ב"ה יום שלישי, ב' מנחם-אב תשע"ז | 25.07.17
מיוחד: כך סייע בעל הגאולה לגאולת חסידים

'יציאת רוסיה' לפני שבעים שנה, היא פרשה מכוננת בתולדות חסידות חב"ד בדור האחרון ■ עם זאת, על-אף הספרים שכבר נכתבו, פרטים רבים טרם נחשפו עד היום בצורה מסודרת ● הרב שלום דובער פרידלנד ר"מ בישיבת תומכי-תמימים בברינואה, לקח על עצמו את האתגר, ערך מחקר גדול ומקיף על פרשת היציאה, אותו ביסס על אוצרות הארכיון הגדול של סבו הרב שלום מענדל קלמנסון ע"ה ● המסע הגדול שהחל בזעקת ה'הצילו' של היהודים ברוסיה, והסתיים במחנות הפליטים באוסטריה ובגרמניה, במעורבותו הישירה של 'בעל הגאולה' ● גאולת החסידים – הצצה לכתבה מאלפת המתפרסמת השבוע ב'כפר חב"ד' ● לכתבה המלאה >>>
הרב משה מרינובסקי
ספר לנו קצת על עצמך ועל מה שהביא אותך לעסוק בפרשת 'יציאת רוסיה' עד לעריכת ספר גדול על הנושא.

"אני יליד נחלת הר חב"ד שבקריית מלאכי, בן להוריי היקרים והנכבדים, הרה"ג הרה"ח ר' אברהם מענדל ('בומי') וזוגתו שיחיו פרידלנד.

"מאז נישואיי לזוגתי, בת הרה"ח ר' מענדל דייטש ע"ה, שנפטר לפני חודשים מספר לאחר שהוכה בידי פורעים באוקראינה, אני גר באובערוויליע, פרבר צפוני לפריז, ומשנת הלימודים תשנ"ט אני משמש מגיד שיעור בישיבת תומכי תמימים בברינואה שמדרום לפריז, שנחשבה בעבר כעיירת קיט, בראשות ראש הישיבה הרה"ג הרה"ח הרב יחיאל מנחם מענדל קלמנסון ובהנהלת הרה"ח הרב יצחק נמנוב והרה"ח הרב מענדל גורעוויטש.

"חותני, אבדלח"ט, הרב מענדל דייטש ע"ה הוא חתנו של הרה"ח ר' שלום מענדל קלמנסון ע"ה, מייסד וראש קהילת ומוסדות החינוך 'שניאור' באובערוויליע, שהיה דמות חסידית ייחודית. בצרפת הוא שימש שו"ב ומוהל ועסק הרבה בהפצת היהדות והחסידות ובמיוחד בתחום החינוך, עד יומו האחרון בחורף תשע"ג.

"ר' שלום מענדל, כמו רבים אחרים מחסידי חב"ד יוצאי רוסיה, ניהל את העסקנות המסועפת שלו גם בצרפת, מדינה בלא קג"ב שעוקב אחריך, בהצנע לכת, כמעט בחשאי. אין צריך לומר שלא דיבר על עצמו ועל פועלו ברוסיה עצמה ועל היציאה מרוסיה.

"כך ייתכן שלעולם לא הייתי נחשף לפרקי חייו ופועלו רבי המעש והסוערים ואיש לא היה מתוודע לחלקו המרכזי בפרשת 'יציאת רוסיה'. אלא שיום אחד, בשנה האחרונה לפני פטירתו, זוגתו מרת בתיה תבדלח"ט (בתו של הרה"ח ר' עוזיאל חזנוב, חתן הרה"ח המפורסם ר' מאיר שמחה חן מנעוול) קראה לי פעם ואמרה לי שבעלה ר' שלום מענדל שומר זה שנים רבות מספר רב של מכתבים, מסמכים, תמונות וכיוצא באלה הקשורים לעסקנותו הציבורית מאז היציאה מרוסיה ועד היום. 'הייתי רוצה', אמרה הסבתא, 'שתעיין בארכיון ותעשה סדר. מה שנוגע לאישים פרטיים ועלול לפגוע בכבודו של מישהו – לגנוז. מה שכדאי לשמור – לשמור. ואם יש משהו שכדאי לפרסם – תפרסם'. הסבא ר' שלום מענדל עצמו, שכל ימיו שמר כאמור על חשאיות מוחלטת, נתן את הסכמתו העקרונית לכך ומאז התחלתי לנבור, מפעם לפעם, בארכיון הגדול.

"מכיוון שאני משתדל לעשות את מלאכתי כמגיד שיעור בישיבה נאמנה, הזמן שיכולתי להקדיש לעיון ולחיפוש בארכיון היה די מצומצם וחלף זמן עד שעמדתי על היקף החומרים ועל תוכנם. אבל לאחר שנשאבתי לתוך הענין ועיינתי בעוד ועוד מסמכים עמדתי על כך שיש לפניי אוצר בלום. גם קודם לכן היה לי עניין בתולדות חב"ד בכלל ובמיוחד במה שעבר על החסידים מאחורי מסך הברזל, מה גם שמצד אימי אני נכד של הגה"ח ר' זלמן לייב אסטולין (שהיה חתנו של הרה"ח ר' חיים בנימין ברוד).

