ב"ה יום חמישי, ה' כסלו תשע"ח | 23.11.17
חיי שרה - מעלת ה'כפל' ■ הפרשה החסידית

אליעזר יוצא לחרן בשליחותו של אברהם אבינו, במטרה למצוא אשה ליצחק. בדרכו לחרן הוא זוכה לנס קפיצת הדרך, ומרחק של מספר ימי הליכה - הוא עושה בשעות ספורות. בדבריו ללבן ובתואל אומר אליעזר: "ואבוא היום אל העין" – ומבאר רש"י: "היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הדרך". היום יצאתי מביתו של אברהם אבינו, והיום הגעתי הנה, לחרן ● הרב אלי וולף מגיש את פרשת השבוע החסידית על-פי שיחותיו הק' של כ"ק אדמו"ר זי"ע מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא >>>
הרב אלי' וולף
אליעזר יוצא לחרן בשליחותו של אברהם אבינו, במטרה למצוא אשה ליצחק. בדרכו לחרן הוא זוכה לנס קפיצת הדרך, ומרחק של מספר ימי הליכה - הוא עושה בשעות ספורות.

בדבריו ללבן ובתואל אומר אליעזר: "ואבוא היום אל העין" – ומבאר רש"י: "היום יצאתי והיום באתי, מכאן שקפצה לו הדרך". היום יצאתי מביתו של אברהם אבינו, והיום הגעתי הנה, לחרן.

הסיבה שאליעזר ציין עובדה ייחודית זו בדבריו לבני משפחתה של רבקה – הינה כדי להדגיש להם עד כמה נחוץ להזדרז בביצוע החתונה בין יצחק ורבקה, וכי על רבקה לחזור יחד איתו לארץ כנען. הוא אומר להם; ראו, כיצד אפילו הקב"ה מתערב כאן ומסייע בהצלחת השידוך, "קפצה לו הדרך", כך שאל לכם לעצור או אפילו לעכב אותי, ממילוי שליחותי.

ממשיך רש"י בביאור הפסוק:"אמר רבי אחא; יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום, מתורתן של בנים. שהרי פרשה של אליעזר כפולה בתורה, והרבה גופי תורה לא ניתנו אלא ברמיזה".

הקב"ה מחבב את שיחתן של עבדי האבות, "יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום", יותר מאשר "תורתן של בנים", והראיה לכך היא – שסיפור שליחותו של אליעזר נכתב בתורה פעמיים, "כפולה בתורה"; הן בעת שהדברים התרחשו, והן בתיאור המאורעות על ידי אליעזר בפני משפחתה של רבקה.לעומתם, "הרבה גופי תורה" - נכתבו בתורה רק ברמז, לא באריכות, ובטח לא "כפולה".

*

הרצף בדבריו אלו של רש"י דורש הסבר: מה הקשר בין הביאור שמהמילים "ואבוא היום את העין" אנו למדים "מכאן שהיתה לו קפיצת הדרך", לבין המשך דבריו של רש"י, ציטוט דברי רבי אחא האומר "יפה שיחתן של עבדי אבות לפני המקום מתורתן של בנים, שפרשת אליעזר כפולה בתורה".

אלו לכאורה נושאים שונים, שבמבט שטחי אין כל קשר ביניהם. אך מכך שרש"י כותב אותם יחד – משמע שיש קשר ביניהם, והם מגיעים זה כהמשך של זה. ועלינו להבין מהו הרצף ביניהם?

דבר נוסף הדורש ביאור: את דבריו של רבי אחא, אודות החביבות שיש אצל הקב"הל"שיחתן של עבדי אבות" שכתוצאה מכך "פרשה של אליעזר כפולה בתורה", בשונה מ"הרבה גופי תורה", שנכתבו רק ברמז –היה עלרש"י לכתוב או בתחילת הסיפור, או בסופו, בסיכום הדברים.

מדוע רש"י רואה צורך לכתוב זאת באמצע הסיפור, באמצע דבריו של אליעזר, ודווקא כאן - רגע לאחר שהוא כתב אודות קפיצת הדרך שהיתה לאליעזר בדרכו לחרן?

