ב"ה ערב ש"ק, כ"ז כסלו תשע"ח | 15.12.17
כינוס השלוחים הוא תחנת הדלק שלנו ■ בלוג שליחות

כינוס השלוחים הוא תחנת הדלק שלנו, שעות ארוכות של טעינה. לפעמים רק לשבת יחד לשמוע על המשפחה והילדים, על רגעי שמחה וזמנים של אתגר ופעמים רק להביט בעיניים ולשתוק יחד, כי רק שליח מבין באמת לליבו של שליח. הלא כבר אמרתי, אחים אנחנו. רגע השיא שלנו הוא הריקוד הספונטני. הלב גואה והרגלים רוקדות שעה שכל עצמותינו מקפצות יחדיו ואומרות: תודה לך רבי, תודה על הזכות ● השליח בבאזל שבשוויץ הרב זלמן וישצקי מגיש את הבלוג השבועי מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● לבלוג המלא>>>
מערכת שטורעם
זלמניו,

כתב לי חבר בהיותי בניו יורק, אם יש לך זמן, ספר לי על ה'כינוס'. אני מבין שכנס השלוחים איננו עוד ועידה של רבנים, יש שם משהו מחשמל. התוכל לתאר לי אותו?

אתה צודק, עניתי. אבל אתה מבקש שאתאר את החשמל? איה היא העט שתדע לתאר זאת? האם קיים בעולם האיש שיוכל לצייר זאת? אני אינני יכול. רק לספר לך עלי ועל חבריי ידעתי:

ששה חברים מאוד טובים היינו, ששה חברים טובים עודנו.

בתשנ"ט למדנו יחד בברלין בתכנית סמיכה לרבנות משולבת שליחות אצל הרב יודי טייכטל. התקופה בברלין הפכה אותנו מחברים טובים ליחידה אחת, אחים אנחנו.

הקילומטרים שמפרידים בין מרילנד, אומסק, דיסלדורף, טאלין, המבורג ובאזל לא הצליחו להפריד בינינו.

עלינו נאמר "אהבת החסידים היא דוגמא לאהבת אחים".

כינוס השלוחים הוא תחנת הדלק שלנו, שעות ארוכות של טעינה. לפעמים רק לשבת יחד לשמוע על המשפחה והילדים, על רגעי שמחה וזמנים של אתגר ופעמים רק להביט בעיניים ולשתוק יחד, כי רק שליח מבין באמת לליבו של שליח. הלא כבר אמרתי, אחים אנחנו.

רגע השיא שלנו הוא הריקוד הספונטני. הלב גואה והרגלים רוקדות שעה שכל עצמותינו מקפצות יחדיו ואומרות: תודה לך רבי, תודה על הזכות.

שבת שלום,

הרב זלמן וישצקי

ה' בכסלו תשע"ח