ב"ה יום חמישי, א' תשרי תשע"ח | 21.09.17
הגיגים לפרשת חוקת ■ גב' רבקה ערנטרוי

"כשאתה מחשב מתן שכרה של מצווה מול הפסד החטאתה - אתה מזנק בבערה הנשמתית שלך ומתדבק באשה של מצווה והאש הזו מכלה ומבעירה את כל מה שנערם מולה ומנגד לה!" ● מאמר תורני ומעמיק לפרשת בהעלותך מאת אשת החינוך הגב' רבקה ערנטרוי מקראון הייטס - מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● למאמר המלא >>>
הגב' רבקה ערנטרוי, קראון-הייטס
בואו חשבון.... (במדבר כ"א, כ"ז)

כשמן המארב מגיחה אליך דמות כוחנית והיא מפתיעה אותך במזימה עויינת... בהתחכמות יתר... בתחבולה... בעורמה... ואתה ניצב מולה דומם ומאויים ברתת ומגלה כלפיה התרפסות עלובה... נשפלת... - אז בוא חשבון!

חשבת אולי, לרגע כי הסכלות הבריונית הזו שלה - נעוצה בהעמקתה והחשיבות היתרה שהיא מייחסת לענינים שוליים ולכן היא מתנכרת ומתעלמת מרומו של עולם...

ומשם היא שואבת את ה"כוחנות" המעושה הזאת להתנכל בזולת ואת ההעזה המופרזת להתנשא ולפגוע ואינה חשה כלל תנועה של מורא לצניעות ורגש לכבוד...

ואולם גם אתה מפתיע וחולש וכובש... אתה מיומן בתמרונים ונטיה לזויות מפתיעות ומשם אתה יורה באין יודעים ומכניע!

"על כן יאמרו המושלים בואו חשבון"... (שם)

בעולמות הרוחניים והמקודשים כשאינך מהווה מוקד פגיע והיושר וההגינות והצדק והעדנה שוררים שם - אינך מסוגל למצות את אישיותך עד תומה...

היות ודווקא רק לעולם מעשי ניתן להמשיך את אבוקת הנצח שבמצווה, היות והמעשה הוא השלב הסופי... התכליתי בו מתגלמת שיא החכמה שבאור התורה, היות ושום כלי אחר אינו עשוי לאחוז בה...

אז דווקא לתוכי העולם החומרני בו אינה מוחשת האלוקות כבעליונים... דווקא לתחום אפלולי... גס וחומרי נשלחה נשמתך להאיר... היות והשלהבת שלה יוקדת... מבהיקה ואור עמום וזעיר לא יוכל לעולם להאיר את עוצמת החשכה הקודרת והעבה הזאת - רק נשמתך...

אבל אז עליך להתמודד מול "מואב" המהווה סמל לאב החכמה הערמומית והזרה... וכש"סיחון" ו"בעלי במות ארנון" מתייצבים נגדך על "במות" היוהרה שלהם - הכלום, עומדים הם להכפיף עליך דפוסי נוהג עויינים של משטר צר וסמכותי המשליט בך ציות מוחלט הסר למשמעתם המוחלטה?

ואומנם..."כי אש יצאה מחשבון, להבה מקרית סיחון אכלה ער (שונא) מואב, בעלי במות ארנון..." (שם)

בתוכי הנשמה שלך שוררים מואב שכנגד! גם סיחון ובמות ארנון ואתה עומד לחלוש עליהם ולבער אותם ולהפכם ללהבה בבערה שלך...

החכמה שהעניקה לך התורה - דוחה ומבטלת את הסכלות של מואב - "אב החכמה" העויינת...

וכשהם נערמים מולך - אתה יודע לשחק את תפקידו של "סיחון" ולשוח את פסוקי התורה והתפילה מתוך תחינה ממעמקים שה' יזכה אותך שתצליח "להסיח"... (סיחון) להעתיק... להזיז ולהטות (כמו ב"שחיה" המטה ומכוונת) את מציאותך ואת כל הנכסים של משאבי הנפש היקרים שלך מאותה אמונה בה דוגלת דמות האויב האורבת...

ואתה עשוי לחלוש ולהינשא מעבר לבמות הגאות של "ארנון" בארון הקודש שלך!

כשאתה מחשב (חשבון) מתן שכרה של מצווה מול הפסד החטאתה - אתה מזנק בבערה הנשמתית שלך ומתדבק באשה של מצווה והאש הזו מכלה ומבעירה את כל מה שנערם מולה ומנגד לה!

זוהי שלהבת התכלת התחתונה שבאש... והיא האפורה ו"אוכלת" ומכלה את החלב... השמן העב והגס והמנגד שמתחתה...

ומעלי האש הזו נאחזת להבה בהירה של אור התורה ע"י השחי (סיחון) של אותיותיה... "ותיבנה ותיכונן עיר סיחון"... וממש כמו שאבנים בונות בית כך בונות האותיות רעיונות... ערכים... אמת של זוך וטוהר ומיטשטשים המעלימים.... והאופל סר!

ו' בתמוז תשע"ז