ב"ה יום שני, ג' חשוון תשע"ח | 23.10.17
כשהרבי הריי"צ הורה לשמוח בשמחת תורה ללא משקה

בשמחת תורה תש"ט - נתקבלה אצל עדת השוחטים החסידית בדובלין ההוראה המפתיעה מהרבי הרייי"צ לשמוח ללא משקה, וכיצד זה התפתח.. ● ההקפות שלא נשכחו אצל יהודי אירלנד ● מתוך הספר המרתק והעשיר 'פעילות חוצה גבולות' חלק ב' ● מיוחד>>>
מערכת שטורעם
בחורף תש"ח החליטה ממשלת אירלנד, כאות הזדהות עם הצער והחוויות הקשות של הפליטים היהודים, להעניק להם שלוש טונות בשר, בתיאום עם הג'וינט. הרב בנימין גורודצקי שהיו לו קשרים הדוקים עם ראשי הג'וינט ופעל דרכם רבות בעד אנ"ש, החליט לנצל את ההזדמנות לטובת כל הצדדים ויזם תוכנית לשלוח לאירלנד שובי"ם מאנ"ש שעדיין היו מוגדרים כפליטים ויוכלו להתפרנס מעבודה זו. לצידם יעבדו שוחטים צעירים שיסייעו בידם ובתוך כך יתמקצעו היטב באומנות השחיטה. בד בבד, גם מקבלי הבשר יצאו נשכרים שכן הודות לכך יהנו מבשר ברמת כשרות מהודרת.

מחווה מיוחדת זו יצאה לאור בזכותו של אחד מחברי הסנט האירי, העסקן היהודי הנודע מר רוברט בריסקא ששימש מאוחר יותר כראש העיר של דובלין. והוא אשר קיבל על עצמו את ניהול הענין כולו.

ארגון נסיעת השוחטים ומערכת השחיטה נמשכו מספר חודשים, במהלכם הוקמה המדינה בארץ ישראל וממשלת אירלנד החליטה לשלוח חלק גדול מהבשר לתושבי המדינה הטריה וחלקים נוספים נועדו למחנות הפליטים באירופה.

לקראת ימי שמיני עצרת ושמחת תורה קבלו קבוצת השוחטים הוראה מאדמו"ר הריי"צ להתוועד לפי ה'כלים' של המקום. הקהילה המקומית היתה מורכבת בעיקרה מיהודים 'ייקים' שאינם רגילים באמירת 'לחיים' ואינם 'כלים' להתנהגות הבאה כתוצאה מכך. על אחת כמה וכמה כשמדובר בשוחטים שעליהם להיזהר יותר, מתוקף תפקידם.

במברק שנתקבל מהמזכירות נכתב:

בשם אד"ש [אדמו"ר שליט"א] לשמוח בחג בלי משקה.

קבלת המברק פעלה נפילת הרוח אצל אנ"ש. לאחר חודש של עבודה מייגעת כשהם נמצאים מחוץ לחמימות וההווי החסידי, גם בשמחת תורה עליהם לשמור על איפוק והשתלבות בחברה קרירה יותר. וכך פירט את הרגשתם ר' שלום מענדל:

כשקבלו אנ"ש את המברק "לשמוח בחג בלא משקה" היו כל אנ"ש עצבים מאוד, לא מפני זה שלא יוכלו ליקח 'משקה', אלא רק מעצם העניין.

הרבי ריי"צ הרגיש בחלישות דעתם והבריק מברק שני בערב שמיני עצרת בו החסידים מתבקשים לשמוח בהתיישבות המידות ובקירוב הדעת:

אנ"ש . . דובלין 24/10 – למסור לכל אנ"ש מועדים לשמחה בהתיישבות המידות ובקירוב הדעת. בברכה – רבי שניאורסאן.

המברק שלא הספיק להגיע לידי קהילת השוחטים החבדיי"ם בערב שמיני עצרת, הגיע ליעדו בבוקרו של החג באמצעות נכרי.

המברק פעל את פעולתו והאוירה השתנתה באחת מן הקצה אל הקצה, כתיאורו של ר' שלום מענדל בדו"ח שכתב לרבי:

כשנתקבל הטעלעגרם של כ"ק בשמיני עצרת בוקר, היו כל אנ"ש שמחים במאוד. בליל שמחת תורה היו ההקפות בבית הכנסת הגדול "גרינוול האל". על ההקפות באו קהל גדול מאנשי העיר וכמעט שבית הכנסת היתה מלאה מאנשים, וה'עזרת נשים' היתה מלאה נשים.

ההקפות נמשכו עד שעה שני' לילה. כל הקהל שמחו מאוד, ואמרו שעוד מעולם לא ראו הקפות כאלו. ביום שמחת תורה נמשכו ההקפות עד שעה החמישית.

