ב"ה יום ראשון, ב' חשוון תשע"ח | 22.10.17
הרב יהודה ליב ע"ה דובאוו
הרב יהודה ליב ע"ה דובאוו צילום: שטורעם
אוצרות משפחת דובאוו: זכרונות וחשיפות מיוחדות

ביום ח' תמוז נלב"ע הרב יהודה ליב בן הרב יצחק ע"ה דובאוו ● בנו השליח הרב דוד דובאוו מביא מבחר זכרונות וחשיפות מיוחדות ששמע מאביו ● הברית לנכד אחיו של כ"ק אדמו"ר זי"ע ● הגעת הרבנית חנה לארה"ב ● החסיד שענדו לו עגיל ● הדאגה של הרבי למניין לבחור יתום ● הלימוד לקוטי תורה של רבי לוי יצחק עם בניו ● אתר חב"ד 'שטורעם' מגיש את הרשימה המרתקת בעריכה קלה למען ירוץ בו הקורא ● לקריאה
מערכת שטורעם

השליח הרב דוד דובאוו מפרינסטון, ניו-ג'רסי:

ביום ח' תמוז השתא נלב"ע אבי הרה"ח הרה"ת ר' יהודה ליב בן הרה"ח הרה"ת ר' יצחק ע"ה דובאוו

על פי מנהג חסידים הנני מביא מבחר סיפורי חסידים ששמעתים מאבי הכ"מ.

(מוגש בעריכה קלה למען ירוץ בו הקורא)


א.
בשלהי שנת תשל"ה צלצל המזכיר הרב חודוקוב לאבי וסיפר שנולד נכד לאחיו של הרבי הוו"ח ר' ישראל ארי' ליב והרבי מבקש שיסע לוואשינגטון להיות המוהל. אבי שמח כמובן להיענות לבקשה הזו.

בסיום התוועדות ו' תשרי תשל"ו (כנראה) קרא הרבי לאבי ונתן לו ג' דברים.
א. הקערה של המזונות. ב. בקבוק יין שממנו מזג הרב מענטליק יין לרבי. ג. מספר שטרות של דולר והורה לחלק הכל בעת הברית. גם ל"פדיון הבן" אבי נסע עפ"י בקשת הרבי.

לאחר תשרי (תשל"ו) נכנסתי עם הורי ליחידות לכבוד הבר-מצוה שלי. היחידות ארכה בערך 7-8 דקות (בלתי רגיל באותם שנים). הרבי שאל ורצה לדעת בפרטי פרטיות כל מה שהי' בברית ובפדיון הבן: מי היו, מה דובר עם אבי הילד ודרש בשלום האמא והילד. היתה שם קרובת משפחה והרבי התעניין בשלומה.

לאחר כדקה וחצי המזכיר הרב גרונר פתח את הדלת. הרבי הגביה בידו הק' לסמן שלא יפריע ויותר הוא לא פתח את הדלת. אבי סיפר לרבי שאכן חילק לכל המשתתפים דולר וראה שנותר לו דולר אחד, חשב שאולי הרבי רוצה שייתן לרך הנימול. הוא נתן למרת דלי' דולר המיועד לרך הנימול. ראיתי בעיניו של הרבי שהוא מאוד מרוצה מכך. מעניין שהרבי נתן לאבי כ"ב שטרות, יחד עם הרך הנימול היו בדיוק כ"ב אנשים נשים וטף.
בסיום היחידות הרבי הביט בי, נתן לי ברכה לבר מצווה, ויצאנו.

אבי אמר לי פעם, כי נראה לו שהטעם שהרבי בחר דווקא בו להיות המוהל, הוא בזכות שאביו ר' יצחק זכה לסדר לר' ישראל ארי' לייב את הטהרה. בבחינת "המתחיל במצוה.."


ב. זקני מצד אמי, נלב"ע בשנת תשט"ז ולא היו לו בנים, נפל על חתנו, אבי (שכבר נפטרה אמו) לומר קדיש.
הוא שאל רשות מאביו - זקני ר' יצחק ע"ה האם יכול לומר קדיש (כמבואר בשו"ע), זקני כחסיד ענה שישאלו את הרבי. הרבי השיב שאבי יוכל לאמר קדיש לכבוד חמיו. לגבי זקני הרבי הוסיף שיהי' לו אריכות ימים ושנים טובות. חי עד גיל תשעים (ראה עוד סיפור בזה לקמן).


