ב"ה יום רביעי, כ"ט אלול תשע"ז | 20.09.17
הגיגים לפרשת ראה ■ גב' רבקה ערנטרוי

ואולם העמידה בנסיון וקבלת המציאות באהבה מבלי לאבד אמונה ביד ההשגחה העליונה המסובבת את כל העילות לטובה - עמדה זו היא שמפרקת וגודעת את כל מניעי החיץ והמחיצות שבנסיון והאנרגיה הזו שהחייתה את הנסיון - מועברת למודעותו של האדם בתור דעת! ● מאמר תורני ומעמיק מאת אשת החינוך הגב' רבקה ערנטרוי מקראון הייטס - מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא >>>
הגב' רבקה ערנטרוי, קראון-הייטס
לראות ולשמוע ולדעת...

לו יהי... לו רק יתאפשר לנו להרגיש את נימי הילד הרגישים והעדינים בלב מבין... יודע... ולהתחבר איתו בתור מחנך אוהב וחניך אהוב...
לחיות את התחושות וההרגשים שלו ולהתנהל עימו בהתאם, על אף שהוא אינו תמיד גלוי דעת עימנו ואינו מביע נחושות את תפיסת חייו...
מאין אנו שואבים את המחשבה הברורה והבהירה המאמנת אותנו כיצד להתנהל במצבי התמודדויות עם הילד... עם הקרובים לנו?...
מהו מקור חכמת החיים שסיגלנו לעצמינו... החשיבה הצלולה... התבונה וההשקף הקולע שלנו אלי העתיד בחזון מאמת של ההשלכות הגורליות הצפויות במערכות היחסים שלנו?...
מהי נקודת המוצא וההנחות השונות - עליהם מושתתים העמדות המבוססות והעקרונות הנחרצים וההחלטיים שלנו בהתהלכויות השונות?

זוהי מהותה של הדעת שאנו צוברים עם נסיון החיים שאנו חווים...

"כי "מנסה" ה' אלוקיכם אתכם "לדעת" הישכם אוהבים"... (ראה, י"ג, ד')
אלוקים, הרי, יודע מה כמוס ונעלם בתוכינו ואם אנו אכן, אוהבים, ואולם...
הנסיון שאנו מתנסים בו וכל הכאב המצר הכרוך במניעות ובמעכבים למימוש משאלותינו - נועדו להעניק לנו דעת... להעצים אותה... להרחיב ולהעמיקה ברבדיה השונים...
כיצד, אכן, עשוי הנסיון להעניק לנו מסוגלות לחיות את המציאות האותנטית מבלי לגלוש לעולם של דמיונות והזיות... להרגיש את הזריחה שבה מבלי לעקל אותה (לעקם) בעמדה תוקפנית.... חונקת... נטולת רגש מבלי יכולת להבין לבבות?
האנרגיות האלוקיות הנשגבות והעצומות ביותר נמשכות מרמות שיא רוחניות ונעלות ביותר ונמשכות בשל העוצמה האינסופית שבהם עד לאתרים המרוחקים והנשפלים ביותר ממקור הקדושה...
זוהי יד אלוקית המונעת ע"י קו של גבורה והיא מונעת מעכבת את מימושם של הצפיות וחלומות הפז...

יד הגבורה היא ברת איל וכח אדיר יותר מאותה יד מלטפת... מעניקה...

ואולם העמידה בנסיון וקבלת המציאות באהבה מבלי לאבד אמונה ביד ההשגחה העליונה המסובבת את כל העילות לטובה - עמדה זו היא שמפרקת וגודעת את כל מניעי החיץ והמחיצות שבנסיון והאנרגיה הזו שהחייתה את הנסיון - מועברת למודעותו של האדם בתור דעת!
והוא יודע בדעת שצבר ורואה תמונה חיה (פרשת ראה) כי שכשהוא בא לחנך בתור משפיע - בעל לב מבין ויודע את הרחש שבלב תלמידיו - הוא אינו עומד להרעיף עליהם תובנות שעוברים את השגתם ויבולעו ללא זכר... אך הוא עומד לעורר אותם בשאלות הנוגעות לצפור נפשם... ליצור בהם מוטיבציה ועניין והקשב שלהם, אכן, יפנה אליו משום היותו טיפוס אכפתי ועינייני...
ואכן, בתור מחנך הממשיך אורות של משכל בכיוון המשפיע הנע מלמעלה למטה - הרי, שעליו לראות צלולות מראש בחזיונו מהי התמונה הברורה שהוא עומד להציג לפני חניכיו ואם לאו, הרי שהמסר יביא להם בלבול ...
והוא מודד ושוקל כיצד יצליח להמחיש להם את פרטי הנושא כך שהם יקלטו תמונה חיה ובהירה...
והוא חוקר מהו האופן הנעלה ביותר לגולל לפניהם את הפרטים השונים כך שאופן הבהרתם יסתבר בתפיסתם וישתמע אצליהם בהתאם לאופי השגתם הם...
הכיוון שלו נע בתדמית "לראיה" הנעשית מקרוב ובראשיתה מתגלמת תמונה שלימה ורק אח"כ ניתן לבחון את הפרטים השונים המרכיבים אותה, כן עליו לראות מראש ומקרוב את הרעיון שהוא עומד להמשיך אליהם ולעצב את האופן בו הוא יגולל את הפרטים...
ותלמידיו משחקים את פעולת "השמיעה" הנעשית מרחוק ובראשית מתגלים בפניהם הפרטים השונים עד שהתמונה מתקבלת שלימה וברורה...
והוא יודע כי התפיסה שלהם מוגבלת אך הקשב שלהם... הצמאון שהוא מעורר בהם משדרג אותם ומעלה אותם והרעיון נקלט אצליהם חי אך בהתאם למוגבלות שלהם..
והוא רואה ומבין ומרגיש וחי בכח הדעת שלו שכשהוא ממשיך אליהם שפע נשגב מידי - עשוי החומר לעבור את המסוגלות שלהם בהשגה ולהיבלע....
בתור מחנך דגול הוא מעוניין להעלות אותם בהתאם למקצב שלהם... בהתאם לרמת משכלם כך שיתחברו עם החומר ויחיו אותו אך הוא גם יוצא במסע אליהם ומגיע אליהם טעון כך שיתמזגו שני הכיוונים של ראיה ושמיעה... של משפיע ומקבל של "אני לדודי ודודי לי"!

(עפ"י לקוטי תורה ראה ועפ"י ספר השיחות ראה ה'תש"נ ועוד)
כ"ו במנחם-אב תשע"ז