ב"ה יום חמישי, א' תשרי תשע"ח | 21.09.17
מרטיט: השיחות שבהן הרבי הכין אותנו לג' תמוז

במגזין 'תחיינו' הרואה אור לקראת ג' תמוז מתפרסם לקט מדהים של התייחסויות והכנות מפורשות של כ"ק אדמו"ר זי"ע לקראת ג' תמוז, בשיחות קודש שאמר במהלך השנים האחרונות, בהן הדריך, הכווין והורה הרבי כיצד ננהג במעמד ומצב זה ● אתר חב"ד-'שטורעם' מגיש חלק נרחב מתוך הרשימה ● מיוחד >>>
מערכת שטורעם

"ב"המשך" האחרון שכתב הרבי, הבהיר את הכל – "ער האט אלץ באווארנט" – ושם גם רמז את הכל".

"בודאי לא עזב ולא יעזוב הרועה את צאן מרעיתו". בכל ענין בחיינו, בכל פרט ופרט, מדריך אותנו הרבי אשר מפיו אנו חיים ומימיו אנו שותים.

ברור ומובן, אשר גם אופן ההנהגה במצבנו אנו, בתקופה שלאחר ג' תמוז, הנהו על-פי הוראותיו הקדושות. הדבר בא לידי ביטוי בכך שכבר מתקופת כ"ב שבט ה'תשמ"ח, החל הרבי בסדרת הכנות לקראת המצב הנוכחי. פעולות מסוימות – בעיקר אלו שבחשאי – נעשו בהתייחסות מפורשת ממש למצב זה; אולם פעולות רבות נוספות בהן עסק הרבי בשנים ההן, מתבררות במבט לאחור, באופן מפליא כעניינים בהם הכין הרבי את צאן מרעיתו למצב זה.

כן הוא גם בשיחותיו הקדושות בשנים האחרונות. ביטויים רבים מתקופת תשמ"ח-תשנ"ב, מקבלים משמעות נוספת בהתבוננות בהם בעמדנו במצב הנוכחי. מדהים לראות כיצד הורה הרבי והדריך על תקופתנו זו, עד ביאת משיח צדקנו בקרוב ממש.

בשבועות הסמוכים לכ"ב שבט ה'תשמ"ח, החל הרבי לדבר בשיחות הקודש, על-כך שמעתה ואילך לא יתקבלו מענות – מלבד במקרים נחוצים במיוחד; כאשר לכל סוגי השאלות העשויות להתעורר, נתן הרבי מענה כללי – קווים כלליים והוראות כיצד לנהוג בספקות ושאלות אלו.

יתירה מזו – מדברי הרבי הובן שהדבר אינו רק בגדר "עצה טובה קא-משמע-לן", כתחליף 'טכני' לנוכח העובדה שמתקבלות ריבוי שאלות; כי-אם, כוחות מיוחדים שניתנו לדור בתקופה זו, לנהוג על פי הוראות כלליות אלו. בשעתו, הדברים לא באו לחלוטין לידי פועל. היו שראו בכך את התממשותו של הסיפור אותו סיפר הרבי בעצמו על חסידי אדמו"ר הזקן שלא נעתרו לבקשתו להפסיק להפנות אליו שאלות בעניינים חומריים.

כיום, לאחר ג' בתמוז, מקבלים הדברים משמעות מרטיטה. בתקופה זו, בה עסק הרבי בהכנת וסידור העניינים לתקופתנו אנו, הנחה הרבי את הדרך בה נלך לבטח במצב בו איננו יכולים לקבל מענה פרטי, כיוון והדריך כרועה הדואג לצאן מרעיתו.

הידיעה שהרבי הכין את הכל, נתן את הכוחות, ההדרכות והמענות, ובכך ממשיך להדריך אותנו ולהיות עמנו בכל ענינינו; מעניקה כוח ותעצומות לעמוד מול כל מונע ומעכב בגשמיות וברוחניות ומחזקת את הביטחון שהנה זה משיח בא, ונתראה במהרה עם הרבי, בגאולה האמיתית והשלימה, תיכף ומיד ממש.

**

חושי הרב

בתחילת שנות ה'מ"ם', נפסקה ה'יחידות' באופן פרטי בחדרו הקדוש של הרבי, ומאז ואילך הונהגה 'יחידות כללית', בה קיבל הרבי את החסידים בקבוצות.

פעמים רבות התייחס הרבי לשינוי באופי ה'יחידויות', והסביר שהשינוי הוא רק למעליותא, מכמה טעמים, שאחד מהם הוא – הואיל ובמעמד רבים מישראל הברכה שרויה ביתר שאת.

בהתוועדות שבת פרשת בשלח תשמ"ח, ימים אחדים לפני כ"ב שבט, דיבר הרבי שוב במעלת ה'יחידות' הכללית, והוסיף כי את המענות הפרטיים יוכל למצוא כל אחד בעצמו:

בימינו אלה – לאחרי שפעלו גדולות ונצורות בהפצת התורה והיהדות, והפצת המעיינות חוצה, בכחו ובשליחותו של נשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר – ידי זה שלומד ומתייגע בתורתו של נשיא הדור, ועוסק בהפצתה כו', וכדבריו בכמה וכמה ממאמריו, ששלמות ההשפעה מרב לתלמיד (ש"בעין יפה נותן") הוא באופן שחושי התלמיד נעשים כחושי הרב, ובמילא, זוכה לכוין לרצון הרב כו'.