ג. אבי הגיע ממנצ'סטר לישיבה ב- 770 קודם שבועות תש"ז. בשלהי חודש סיון תוך שישב בזאל ולמד, הגיע הרב ישראל דז'ייקאבסאהן ואמר "דער רבי'ס מחותנת'ער קומט אן". הוסיף שרוצה שכמה בחורים ילכו להשתתף בקבלת פני'. היה נראה שהיתה זו הוראה מלמעלה, גם מנשי חב"ד הלכו לקבל פניה ונתנו לרבנית פרחים.
אבי אכן נסע, וראה איך שהרבי ואמו הרבנית יוצאים ועוברים במכס. הפקיד פתח את המזוודה של הרבנית וראה כלים יפים. הוא התחיל לשאול את הרבנית שאלות שונות והרבנית חששה. היא הראתה באצבעה על הרבי. הרבי הסתכל בהבטה חריפה על הפקיד, מיד השתנה הכל - הפקיד אמר : "אתם יכולים ללכת".
הרבי יצא ונתן שלום לכולם. כשראה את אבי שאלהו לשמו, כשהשיב, אמר לו שזוכר את אביו (זקני) ר' יצחק עוד מריגא.


ד. שמעתי מאבי שבשנת תש"ח (או תש"ט) בתור בחור ב- 770, בליל שבת התחילה סערה גדולה של שלג, בבוקר עדיין באו אנשים למניין, אבל אחרי שחרית הלכו וכבר לא חזרו למנחה. הרב שמואל לויטין נהג לסעוד אצל בנו הרב בנימין שהתגורר מול 770 ומכיוון שלא התאפשר לו ללכת, הביאו עבורו חלות מדירת הרבי הריי"צ מלמעלה.
הבחורים בקושי הצליחו ללכת לאכול בישיבה, ולחזור ל-770 ללמוד.

בצהריים נכנס ר' שמואל לזאל ואמר: הרבי מוהריי"צ צריך להתפלל מנחה ולומר קדיש, יש למעלה רק ששה: הרבי מוהריי"צ, הרבי (רמ"ש), הרש"ג, בנו, ר' חיים ליברמן ואני. ר' שמואל בחר ארבעה בחורים לעלות למנין - הי' חידוש באותם שנים לראות את הרבי מוהריי"צ.

אבי שזכה להיות מהארבעה סיפר. כשבאו למעלה הרבי מוהריי"צ כבר ישב ליד השולחן בחדר היחידות בקומה השניה והתפלל כשליח ציבור, בקול נמוך אבל יכלו לשמוע. הרבי מוהריי"צ עלה לשלישי, התפילה ארכה כמחצית השעה.
בגמר התפילה ביקש הרבי הריי"צ לראות את הבחורים שהשתתפו והרכין בראשו הקדוש לבחורים שיצאו.


ה. הרה"ח ר' מנחם צבי ריבקין הי' רב במנצ'סטר. הוא נולד בשנת תרכ"ט, הוריו שיכלו את ילדיהם בצעירותם. אביו נסע לכ"ק מוהר"ש לבקש ברכה עבור זרעא חייא וקיימא. הרבי בירכו ונתן לו עגיל לענוד באוזנו של הרך הנולד כסגולה לאריכות ימים. עם לידתו של הרב מנחם צבי ענד אביו את העגיל באוזנו הימנית ולא מש ממנו עד יומו האחרון (תמונה מצו"ב, העגיל על אזנו הימנית).

זקני ר' יצחק סיפר דבר פלא. בצהרי ערב יום הכיפורים תש"ח הלך ר' מנחם צבי למקוה, עם יציאתו ראה שנעלם לו העגיל שכל חייו לא מש מאוזנו. הוא היה ממש שבור בתכלית, כל הנוכחים במקווה עזרו לו לחפש - עד שריקנו את מי המקווה ולא מצאו. כמה שעות מאוחר יותר, קודם תפילת 'כל נדרי' הלך ר' מנחם צבי ל'ארון הקודש' בכדי לקחת ס"ת במדרגות שלפני הארון, נפל ויצאה נשמתו בטהרה.


