ב"ה יום חמישי, ה' כסלו תשע"ח | 23.11.17
נח – איך בונים מגדל ■ הפרשה החסידית

כאשר אנשים מתאספים יחד כדי לבנות עיר ומגדל – והמטרה היחידה שלהם היא אך ורק להנציח את שמם, "ונעשה לנו שם", ומלבד זאת אין להם כל מטרה או תכלית נעלית יותר, זו בעיה קשה. העובדה שאנשים חושבים אך ורק על עצמם, ללא כל תוכן נעלה יותר, ללא תוכן פנימי, בחייהם - זה חסרון גדול מאוד. אך מלבד זאת, כאשר זו המטרה היחידה שעומדת לנגד העיניים, אזי לא בודקים ומבררים, מהי הדרך, מבין כל האמצעים האפשריים להשגת המטרה, הנכונה והאמתית להגשמת המטרה. אנשים שמלבד הם עצמם אין להם כל מטרה נוספת בחיים – עלולים לבחור בכל האמצעים להשגת המטרה, גם אם הם כאלו שהם היפך הצדק והיושר ● הרב אלי וולף מגיש את פרשת השבוע החסידית על-פי שיחותיו הק' של כ"ק אדמו"ר זי"ע מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא >>>
הרב אלי' וולף
צאצאי ניצולי המבול היו מוטרדים. הם חששו "פן נפוץ על פני כל הארץ" (נח יא, ד), פחדו שמא הם יתפזרו בעולם הרחב, וישבו יחד כדי לטכס עצה מה לעשות על מנת למנוע מצב שכזה.

הפתרון שהתקבל היה: "הבה נבנה לנו עיר ומגדל וראשו בשמים, ונעשה לנו שם". הם רצו לבנות עיר בה יחיו כולם יחד, וכן לבנות בו מגדל גבוה מאוד, "וראשו בשמים".

לבנית המגדל הייתה, כמובא במפרשי התורה, מטרה כפולה: (א) כדי שגם העומדים מרחק רב מהעיר יוכלו לראות את המגדל המתנוסס לגובה, כך יידעו היכן מקומה של העיר. (ב) על גבי המגדל הגבוה יוצבו שומרים שיוודאו שלא ייכנס אויב לעיר.

כאשר הקב"ה נוכח "לראות את העיר ואת המגדל אשר בנו בני האדם", הדבר לא מצא חן בעיניו. בנית העיר והמגדל נחשב להם כחטא, הוא נבנה נגד רצונו של הקב"ה, ולכן הוא הביא לכך שתיפסק הבניה, "ויפץ ה' אותם על פני כל הארץ ויחדלו לבנות העיר".

בקריאה שטחית של סיפור זה, לא כל כך ברור מה היה חטאם הגדול של אנשי דור הפלגה בכך שהם רצו לבנות עיר ומגדל. מה היה הפגם של מעשיהם, עד כדי כך שהקב"ה חיפש דרכים כיצד למנוע מהם את המשך הבניה.

*

מכך שסיפור זה מופיע בתורה, שהתורה היא "הוראה", ובפרט בהתחשב בכך שהתורה כותבת זאת בהרחבה ועם פרטים רבים, בה-בשעה שדינים רבים מופיעים רבים רק ברמז – מובן שסיפור זה אינו רק מאורע היסטורי, אלא יש בו הוראה לכל הדורות, כולל גם לדור שלנו.

כאשר מתבוננים בתקופת דור הפלגה, מתי ועם מי הוא התרחש – אנו מוצאים הקבלה ודמיוןבין סיפור זה לבין התקופה שלנו. כך שהלימוד העולה מהעיון בפרטי מאורע זה, מהווה הוראה ישירה עבורנו.

אנשי דור הפלגה היו בניהם-צאצאיהם של אנשי הדור הקודם, ניצולי דור המבול. בדור המבול הוכחדה האנושות, ורק קומץ אנשים ניצל ממנו, והם היו הוריהם של אנשי דור הפלגה.

גם הדור שלנו, הוא דור שנולד אחרי ה"מבול" שפגע בדור הקודם בעם ישראל, מבול בו הוכחדו רחמנא ליצלן מיליוני יהודים, ורק חלק מעם ישראל שליט"א ניצל.

כך שעלינו ללמוד ממאורע דור הפלגה ולהסיק ממנו כיצד לא לנהוג כשארית הפליטה של דור המבול ההוא, ובכך נמנע מאיתנואת התוצאות השליליות של ההנהגה שלהם.

*

כאשר אנשים מתאספים יחד כדי לבנות עיר ומגדל – והמטרה היחידה שלהם היא אך ורק להנציח את שמם, "ונעשה לנו שם", ומלבד זאת אין להם כל מטרה או תכלית נעלית יותר, זו בעיה קשה.

העובדה שאנשים חושבים אך ורק על עצמם, ללא כל תוכן נעלה יותר, ללא תוכן פנימי, בחייהם - זה חסרון גדול מאוד.