הרב נחום שמריהו ששונקין מרבני הצוות מתאר בלשונו העשירה ובסגנונו היחודי את ההקפות השמחות ההן שנתקיימו 'בקירוב הדעת' עם הקהל הגדול:

"באולם גדול מאוד שלפני בית הכנסת כבר הוכנו שולחנות מלאים כל טוב . . נכנסנו לקדש, ישבנו כמה שעות ושוחחנו עם הבעלי-בתים על דבר היהדות והחסידות, וכאשר ליבנו כבר היה טוב עלינו וגם ראינו כי גם הבעלי-בתים כבר נתבשמו וכבר השעה היתה מאוחרת, אז יצאנו לשמוח בשמחת התורה בהקפות.

כיון שהשעה היתה מאוחרת והאנשים לא הגיעו לביתם אז באו כל הנשים לדעת מה עם בעליהן, והאנשים מתחילה הסתכלו רק איך שאנחנו שמחים, אולם מיד נתרגשו ונעשו כאחד מעימנו וירקדו בחיות גדולה ובשמחה רבה.

כאשר באו הנשים וראו זאת, לא האמינו למראה עיניהן, כי מעולם לא ראו שמחה פנימית כזו ואשר בעליהן ירקדו באופן כזה. גם הן נתרגשו מאוד וליבן נתמלאה שמחה . . אז עמד מר בריסקא ויהס את כל השמחים ויאמר: "... אנשי דובלין מה ראיתם על ככה? מה נשתנה? גם אנו יהודים, אבל כל מעשינו בקרירות, כמתים נחשבנו, ובאו האנשים הללו והפיחו בנו רוח חיים. מה נעים לראות איך כל חיותם הוא התורה . . הנכם רואים בעיניכם מה זאת חסידי ליובאוויטש – "זוטרא דבהם יחיה מתים". יהודים כאלו נחוצים לנו מאוד..." דיבר בהתרגשות גדולה".

ר' שלום מענדל שייצג את מוסדות הרבי נשיא דורנו באירלנד (ראה להלן) ניצל את האוירה המרוממת, ומכר את אמירת פסוקי 'אתה הראת' בעת ההקפות למען ה'מרכז לעניני חינוך'. את הידיעה מעביר ר' שלום מענדל לרבי נשיא דורנו לאחר חודש תשרי תש"ט:

בזה הנני להודיע לכבוד תורתו כי עבור הפסוק של 'אתה הראת' נתקבל מאנ"ש שהיו בדובלין סך 8 1/2 פונט - אשר על המקח היומי בפה זהו מכ"ב עד כ"ג שקלים [דולרים]- הסך הזה נמסר להב' רפאל ווילשנסקי בהודאה שזה עבור המל"ח. הסך 3,88 $ עבור הקונטרס ח"י אלול והשמועסען נשלח בשבוע העברה מדובלין ע"י הבנק עבור המל"ח.

בי"ג ניסן מאשר הרבי את קבלת הסכום ממכירות פסוקי ההקפות:

סוף סוף הגיענו אישור קבלת נדבת את"ה [אתה הראת] דנוסעי אירלנד, ונגבה כאן. ועוד הפעם ת"ח לכ' [תשואות חן לכבודו] על ההשתדלות בזה.

הרבי הריי"צ ביקש להמשיך את האווירה המרוממת הלאה, לימים שלאחר 'שמחת תורה'. ביום שישי ערב שבת בראשית הגיע לקהילת אנ"ש באירלנד מברק מהרבי הריי"צ אודות תוכן התוועדות שבת בראשית:

קלמנסון . . דובלין 29/10 – להודיע לכל אנ"ש בהצעת אדמו"ר שליט"א לקבוע בהתוועדות שבת בראשית עיתים לתורה על החורף הבע"ל [הבא עלינו לטובה]. נא להודיע מהצלחתם. מזכירות.

כהוראת הרבי התקיימה התוועדות פעילה בשבת בראשית בראשות המשפיע ר' פרץ מוצ'קין. וכבקשת הרבי, דיווח ר' שלום מענדל את תוכן ההתוועדות במכתב:

בשבת בראשית התוועדו אנ"ש. בעת ההתוועדות דיבר ר' פרץ שיחי' מוצ'קין בענין שמירת הזמן. ובענין 'קבלת עול' – שכל אחד צריך להרגיש עליו "עול עבודה" ועיקר הקביעות צריך להיות בנפש. בעת ההתוועדות החליטו לקבוע זמני הלימוד בבוקר בחול קודם התפילה, שעה דא"ח. ובערב אחר תפילת ערבית חלק ילמדו גמרא מסכת חולין, וחלק ילמדו 'שמלה חדשה' ופרק תניא. קודם קבלת שבת ילמדו ב' שעות דא"ח. ובבוקר קודם התפילה ב' שעות דא"ח.

יש מהצעירים שבאים אצלנו ללמוד. לעת עתה, באים שלשה בחורים ללמוד בקביעות בכל יום. ושני ילדים קטנים, אחד לומד התחלת 'עיברי' ואחד לומד חומש. לומדים עמהם הבחור עובדיה שי' שטראקס, והבחור דוד שי' רסקין.

כ"ג בתשרי תשע"ח