ו.
ב-כ' מנחם-אב תש"ז, הרבי הראה לבחורים מהי "אהבת ישראל". בישיבה הי' בחור צנוע ושקט שאמו נפטרה בצעירותו, היארצייט שלה חל ב-כ' מנ"א. בתפילת מנחה הרבי עמד ליד העמוד ב'זאל' ואמר 'קטורת'. הבחורים מחכים להתפלל עם הרבי- חתנא דבי' נשיאה. הבחור בחדר השני רצה לסדר מנין מפאת ביישנותו התבלבל ולא ידע מה לעשות. הרבי הבחין שכל הבחורים בזאל הגדול והבחור עומד נבוך בחדר השני. הרבי אמר לבחורים בזאל: "מען וועט נישט אנפיינגען 'אשרי' ביז ס'וועט אויך זיין א מנין אין צווייטען חדר" (=לא נתחיל 'אשרי' עד שיהיה מניין בחדר השני(. כמובן שמיד סידרו מנין מתפללים עבור הבחור.


ז. אבי סיפר, שבתור בחור ב- 770 שמע, כי בסוכות תר"צ, הגיע החזן ר' יוסל'ה רוזנבלאט לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ ששהה באותה עת בארה"ב. בעת הסעודה הוא ניגן קטע חזנות מהתפילה של "ומפני חטאינו..", אחר שגמר לנגן ר' יוסל'ה אמר להרבי הריי"צ, 'דער ומפני חטאינו איז נישט מיינער' - היינו שלא הוא חיבר את הלחן.
הרבי הריי"צ ענה "דאס איז דער חסרון, מען דאווענט "ומפני חטאינו" און מען זאגט ס'איז ניט מיינער, ומפני חטאינו מיינט יעדער איינער, יעדער איינער דארף תשובה טאן!!! (זהו החיסרון, שמתפללים "ומפני חטאינו", ואומרים שזה לא שייך אלינו. "ומפני חטאינו" הכוונה לכל אחד, כל אחד צריך לעשות תשובה!).


ח. כבחור בישיבה ראה אבי במוחש מהי התקשרות של חסיד לרבי.
בין תש"ח-תש"י, בערב ר"ה או יוהכ"פ, הוא עמד למסור פ"נ לרבי הריי"צ, לפניו בתור עמד הרב יוחנן גורדון. כשנתן ר' יוחנן את הפ"נ הרבי הריי"צ הביט בו ומיד התחיל ר' יוחנן לבכות, פשוט געכליפעט.


ט. בשנת תש"ז היו כמה שהסתבכו במשפט. (הרבי הזכיר פרשה זו בשיחה על הספרים) הרבי מוהריי"צ אמר לא' מהם, שקיבל גם ברכה, בזה הלשון "אז מען קריכט אין בלאטע ווערט מען שמוציק". (כשמתעסקים בבוץ - מתלכלכים.(


י. אבי הי' חבר במשך עשיריות בשנים בהחברא קדישא של אגו"ח. (אגב אף בשנים האחרונות - שלא הי' פעיל מצד זקנותו נהג להתענות עם כל החברים ביום ט"ו כסלו - עד שהי' פ"ח שנה).
הוא שמע מהרב ישראל ד'זייקאבסאהן, על תמים שלמד בליובאוויטש, ילדיו למרבית הצער כבר לא הלכו בדרך החסידים. הוא נפטר בשנות היו"דים. אומנם לא התגורר בנוי-יורק אבל מקום מנוחתו בבית החיים של אגו"ח בצד דרום. ילדיו עשו מצבה עם אותיות בולטות במשך כמה שנים נשאר כך. אחר הסתלקות הרבנית חנה בשנת תשכ"ה הרבי נהג לפקוד גם את מקום מנוחתה. זמן קצר לאחר מכן, הרבי אמר לחברא קדישא, שכשהולך לאמא הוא רואה את המצבה הזו, "און עס שטערט עם", ומבקש שיחליפו המצבה כנהוג באותיות חקוקות.
הח"ק צלצלו למשפחה שיעשו מצבה חדשה. הם ענו, שאינם מעוניינים בזה, "עשינו כבר מצבה" ואם הח"ק רוצים בעצמם לשלם עבור מצבה חדשה הרשות בידם, כך הווה הם שילמו ועשו מצבה חדשה.


