ב"ה מוצאי ש"ק, ג' תשרי תשע"ח | 23.09.17
הרב נחום שמריהו ששונקין שני משמאל
הרב נחום שמריהו ששונקין שני משמאל צילום: ארכיון שטורעם
מיוחד: סיפור מאלף על הרב ששונקין

"מאחר שלדאבוני לא מצאתי כאן אף אחד מאנ"ש, הצטרפתי לקבוצת מתפללים מחוג חסידי מסויים. כשראו אותי מצטרף אליהם, ומאחר שידעו שעיסוקי העיקרי הוא בהפצת חסידות חב"ד, קיבלו את פני בתנועה של קרירות והסתייגות" ● בעקבות היארצייט של הרב נחום שמריה ששונקין ע"ה אתר חב"ד 'שטורעם' מתכבד בזאת להגיש סיפור מאלף שהתרחש לפני 60 שנה מתוך מאמר שפרסם בעבר תלמידו המובהק הרב שמואל אלעזר הלפרין ע"ה ● לסיפור המלא>>>
מערכת שטורעם
בין התכונות הנאצלות של מורי ורבי המשפיע הדגול ר' שמריהו ע"ה, בלטה במיוחד יכולתו להעביר דברי חסידות עמוקים בלשון פשוטה. הוא ידע תמיד - לאו דווקא בעת חזרת מאמר חסידות, אלא גם ב"סתם" התוועדות על כוס "לחיים" - כיצד לפשט את הדברים ולעשותם ערבים לשמיעה, כך שיתקבלו יפה גם בשכלו ובלבו של מי שלא למד חסידות.

לדוגמה, זכורני שפעם, בהתוועדות ליל שביעי של פסח, הסביר לקהל שומעיו בפשטות נפלאה את רוב הרעיונות העמוקים שבספר "שער האמונה", בעניין בחינות "קטנות וגדלות אבא". עדיין נשאר אצלי טעמו הערב של הריקוד החסידי הפנימי, שהתפרץ ספונטנית לאחר ההתוועדות ושולב בניגון שמחה חסידי מרומם שכולו אומר התעלות...

בנוסף לכך, היתה לו למשפיע ע"ה גישה מקורית ומיוחדת לקירוב יהודים לתורת החסידות ודרכיה בדרכי נועם, ועל כך - כמה זכרונות אישיים:

היה זה בל"ג בעומר תשי"ז (שחל במוצאי שבת-קודש). כשתלמידי ישיבת תורת-אמת נסעו למירון, כמנהג הימים ההם, התפצלו לקבוצות קטנות שכל אחת מהן עשתה את השבת שלפני ל"ג בעומר באחד היישובים באזור, ועסקה שם בהפצת המעיינות. אני וכמה מחבריי שבתנו בראש-פינה.

בשעת לילה מאוחרת של מוצאי-שבת הגענו למירון, שם פגשנו את הרב ששונקין ששמח מאוד לקראתנו ולאחר שהתעניין איך עברה עלינו השבת, סיפר לנו איך עברה עליו השבת במירון: 'מאחר שלדאבוני לא מצאתי כאן אף אחד מאנ"ש, הצטרפתי לקבוצת מתפללים מחוג חסידי מסויים. כשראו אותי מצטרף אליהם, ומאחר שידעו שעיסוקי העיקרי הוא בהפצת חסידות חב"ד, קיבלו את פני בתנועה של קרירות והסתייגות.

'משעמדתי על המצב המביך אליו נקלעתי, החלטתי להרגיע אותם. אמרתי להם שהיום לא באתי "להשפיע" כי אם "לקבל", ואף הוספתי להסביר להם את הענין: סוף-סוף ישנה שייכות בין כל תלמידי המגיד ממעזריטש נ"ע, והרי כך מבואר בתורת החסידות הפסוק "וקרא זה אל זה ואמר": אף שכל מחנה של מלאכים שונה מזולתו, קיימת התאמה והתכללות ביניהם, וכל אחד "קורא" וממשיך לעצמו גם את הבחינה והמעלה של זולתו.

'ואכן, לשמע הדברים הללו חזרו פניהם לטובה, והם הזמינו אותי בכבוד רב להצטרף אליהם לסעודת שבת. במהלך הסעודה, כשניגנו את הפזמון "מעין עולם הבא" שבזמירות לשבת-קודש, הסברתי להם שכשם שמנגנים כעת בעולם-הזה את הניגון "מעין עולם הבא", כך מנגנים אותו בעולמות העליונים, אך בשינוי קל - שם אומרים "מעין עולם הזה"...

'מובן שהם תמהו לשמע דבריי ותבעו הסבר, ואז הסברתי שדבריי מבוססים על המבואר בחסידות על המילים "מלך משובח ומפואר": "משובח" קאי על עבודת המלאכים שהיא עבודה טובה ומשובחת, כמאמר "כלום יצר-הרע יש ביניכם", ואילו "מפואר" קאי על עבודת נשמות ישראל שנתלבשו בעולם-הזה בגוף גשמי, כשאכן "יש יצר-הרע ביניכם" ונפש הבהמית מפריעה לאדם בכל מיני ניסיונות. וכאשר למרות הכל מתגברים על הנסיונות ועובדים את הקב"ה, הרי זו עבודה מפוארת אף שאינה כל-כך משובחת ונקייה. נמצא, שבעולם הזה מתקנאים בעבודת המלאכים המשובחת ולכן אנו מנגנים "מעין עולם הבא", ואילו בעולם-הבא מתקנאים בעבודתנו המפוארת כאן למטה ומנגנים "מעין עולם הזה"...

'וכך', אמר הרב ששונקין, 'תוך שאני מתייחס אליהם בקירוב וחיבה ומדגיש את מעלתם באופן שנתקבל על ליבם, הצלחתי להטעימם מצוף הדבש של דברי-אלוקים-חיים שבתורת החסידות'.

כשסיים הרב ששונקין את סיפורו, אמר לנו: "סיפרתי לכם כל זאת כדי שתדעו מהי הדרך הנכונה לקרב יהודים לחסידות", ואז פנה אלי ואמר: "דע לך שבכך לא הסתיים העניין. אמנם בתחילה אמרתי להם שהפעם באתי כדי לקבל, אבל למעשה, ישבתי והתוועדתי איתם כל הלילה כשהם סובבים אותי ושותים בצמא את דברי החסידות"...

בהמשך לכך סיפר לי הרב ששונקין שבהיותו ברוסיה נזדמן לו לשבת במחיצתם של יהודים מחוגים שונים, מאסכולות-מחשבה שונות, וכשאחד הנוכחים ציטט פסוק מסויים, ביאר כל אחד מהם בתורו את הפסוק על פי סגנון המחשבה שספג בבית-המדרש בו גדל ונתחנך.

"הקשבתי לדברי כולם בסבלנות ובכבוד הראוי", סיפר לי הרב ששונקין, בהדגישו שכך ראוי לנהוג תמיד כדי להשרות בין הנוכחים אווירה טובה ונינוחה, "ולאחר שכל הנוכחים סיימו לומר את שלהם, ביארתי להם את הפסוק על פי תורת חב"ד. מובן שלאחר שהקשבתי לדבריהם בסבלנות, הקשיבו אף הם לדבריי. בדיעבד התברר שדווקא על רקע הביאורים האחרים, היה ניכר 'יתרון האור' של הביאור החסידי, וכל המסובים נותרו מתפעלים".
כ"א במנחם-אב תשע"ז