ב"ה יום ראשון, ה' שבט תשע"ח | 21.01.18
סגנון של חיים ■ אנרגיה מחדרה

היה זה לפני שנים, הרבנית שברה לא עלינו את הרגל, והיות שלא רצתה לצער את הרבי, החליטה לעשות הכל שלא יידע מכך. ערב שבת בזמן שהיא אמורה להגיש את המרק, היא כבר הכינה את הבחור ר' חסד הלברשטם ששימש אותם שהוא יגיש במקומה, אך קיוותה שהרבי לא ירגיש בכך. פתאום התחיל הרבי לנגן ניגון הפעם בעיניים עצומות עד שהכל היה על השולחן.. ● השליח בחדרה הרב יוחנן בוטמן בטור שבועי חסידי עם מבט אקטואלי במגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● לטור המלא>>>
השליח הרב יוחנן בוטמן, חדרה
סגנון של חיים

לרגל השבת הקרובה י"ד כסליו יום הנישואין של הרבי והרבנית אבקש לשתף בסיפור אודות הבית שלהם, בו זכיתי גם אני לבקר.

היה זה לפני שנים, הרבנית שברה לא עלינו את הרגל, והיות שלא רצתה לצער את הרבי, החליטה לעשות הכל שלא יידע מכך.

ערב שבת בזמן שהיא אמורה להגיש את המרק, היא כבר הכינה את הבחור ר' חסד הלברשטם ששימש אותם שהוא יגיש במקומה, אך קיוותה שהרבי לא ירגיש בכך.

פתאום התחיל הרבי לנגן ניגון הפעם בעיניים עצומות עד שהכל היה על השולחן..

הסתבר, סיפר ר' חסד, שהרבי כן ידע ממצב בריאותה, אך העדיף לחסוך ממנה צער מיותר..

כזה הוא בית אצילי, כשיש כבוד הדדי וויתור מוחלט בין אחד לשני. מקום של השראת השכינה.

*

השבוע בפרשת "וישלח" מגיעים לפגישת הפסגה בין יעקב לעשיו אחרי 22 שנים שלא התראו.
יעקב נאלץ לעזוב את הבית מאחר שעשיו ביקש להרגו.
לקראת אותה פגישה הוא שולח לו מסר על הקורות אותו עד היום:
"עם לבן גרתי.. ויהי לי שור וחמור צאן עבד ושפחה.."

אנחנו יודעים בוודאות שהיה לו יותר מחמור אחד גם יותר מצאן אחד. זאת קראנו שבוע שעבר "ויהי לו צאן רבות".

אלא המסר כאן הוא עמוק, דע לך עשיו אחי - הרכוש הוא לא צד עיקרי בחיים שלי.
נכון יש לי, עבדתי קשה וגם השגתי מקנה גדול של בהמות, אבל כל זה הוא טפל עבורי. כל השוורים נחשבים לי כשור אחד, כך גם העבדים והשפחות.
מעולם לא איבדתי את שפיות הדעת לרגל ההצלחה בעסקים.
הייתי ונשארתי ירא שמים, איש משפחה שיודע מהו עיקר ומהו טפל.
מה אמור לשרת את מה.

בהמשך הפרשה מוצאים אנו משהו דומה בעקבות סיפור הנבלה של שכם עם דינה בת יעקב, נהרגו כל אנשי העיר על ידי שמעון ולוי.
עיר שלימה שותקת ובכך שותפה לפשע הנורא שלא יעשה..

אומר הפסוק "ויבואו על העיר בטח ויהרגו כל זכר".

איך הם הרגו אותם?
מספר על כך יעקב אחרי כן כשבא לברך את שמעון ולוי; "כי באפם הרגו איש",
כולם נהרגו כאיש אחד.

הם ביצעו משפט במאות איש ויותר אך כולם נדמו להם כאיש אחד.
"בטוחים היו בכוחו של זקן" - יעקב אבינו.

מי שאצלו החומר כלי עזר משרת בלבד, והצד הדומיננטי הוא "נר מצוה ותורה אור" תהיה לו עוצמה אלוקית וביתו יהיה נר לעולם כולו.

זהו מודל של חינוך - סגנון חיים שראוי לחיקוי.

שבת שלום
הרב יוחנן בוטמן


י"ג בכסלו תשע"ח