ב"ה יום רביעי, א' אלול תשע"ז | 23.08.17
שער הראיון עם רובשקין
שער הראיון עם רובשקין
'מן המיצר קראתי' ■ הראיון עם רובשקין

במגזין החג של שבועון 'כפר חב"ד' מתפרסם תמליל מרגש מפגישה שקיים בנצי ששון, ידיד משפחת רובשקין, עם אב המשפחה ר' שלום-מרדכי רובשקין, המרצה עונש מאסר כבד בכלא 'אוטיסוויל' האמריקני ● בכתבה מביא ששון עדות מרטיטה מבפנים, בתיאור נוגע ללב על החיים המורכבים בכלא האמריקני השמור ● 'שטורעם' מגיש קטעים מתוך הכתבה >>>
בנצי ששון
במגזין החג של שבועון 'כפר חב"ד' מתפרסם תמליל מרגש מפגישה שקיים בנצי ששון, ידיד משפחת רובשקין, עם אב המשפחה ר' שלום מרדכי רובשקין, המרצה עונש מאסר בכלא 'אוטיסוויל' האמריקני. תמונה מהמפגש שוחררה לפרסום רק בשעות האחרונות.

בכתבה מביא ששון עדות מרטיטה מבפנים, בתיאור נוגע ללב על החיים המורכבים בכלא האמריקני השמור. על רובשקין נגזר עונש חמור של 27 שנה בכלא, לאחר שהואשם ב-86 סעיפי אישום.

להלן קטעים מהכתבה המרגשת – המתפרסמת במלואה בשבועון החג של 'כפר חב"ד'.

אילו ספרים אתה קורא או לומד בזמנך החופשי?

"הספר שאני קורא הכי הרבה הוא – ספר תהילים! אני משתדל בכל יום לפני התפילה ללמוד מאמר או חלק של מאמר מספר המאמרים המלוקט, נוסף למאמרי הרבי. השנה אני מנסה ללמוד בעיקר את המשך ס"ו. וכמובן חת"ת ושלושה פרקים ברמב"ם, שאותם אני לומד עם אחד מהאסירים היהודים שנמצאים אתי בבלוק.

"כמו כן, בכל יום אני מנסה ללמוד את הדף היומי שנמצא ב'דבר מלכות', עם משניות במסכת קודשים, וכן הלכות יום טוב ושבת. בפרשת השבוע אני לומד שיחות של הרבי, ואני גם שולח לילדים שלי פשט מהמפרשים על החומש – השל"ה הקדוש, אור החיים, אלשיך ור' לוי יצחק מבארדיטשב. והשנה לעילוי נשמת גיסי הרב יוסף יצחק גוראריה בן הרב שלום דוב בער, אני גם משתף ווארט שבועי מה'כלי יקר', שאותו אני לומד הרבה".

איך חוגגים ימים טובים בכלא?

"חג בכלא זה חג בכלא. אנחנו עושים כל שביכולתנו לחגוג ולהרגיש את אווירת החג, לפעמים זה מצליח יותר ולפעמים פחות, אבל ברוך ה' אנחנו חוגגים. למשל את חג הפורים האחרון חגגנו וציינו כאן בכלא. מובן שזה שונה מאוד מהחגיגות מחוץ לכותלי הכלא אבל זה בכל זאת חג, ואנחנו מנסים לעשות הכול כדי שנרגיש את האווירה.

"מאחר שאנחנו לבושים בכל השנה כולה בבגדים מוזרים, ואין לנו בדיוק אפשרות להתחפש, אנחנו מסתפקים במועט. אבל ברוך ה' השנה, שבה חג הפורים חל ביום ראשון, קיבלנו אישור לכך שבני משפחתי יגיעו לביקור בתחפושות. ואכן כשהם הגיעו זה היה מיוחד מאוד ומראה מלבב. חלק מהם הגיעו בערב שבת, האחרים בחג הפורים עצמו וגם בשושן פורים, וכמובן זה שיפר מאוד את מצב הרוח שלי. הם עזרו לי מאוד להיות בשמחה.

"לאחר מכן נערכה לנו סעודת פורים עם שאר האסירים, ובסיומה אף רקדנו ו'עשינו שמח' ככל שיכולנו. הדברים היחידים שחסרו לנו היו המוזיקה והמשקה.

"כך גם בנוגע לחג הפסח. ברוך ה' יש לנו אפשרות לעשות את ה'מעשה' של הסדר, לאכול מצה, לשתות ארבע כוסות של מיץ ענבים ויש לנו כאן מספיק 'מרור', הרבה יותר ממה שצריך. רק שלצערי את המצווה החשובה ביותר, שהיא 'והגדת לבנך', אי אפשר לעשות, והאמת היא שזה קצת מוזר. למה לא עושים יותר כדי לאפשר לאסירים היהודים להיות עם בני המשפחה שלהם לפחות בלילה הראשון של הסדר?

"הסדר עצמו הוא קצת מהיר, ולחוץ מאוד מבחינת הזמנים, זאת מאחר שעלינו להיות מחוץ לחדר הדת בשעה 11:45. זכור לי שבשנה שעברה הגיע שומר לא נחמד, שכבר ב-11:15 דרש מאתנו להזדרז.

"עוד רגע שזכור לי מהסדר היה כאשר השומר נכנס בערך בשעה עשר כדי לספור את האסירים. בעוד אנחנו קוראים את ההגדה ומנסים לטעום טעם חירות, הוא נכנס, עצר את הכול ודרש מכולם לעמוד ולהתפקד".

ערב חג החירות, התפללו עליו - שלום מרדכי הלוי בן רבקה שי' שיזכה לצאת לחירות אמיתית בקרוב ממש.

י"ז בניסן תשע"ז