המענה הכללי

עם-זאת, אמר הרבי שאם עדיין יישארו שאלות ללא פתרון, הרי עליהם יש "מענה כללי", המבוסס בעיקרו על הפסוק "ותשועה ברוב יועץ".

כשינהגו בדרך זו, לא יצטרכו לשאול את הרבי על כל פרט, וכך יהיה פנאי לענות על ענינים מיוחדים שנדרש עבורם מענה מפורט:

המענה הכללי לשאלות רבים [ולדוגמא: בעניני רפואה – כעצת רופא מומחה, (ומה טוב – שני רופאים מומחים, ואם יש חילוקי דעות – ישאלו שלישי, ויעשו כדעת הרוב;) בעניני פרנסה והסתדרות כו' – כעצת ידידים מבינים; ובעניני עבודת ה' כו'

הוראת המשנה "עשה לך רב", וכיו"ב] . .

ולכן, בענינים אלה וכיוצא בהם (משא"כ בענינים מיוחדים כו') אין צורך שכל אחד ואחד ישאל בפרטיות, וימתין למענה פרטי, אלא, יש לנהוג על-פי המענה הכללי, המיוסד על הוראת תורתנו, תורת אמת ותורת חיים (ובמילא, תהיה אפשרות להתפנות יותר לענינים המיוחדים כו' הדורשים מענה מפורט כו')

(התוועדויות תשמ"ח ח"ב ע' 308)

כוונת המשלח

בכינוס השלוחים של אותה השנה, מספר חודשים קודם לכן, הורה הרבי מענה כללי לשלוחים על הדרך בה יכוונו אל רצון המשלח, בשעה שמתעוררים שאלות ולבטים בשליחות:

ענין הנ"ל הוא גם מענה כללי להשלוחים שי':

כאשר מתעוררים ספקות ושאלות בקשר לאופני פעולת השליחות בהפצת היהדות והמעיינות חוצה [ועד להשליחות הכללית דכל אחד ואחד מישראל, כמבואר בלקו"ת בתחלתו, שכל אחד ואחד מישראל הוא "שליח", "שלוחו של אדם העליון כמותו", למלא שליחותו של הקב"ה בקיום התורה ומצוות] —

הרי, המענה הכללי, שצריכים לסמוך על שיקול דעתם, "אין לו לדיין אלא מה שעיניו רואות", בכל מקום לפי ענינו.

וההסברה בזה – כאמור – שמינוי השליחות הוא ביחד עם הנתינת-כח למילוי השליחות, כולל גם שבמקרה של ספק ושאלה, יוכל לסמוך על שיקול דעתו, "אין לו . . אלא מה שעיניו רואות", מכיון שניתן לו הכח ששיקול דעתו יהיה באופן המתאים לכוונת המשלח.

(התוועדויות שם ע' 216)

ימצא מרגוע לנפשו

שבוע לפני כ"ב שבט, בחמישה עשר בשבט תשמ"ח, דיבר הרבי על כך שלכל שאלה והתחבטות בעניינים רוחניים ובעבודת ה', ניתן למצוא הדרכה בתורת הנשיא. כל שצריך לעשות הוא, להתעמק ולמצוא את המענה, ולקבל הכוונה להבנת הדברים מהרב האישי – "עשה לך רב".

ולכן, יכולים למצוא בתורתו תשובות ועצות בכל עניני עבודת ה' כפי שהם מוארים במאור שבתורה זוהי תורת החסידות, ובמילא, אין צורך לשאול בענינים אלה, כי אם, לעיין ולהתעמק בתורת החסידות שלו, שבה ימצא מרגוע לנפשו ועצה נכונה לכל דברהקשה עליו בעבודת ה', ובפרט כשמקיים גם הוראת המשנה וציוויה "עשה לך רב", כי ה"רב" יעזור לו למצוא את התשובה והעצה הנכונה, ללא ה"שוחד" דאהבת עצמו כו'.

בנוסף, התבטא הרבי באותה התוועדות, כי גם את המענה לשאלות בענינים גשמיים, ניתן למצוא בתורתו של נשיא הדור:

ויש לומר, שגם בנוגע לעניני הרשות יש הוראות בתורת החסידות דנשיא הדור.

לבטח דרכו

בסיום הדברים הוסיף הרבי מילים מיוחדות על כך שעל-ידי ההתקשרות באופן הראוי ביותר, לא יצטרך החסיד לחפש הכוונה ומענה מבחוץ, שכן מלכתחילה יידע כבר מה עליו לעשות:

ועוד ועיקר:

על-ידי ההתקשרות האמיתית לנשיא הדור, בלימוד תורתו ובמעשה בפועל הליכה בדרכיו ואורחותיו כו', כדבעי למיעבד, והנשיא רק הוי' אלקיו עליו

אזי, מלכתחילה אין צורך לילך לרופאים . . ועל דרך זה בעניני פרנסה ומסחר וכיו"ב – אין צורך לחפש אחר ידידים מבינים כדי להתייעץ עמהם, מכיון שהקב"ה בעצמו נותן לו במחשבתו את הרעיון והעצה הנכונה.

(התוועדויות שם ע' 325)

----
ההמשך המרתק, המעורר והנוגע לכל אחד ואחת מאתנו - במגזין "תחיינו" לג' תמוז

כ"ט בסיון תשע"ז