ב"ה יום ראשון, כ"ח מנחם-אב תשע"ז | 20.08.17
המנורה ב'מלחה' ■ בלוג שליחות

בעמדנו בפרשת בהעלותך, בה מצווה אהרן הכהן להעלות את הנרות בכדי שיאירו שבעת הנרות, נזכרתי ברעד ההוא בקניון 'מלחה' ● ● השליח בבאזל שבשוויץ הרב זלמן וישצקי מגיש את הבלוג השבועי מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● לבלוג המלא >>>
השליח הרב זלמן וישצקי, באזל
זה היה הנאום הראשון שלי לפני קהל. הייתי בחור צעיר ואני עוד זוכר את הרעד שעבר בי ובקולי. היה זה בחג החנוכה ובין תלמידי ישיבת חב"ד בירושלים 'חולקה העיר', לאמור, מי יביא את אור החנוכה לאיזה איזור בעיר. חברי ואני קיבלנו את קניון 'מלחה' שרק נפתח זמן קצר קודם. עוד זכורה לי ההתרגשות לדבר עם הנהלת הקניון שיאשרו (ויממנו..) הדלקת מנורה גדולה בקניון, עוד מרגשת אותי ההפתעה מההתגייסות החמה והמהירה של אנשים מעסקים שונים בקניון להצלחת המסיבה. אחד דאג להגברה, אחר שילם על המנורה הגדולה ו'מאפה נאמן' תרמו את הסופגניות.

עודי עסוק בסידורים אחרונים, תקע לי מנהל הקניון מיקרופון ביד ואמר 'חב"דניק, תעלה על הבמה תגיד איזה דבר תורה או משהו'. כשעליתי על הבמה וראיתי עשרות רבות של אנשים, וכמובן ילדים, נבהלתי ממש. הרמתי את ראשי למרום כדי לאסוף כוחות וגיליתי שבקומות למעלה אנשים צובאים על המעקות וכולם מחכים למוצא פי. ואז בא, בסדר הזה: פיק ברכיים, יובש בפה ורעד בקול. אבל הקב"ה בכוחו הגדול שפתי פתח ואמרתי כך: רבותי, הביטו על המנורה, יש לה בסיס אחד מוצק ורחב וממנו יוצאים קנים שונים. למה יש לה למנורה קנים שונים? כי המנורה מסמלת את עם ישראל. יש לנו דרכים שונות לעבוד את ה', מסורות ייחודיות לכל תפוצה ואפילו שירים לכל עדה. אבל כולם, כל הקנים, מחוברים ובעצם עומדים וקיימים על בסיס אחד מוצק והוא היותנו עם אחד, שיש לו תורה אחת וה' אחד.

עברו כמה שנים מאז, את היופי של העם הזה אני מכיר היום הרבה יותר מאשר הכרתי אז. למדתי להכיר ולהוקיר כל הרבה מנהגים ומסורות מעניינים ומרגשים, דברים שאנשים עושים היום בדיוק כפי שעשו אבותיהם במשך דורות. ראיתי גם אנשים שקיבלו על עצמם באהבה מנהגים חדשים, שמצאו אצל רבותיהם מהם למדו תורה ויראה. ובעמדנו בפרשת בהעלותך, בה מצווה אהרן הכהן להעלות את הנרות בכדי שיאירו שבעת הנרות, נזכרתי ברעד ההוא בקניון 'מלחה'.

התפזרנו בין האומות לפני כאלפיים שנה, לא נפגשנו כמעט כל השנים הללו וכשכבר נפגשנו שוב בארץ הקודש מצאנו את ה'גפילטע' וה'חריימה' שונים מאוד זה מזה בצורה, במרקם, בצבע ובמיוחד בטעם, אבל מחוברים הם לבסיס מוצק אחד, כי שניהם תוצאה של הפסוק 'זכור את יום השבת לקדשו'. אנו חוגגים את ליל הסדר עם מצות מגוונות, כרפס שונה מעדה לעדה ואפילו המרור אינו דומה, אבל כולנו, מצנעה שבתימן ועד בברויסק שבבלארוס, קיימנו בדרכנו את מצוות 'והגדת לבנך' הכתובה בבסיס המוצק של קני המנורה שלנו.

ועוד משהו, כולנו, מטרתנו, זכותנו וחובתנו המרכזית היא להאיר את העולם באור של טוב וחסד, אהבה ושמחה.

שבת שלום,

הרב זלמן וישצקי

ט"ו בסיון תשע"ז