*

ההסבר הוא: כאשר אנו קוראים את סיפור שליחותו של אליעזר, ומשווים בין שתי הפעמים שהסיפור מופיע בתורה – אנו מוצאים פרט משמעותי שהתרחש עם אליעזר, שכתוב אודותיובתורה רק בסיפור החוזר, הכפול, כאשר אליעזר מספר את הדברים, ואין לו כל רמז בסיפור שנכתב פעם הראשונה.

פרט משמעותי בסיפור המאורע, שבעת ההתרחשות עצמה, אין בתורה כל אזכור אודותיו, אך כאשר אליעזר חוזר ומספר את השתלשלות המאורעות – הפרט הזה מופיע.

והוא: קפיצת הדרך של אליעזר. כאשר התרחשה קפיצת הדרך, אין לזה כל רמז בתורה, אך כאשר אליעזר חוזר ומתאר בפני משפחתה של רבקה את השתלשלות מאורעותיו– הוא אומר להם:"ואבוא היום אל העין", במובן של "היום יצאתי והיום באתי". פתאום כאן מתוארת קפיצת הדרך.

אלו הם דבריו של רש": "ואבוא היום אל העין, היום יצאתי והיום באתי, "מכאן" שקפצה לו הדרך". רק ממילים אלו,"מכאן", מתיאור המאורעות בסיפורו החוזר של אליעזר, אנו למדים שקפצה לו הדרך.

הסיבה לכך שהתורה לא כתבה זאת בעת ההתרחשות - כי אין צורך שהיא תפרט את אותו הדבר פעמיים. די בכך שהיא תכתוב זאת פעם אחת, בעת שיש צורך בתיאור קפיצת הדרך. הדבר מפורש רק בעת סיפורו של אליעזר, כי שם יש צורך לציין זאת -עליו לשכנע את לבן ובתואל לתת את רבקה ללא עיכובים, והראיה שאסור להתעכב עם החתונה, כי "היום יצאת והיום באתי", גם הקב"ה ממהר אותנו. וכיון שהדבר נכתב בתורה בפעם השניה, אזי אין צורך לכפול ולכתוב זאת גם בפעם הראשונה.

אך לאור זאת, לפי ההבנה שהתורה לא כופלת דברים פעמיים לחינם– מתעוררת שאלה מתבקשת:

אם התורה אינה כופלת דברים, והראיה לכך היא שהרי לא מסופר בה בפעם הראשונה על קפיצת הדרך – אזי לשם מה היא כופלת את כל הסיפור כולו, כל מאורעותיו של אליעזר "כפולה בתורה"?

לכך מביא רש"י מיד בהמשך ביאורו את דברי רבי אחא האומר, שאכן "הרבה גופי תורה" נכתבו רק ברמז,לדוגמא סיפור זה של קפיצת הדרך. התורה לא כופלת דברים רבים. אבל כיון שהסיפור כולו הוא "שיחתן של עבדי אבות", והיא "יפה לפני המקום" - לכן "פרשה של אליעזר כפולה בתורה".

זהו הקשר בין שני חלקי ביאורו של רש"י:בין החלק הראשון בביאורו, המספר אודות קפיצת הדרך של אליעזר, שנלמדת רק "מכאן", מחלקו הכפול של הסיפור, לבין דבריו של רבי אחא המדבר במעלת שיחתן של עבדי אבות לפני המקום. חלקו הראשון של ביאורו מעורר שאלה,וחלקו השני של ביאורו הינו התשובה.

זו גם הסיבה שציטוט דבריו של רבי אחא מופיע דווקא כאן, ולא בתחילת או סיום סיפור הדברים, כי רק כאן מתעוררת השאלה, ולשם כך רש"י מביא כאן את דבריו של רבי אחא כביאור הדברים.

*

אך עדיין נדרשת הבנה: גם אם "לפני המקום" חביבה פרשת אליעזר, והקב"ה רוצה שהיא תופיע "כפולה" בתורה - אבל לשם מה אנו צריכים ללמדה פעמיים. מה עלינו להסיק מכך עבורנו.

