ב"ה ערב ש"ק, ו' כסלו תשע"ח | 24.11.17
"הקפות" בערב כ"ף מנחם אב ■ וידיאו מיוחד

היה צפוף. היה חם. היה רטוב. היה ממש כמו בהקפות. הגוף והנשמה חברו יחד להקפות כאן, שם. היום, אז. עם הרבי.. אלמא אטא - 770 - אלמא אטא - 770. תשמח. תשעז. תשמט. תשעז. תשמז. תשעז. הכל התערבב יחד למקשה אחת.. מצידי, אפשר כבר לחזור.. ● הרב אלי וולף בטור מרגש מאלמא אטא>>>
הרב אלי' וולף



להיות אצל כ"ק רבי לוי יצחק, זו חויה מיוחדת. בפרט בערב יום ההילולא כ"ף מנחם אב.

הרבי ציטט את אמרתו של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ שיש כל מיני סוגים של "אהלים": יש אוהל שמעורר תחושת יראה, ויש אוהל שמעורר שמחה. אצל בעל ההילולא רבי לוי יצחק, יש הרגשה מאוד מיוחדת. נעימה. אתה רצוי, מקובל. אתה חש שמישהו מקשיב לך, שומע אותך, מסכים איתך. לא יודע איך להגדיר זאת במילים. מרגישים זאת.
גם אצל "אבא" אתה תמיד רצוי ואהוב, אבל יש גם "מוסר אביך". איש אמו ואביו תראו. אצל "סבא" - מקבלים סוכריות וצביטת חיבה על הלחי.

זכיתי והייתי שם יחד עם כל הקהל שהתכנס היום על ציונו הקדוש, בדיוק כשהתחילו את הניגונים של הרביים.

לנגן את הניגונים הללו, בכלל, זה מעורר את הנפש. בפרט כשאתה נזכר ברגעים אצל הרבי בעת הניגונים בהתוועדות ראש השנה וכדומה. אתה מתרומם טפח מעל הקרקע.

כאשר מנגנים ניגונים אלו, על הציון - אתה מתחבר לזמנים אחרים. לרגעי הוד מרוממים.

כך ניגון אחר ניגון. עוד ניגון ועוד ניגון. צפוף, חם, דוחק, לחות, זיעה ניגרת, אבל זה רק בחלקו של הגוף, לנשמה זה לא מפריע, היא במקום שונה. טוב לה, נעים לה.

כשניגנו על הציון את ה'קאפליע' של אדמו"ר האמצעי, נזכרתי בסעודת שבת בבית לפני כשבועיים שלוש, כשדיברנו והרחבנו על תורתו של בעל הציון על השם "דוב בער" או "דובער", מה שמו ואיך הוא חתם, ומה המשמעות של השם דוב, והשם בער, והשם דובער וכו'...

כך ניגון אחר ניגון.

אחרי ניגוני כל הרביים כולם כאחד התחילו לנגן: איייי איייי איי, איייי איייי איי....

ניגון הקפות של ר' לוי'ק.

להבת הניגון סחפה את כולם והרימה אותם מעלה מעלה. לנגן את הניגון, כאן, אצלו, היום...

היה צפוף. היה חם. היה רטוב. היה ממש כמו בהקפות. הגוף והנשמה חברו יחד להקפות כאן, שם. היום, אז. עם הרבי...
אלמא אטא - 770 - אלמא אטא - 770. תשמח. תשעז. תשמט. תשעז. תשמז. תשעז. הכל התערבב יחד למקשה אחת...
מצידי, אפשר כבר לחזור...
י"ט במנחם-אב תשע"ז