"כך עברתי ועיינתי בעוד חבילה ובעוד חבילה עד שהבחנתי כי בארכיון שלפניי יש חומר רב במיוחד בנושא 'יציאת רוסיה'. בנעוריי קראתי בעניין רב את הספרים 'יהדות הדממה' מאת הרב גוטליב ו'קידוש השם' מאת הרב גרשוני, ומאז יש לי מושג בפרשה, ולא תהיה גוזמה לומר שעוד בנעוריי הסיפור כולו הסעיר אותי. אחרי הכול, מבצע שבו מאות משפחות שוהות בלבוב כמה חודשים במתח עצום, עוברות את הגבול ונמלטות מרוסיה של סטאלין אל החופש, הוא בהחלט משהו בלתי שגרתי בעליל.

"בכל עת מצוא קראתי עוד מסמך ועוד מסמך ועם הזמן הבנתי שאף על פי שבמשך השנים נכתב לא מעט על הפרשה בספרים שונים ובבמות שונות, הארכיון של ר' שלום מענדל מגלה פרטים ועניינים נוספים ורבים שלא היו ידועים וגם מעמיד על דיוקם דברים שהשתרשו בציבור אבל רחוקים מהאמת".

זעקת 'הצילו' מרוסיה

תוכל לתת דוגמאות?

"כן, בהחלט, ואעשה זאת ברצון, אבל תחילה אני חש חובה לספר כי בשלב הראשון, התגליות שנחשפו לפניי גרמו לי הלם, שכן היו גם מסמכים רבים שלא ידעתי לפרש נכון. למשל, ראיתי מכתבים שאנ"ש ברוסיה כותבים לחו"ל, ובהם הם זועקים 'הצילו' ומתחננים לכספים שלפי הבנתם אז יכלו לשמש להצלת נפשות נוספות.

"מי שקורא את הדברים הללו ולא מכיר ויודע די הצורך מה קורה בצד האחר, אולי יתפלא מדוע באמת לא נמצאו המקורות לסייע להם, אבל עם הזמן, ככל שנחשפתי לעוד מסמך ולעוד מסמך והתמונה המלאה התבהרה, התברר כי אף שאת הכותבים מרוסיה החוצה אין לשפוט, חלילה, מכיוון שהיו נתונים בלחץ אימים מעצם היותם ברוסיה הסובייטית ומחשש שמא חלון ההזדמנויות עומד להיסגר, הרי שמצד שני לעסקנים בחו"ל היו שיקולים וסדר עדיפות משלהם או מידע שלא היה בידי השוהים ברוסיה.

"אחרי שנה התחיל להבשיל בתוכי הרעיון שהחומר שבידי מצדיק כתיבת ספר על הנושא. התייעצתי עם כמה מביני דבר ולבסוף באתי עם מכלול הנתונים וההמלצות אל הגה"ח הרב יצחק יהודה ירוסלבסקי, הרב שלי מאז ימי ילדותי בנחל"ה, וההמלצה שלו, הלכה למעשה, הייתה שבעיקרון הדבר רצוי, לאור הגישה הכללית של הרבי להרבות בפרסום כל דבר שנוגע לחסידים ולחסידות, ובלבד שמהכתיבה ומהעריכה לא תצא חלילה פגיעה כלשהי בכבוד הדמויות המרכזיות העוסקות בפרשה, ויישמר כבודם של כל האישים הנוגעים בדבר.

"אימצתי את הדברים הללו כקו מנחה ובד בבד, בכל מקום של ספק, ניסיתי לחשוב מה ר' שלום מענדל עצמו, שבינתיים הלך לעולמו בשיבה טובה, היה אומר לי לעשות בנוגע לפרסום או לגניזת מסמך כזה או אחר".

למה באמת חשוב העיסוק בפרשה, ולמה תורם פרסום העניין?

"לעיסוק בפרשה יש היבט נוסף: לכל אורך הדרך בולטת ההתקשרות הנפלאה של אנ"ש חסידי חב"ד ברוסיה אל הרבי הריי"צ נ"ע, בעל הגאולה של י"ב בתמוז. צריך לזכור שהרבי יצא מרוסיה בתחילת שנת תרפ"ח, כעשרים שנה לפני התקופה המדוברת, ורבים מאוד מן החסידים, בפרט הצעירים שבהם, מעולם לא ראו את הרבי, ובכל זאת, ההתקשרות בערה בהם והמניע המרכזי שלהם לצאת מרוסיה היה לבוא לרבי ולהתראות עם הרבי. כך היו חותמים כמעט כל מכתב – באיחולים להתראות 'עם מחמד עינינו', ולפגוש את 'שאהבה נפשנו'.

"וזה מוביל אותי להדגיש עוד עניין חשוב מאוד בספר: עד היום רבים ידעו לספר שבעת היציאה של אחת הקבוצות הגדולות, הרבי הריי"צ אמר את 'אז ישיר', וגם היו, ועדיין יש, שמועות שונות על מהותן המדויקת של ההוראות של הרבי הריי"צ בנוגע ליציאה ומתי ההוראות הללו התקבלו. אבל הספר מגלה עד כמה הרבי הריי"צ היה מעורב בעצמו, במכתבים ובשיגור שלוחים אישיים, בכל הנעשה.

"במכתבים הרבי כותב איך לפעול בנוגע להמשך היציאה ומה לעשות בדבר ההשתדלות לשחרר את אלה שנאסרו במהלך ניסיונות היציאה".

מסמכים, עדויות וחשיפות מאלפות - בהמשך התחקיר המקיף המתפרסם השבוע ב'כפר חב"ד', במסגרת ראיון מרתק עם הרב פרידלנד. אל תחמיצו!

ו' בתמוז תשע"ז