מאידך, כיצד זה "הרבה גופי תורה ניתנו -רק-ברמיזה". והלא חלילה אנו יכולים לטעות ולא לדעת נכון כיצד לנהוג. הלא מדובר כאן על "גופי תורה", דיני הלכה למעשה – והיות שהם אינם מפורטים, אלא "ניתנו ברמיזה", אנו עלולים לשגות ולא לקיימם כראוי. מדוע זה כך, מה הדרך לקיימם כנדרש?

לשם כך מדגיש רש"י שאת הרעיון הזה אמר "רבי אחא". ידועה אמרתו של רבי אחא על הפסוק "ודברת בם" –והוא מסביר שעלינו כל העת לדבר "בם", בדברי התורה -"עשה אותם קבע, ואל תעשם עראי". את דברי התורה, "ודיברת בם", יש ללמוד באופן של "קבע", ולא באופן של "עראי".

לימוד של "קבע"הוא - זו דירתי, זה מקומי. אני לומד את הסוגיה שוב ושוב, חוזר ומשנן אותה היטב, באופן של "קבע". לימוד באופן "עראי"הוא לימוד חד פעמי, ולאחר מכן אני עובר לסוגיה אחרת. "קבע" מובנו – לימוד ושינון חוזר, עד שהדבר ייקבע בנפשי. התורה "קבע"אצלי, קבעה משכנה אצלי.

כיון שזו גישתו של רבי אחא ללימוד התורה בכלל – אזי זו גם שיטתו בדבריו כאן.

עלינו להסיק מכך, שלא רק הקב"ה כותב את "שיחתן של עבדי אבות"פעמיים, "כפולה", אלא גם אנו, כיון שהתורה היא "קבע" אצלינו, "עשה תורתך קבע" - אזי עלינו ללמדה שוב ושוב, ללמוד אותה ולחזור עליה. "פרשה זו כפולה", לכפול שוב את הלימוד.

מאידך, כיון שהתורה היא "קבע" אצלינו, אנו לומדים ומעיינים בה כל העת, לא לומדים אותה רק באופן "עראי" – אזי אין כל חשש שנשגה בהבנתה, גם אם "גופי תורה" נכתבורק "ברמיזה".

אם הלימוד הוא "עראי", אכן יש מקום לחשש זה. אבל כיון שזו אמרתו של "רבי אחא", שהורה לנו שהגישה ללימוד התורה היא באופן של "קבע"– אזי כתוצאהמלימוד של "קבע", נדע ונבין את דיני התורה כנדרש ולא נשגה בהבנתה, למרות שהם רק "ניתנו ברמיזה".

*

מעלת ה"כפל"של "שיחתן של עבדי אבות" בחלקו החוזר של הסיפור, כאשר אליעזר חוזר על התרחשות המאורעות– באה לידי ביטוי גם ברעיון המיוחד הבא:

על הפסוק "ואבוא היום אל העין", אומר הבעל שם טוב, שבמילים אלו ישנו "שם קדוש" של הקב"ה שבאמצעותו מתרחשת קפיצת הדרך (ראשי התיבות אהו"ה). זהו עומק דברי רש"י האומר "מכאן שקפצה לו הדרך", המובן של "מכאן" הוא: ממילים אלו."מכאן, מתיבות אלו, קפצה לו הדרך".

מוסיף על כך המגיד מקוזניץ בספרו 'עבודת ישראל', שזו מעלת "שיחתן של עבדי אבות". דווקא בחלק זה של הסיפור, בדבריו החוזרים של אליעזר, בחלק של "שיחתן של עבדי אבות" – מופיע השם הקדוש של "ואבוא היום אל העין, מכאן שקפצה לו הדרך", ואילו ב"תורתן של בנים", בחלקה הראשון של הפרשה, שם קדוש זה אינו מופיע.

(מתוך התוועדות שבת חיי שרה, תשל"ו)

כ' בחשוון תשע"ח