יא. זקני ר' יצחק יצא מרוסיא בשנת תרפ"ב ובא לריגא, שם היה רב בית כנסת.
ידוע המכתב שכתב, שסייע בידי ר' מרדכי דובין שכל רבני ריגא יחתמו שמקבלים עליהם את הרבי מוהריי"צ כמנהיגם. לאחרי י"ב תמוז תרפ"ז הדבר סייע להסכמת ממשלת לטביא להגעת הרבי הריי"צ.
זקני ר' יצחק, הי' בריגא עד לאחר חנוכה תרפ"ט, שאז נסע למנצ'סטר. במשך אותה תקופה, הרבי מוהריי"צ מסר לבני ביתו "אז סוועט זיין א שאלה זאל מען פרעגען ביי דובאוו", (כשתהיה שאלה, תשאלו אצל דובאוו). וכך היה פוסק הדינים בבית הרב עד לנסיעתו. טרם שנסע זקני למנצ'סטר הי' ביחידות. המילים האחרונות שאמר לו הרבי מוהריי"צ היו "מיר וועלען זאך נאך זען".
ברכה זו התקיימה ארבעה ימים בלבד קודם י' שבט תש"י. אבי התחתן ב-ז' שבט תש"י, זקני נסע לנוי-יורק, וזכה להכנס ליחידות באור ליום ד' בשבוע. הפעם הראשונה מתרפ"ט שראה בגשמיות את הרבי מוהריי"צ!

מהיציאה מרוסיה לריגא לאחר סוכות תרפ"ח ועד לחנוכה תרפ"ט, זקני הי' מאוד קרוב לרבי שלנו, ודיבר עמו הרבה בלימוד. ידוע המכתב שכתב זקני בתש"י (נדפס בימי בראשית) על הרבי "הנני מכיר אותו מריגא".

הרבי הגיע לחתונה של אבי (תמונות מופיעות באלבום 'מקדש ישראל'). זקני סיפר לאבי, שאחר החופה הזמין את הרבי להישאר לסעודת החתונה. הרבי ענה שבעצם הי' נשאר.. אלא ש"יעדער ליל חמישי, און יעדער מוצאי שבת האב איך א קביעות לימוד מיט'ן שווער, און איך וועל דאס קיינמאל נישט אוועקגעבען" (=שבכל ליל חמישי ומוצאי שבת יש לרבי קביעות לימוד עם הרבי הריי"ץ, ולעולם לא אוותר על כך..)


יב. שמעתי מאבי וכן מתלמיד של זקני ר' יצחק שסיפר שעוד ברוסיא זכה פעמיים לראות את הרבי שלנו כצעיר לימים. בשנת תרס"ג ופעם בקיץ תרס"ח.
בתרס"ח בקיץ, הי' מעשה פלא, זקני נסע עם חבירו מהישיבה ר' שמואל בן החסיד הנודע ר' אשר גרוסמן לעיר ניקולייב וכשבאו ר' אשר אמר להם בואו לקבל שלום מרבי לוי יצחק..הלכו יחד לביתו וראו מחזה שכזה, רבי לוי יצחק יושב בגינה על כסא ואוחז ספר בידו, שני בניו צעירים בגילאי שש ושלש יושבים על הדשא ושומעים לאביהם. כשהתקרבו ראו שרבי לוי יצחק מחזיק 'לקוטי תורה' ולומד עם הרבי ואחיו א חסידישע פרשת השבוע.
ר' אשר שהי' א ברייטע - שאל בהתפעלות "איר לערענטס מיט זיי 'לקוטי תורה'? זיי פארשטיין?! (אתם לומדים איתם ליקוטי תורה? הם מבינים?!) רבי לוי יצחק ענה בפשטות "אויב דו ווילסט, קענסט זיי פארהערען" (אם תרצה, תוכל לבחון אותם..) ר' אשר פנה למבוגר מביניהם - הרבי שהי' אז כבן שש, שאל לו "וואס האסטו געלערענט" ומיד התחיל לחזור בע"פ את כל העמוד של הליקוטי תורה שלמד.
(מעניין להעיר משיחת הרבי ב-תשמ"ט אודות הלימוד של "לקוטי תורה" ו"תורה אור". (הלשון בערך-) "ווי ס'איז געווען די טאטע'ס וואס פלעגען לערנען מיט די קינדער די חסידישע פרשת השבוע". בפשטות ניתן לשייך ללימוד עם אביו.)


יג. מצורפת תמונה מהבחורים שהיו ב- 770 בתקופת התחלת הנשיאות שבט תש"י - התמונה מחתונת אבי הכ"מ.

י"ט בתמוז תשע"ז
תלמידי התמימים ב- 770. שבט תש"י.
תלמידי התמימים ב- 770. שבט תש"י. | צילום: שטורעם