עולם הרגש והרחמים אך היעד שלו הוא להמשיך לרגש זה את נקודת החכמה בסמל של אות הי' בראשית שמו.

המלאך חיבק את יעקב בזרועותיו כי ייחל לשאוב חיות ממידותיו של יעקב, שהרי המידות מדומות לזרועות... והרגש, הרי, אינו בטל ומחובר כ"כ במקור בשל היותו שקוע וצף בעולמו הוא...

כשהמוחין מסתלקים מהרגש - מסתלקת איתם החכמה והאדם שוכח את מקור חיי העצם של והוא נעשה תשוש ומנוצח...

שכחה היא חולשה... היא פוסקת... שוכחת...

ואולם יהעקב הגיח עם נקודת המוחין המתגלמת בי' שבראשית שמו והוא לא הרפה ולא הניח ולא שכח כי יש לזכור תמיד שאת עמלק נכדו של עשיו יש למחות ולהשכיח!

רק שוטה שוכח! ויעקב חישל בנו את העוצמה להתנצח במערכה הנטושה על יהדותנו לבל נשכח את המקור.. את נקודת העצם והעוצמה שלנו...

"ומי זו עולה מן המדבר מקוטרת מור" - זהו אברהם שהוא ראש הצדיקים כמו שראש מר דרור הוא ראש הבסמים..

ו"לבונה" זהו יצחק שנתקרב בקומץ לבונה על גבי המזבח...

"מכל אבקת רוכל" - זה יעקב שאימן אותנו להתנצח במערכות הנטושות בשדות הקרב ובמאבק על ההתנצחות בדרך הרוכלות והמסחר שיש לברר את הניצוצות מתוך העסק ולהעלות אבק זה השמימה בעת שאנו שבים להתייחד עם הקודש ואבק זה של מאבק ואבקת המסחר הופכים לאבוקה זורחת!

האבק הופך אז לאבוקה של אור זוהר!

(עפ"י תורה אור פרשת וישל ד"ה " ויאבק איש עימו" ועפ"י אור התורה לצ"צ עמ' תתתל)

י"ג בכסלו תשע"ח