אך מלבד זאת, כאשר זו המטרה היחידה שעומדת לנגד העיניים, אזי לא בודקים ומבררים, מהי הדרך, מבין כל האמצעים האפשריים להשגת המטרה, הנכונה והאמתית להגשמת המטרה. אנשים שמלבד הם עצמם אין להם כל מטרה נוספת בחיים – עלולים לבחור בכל האמצעים להשגת המטרה, גם אם הם כאלו שהם היפך הצדק והיושר.

מה עוד שמאורע זה מתרחש לא הרבה זמן אחרי המבול, שלפני בואו נח עמד והסביר לאנשי דורו מהי הסיבה שבגינה הקב"ה יביא מבול לעולם. הנהגת אנשי דור המבול הייתה לא ראויה, הם חשבו רק על עצמם ולא על זולתם –

כך שאלו שניצלו מהמבול, היו צריכים לקבוע את אורח חייהם באופן בו הם יתקנו את ההנהגה השלילית הזו, נדרש מהם להכניס תוכן נעלה יותר בחייהם,

אך במקום זאת, אותם בנים לניצולי דור המבול - חשבו על דבר אחד ויחיד בלבד, איך להנציח את שמם בדפי ההיסטוריה, "ונעשה לנו שם". לא שום דבר נעלה מעבר לזה.

זה היה חטאם, וזה מה שלא מצא חן בעיני הקב"ה.

*

ההוראה עבורנו ממאורע זה, מתבקשת מאליה:

כאשר ניצולים ממבול, אזי ראשית דבר יש לוודא שהמצב שקדם למבול, וגרם לו, לא יחזור שוב. צריכים לשמור שלא נגיע חלילה למצב דומה. "לא תקום פעמיים צרה", כלשון הנביא (נחום א, ט).

כדי להביא לכך, הרי שהדרך היא לא על ידי בנין של סתם עיר או סתם מגדל, בניה שאין בה כל תוכן אחר מלבד העובדה שהם יהיו מבנים גדולים וגבוהים ביותר. לא על ידי הנהגה כזו מטיבים את המצב.

כדי שמגדל ועיר יהיו ברי-קיום, מוכרחים ליצוק בהם תוכן נעלה יותר, יש להכניס בהם תוכן רוחני, ואז העיר נבנית מתוך הצלחה, עד כדי כך שגם אם ישנם כאלו המתנגדים אומפריעים לבנייתה –הם יהפכו ויירתמו כדי לסייע בבנייה.

מלבד הוראה זו – יש בסיפור זה מסר נוסף:

בנוסף לבניית "עיר" ו"מגדל" במובנם הפשוט, ישנם גם "עיר ומגדל" של קדושה, ואותם יש לבנות.

"עיר", זו עיר הנקראת בשם "עיר אלוקינו" (תהלים מח, ב), עיר שיש בה תוכן של קדושה ואלוקות, ובתוך "עיר" זו צריך לבנות בה "מגדל", מבנה המתנוסס לגובה.

ההלכה קובעת (שבת יא. שולחן-ערוך אורח-חיים ק"נ, ב) שבית הכנסת ובית המדרש, צריכים להיבנות כך שהם יהיו גבוהים יותר מיתר הבניינים שבעיר, הם ה"מגדל" של העיר.

אנו נדרשים לבנות ולסייע בהקמת והחזקת מבנים בהם מתפללים ולומדים תורה בעיר, עלינו לסייע לבתי הכנסת ולבתי המדרש, למוסדות החינוך התורניים. ב"מגדלים" אלו יש להשקיע את עיקר העוצמה ועיקר המרץ והכוחות, על מנת שהם יהיו גדולים וגבוהים ביותר.

הם ה"מגדל" של ה"עיר", הם מגדל ההגנה שלה, מגדל עליו אומר שלמה המלך: "מגדל עוז שם ה', בו ירוץ צדיק ונשגב" (משלי יח, י). מגדל הגנה זה - שומר על העיר לא רק משונאים גלויים, אלא גם משונאים נסתרים.

*

כאשר ננהג באופן זה, אזי נרוויח בכך את שני הדברים: ראשית דבר נמלא את רצונו של הקב"ה, ובכך נזכה לשכר וההצלחה הגדולה בבניין העיר ובבניין המגדל של קדושה,

אך מלבד זאת נקבל שכר נוסף של "ונעשה לנו שם", חיובי ונעלה. שמם של אלו העוסקים בבניית העיר והמגדל היהודי, מונצח בדברי הימים של היהדות והתורה, בדפי ההיסטוריה של צדק ויושר, שפלוני סייע ועזר לבנות את העיר והמגדל הנצחיים.

ומלבד השכר הרוחני הכפול על בניית המגדל של קדושה, בכך שאנו זוכים למלא את רצונו של הקב"ה – זוכים גם לשכר טפל, שגם העסקים והצרכים האישיים שלנו, יהיו מתוך הצלחה רבה.

כ"ט בתשרי תשע"ח