ב"ה ערב ש"ק, כ"ז כסלו תשע"ח | 15.12.17
ימי 770 > ח"י-כ"ה באדר במחצית הרבי / יצחק כהן

"תהיה ודאי הצלחה שכן הניתוח מתקיים ביום שהוכפל בו כי טוב" ● "אם הוא היה חי בזמן אדמו"ר הזקן גם אז היה נחשב לעילוי מיוחד"● קטעי יומן מתוך הספר החדש "ימי 770" ● יצחק כהן מגיש את המדור השבועי במגזין 'עונג חב"ד' ● פירורים משולחן גבוה >>>
יצחק כהן

"תהיה ודאי הצלחה שכן הניתוח מתקיים ביום שהוכפל בו כי טוב"

ח"י באדר תשל"ה. במוצאי השבת, לאחר שיצא הרה"ח הר"ר בנימין גורודצקי מהקודש פנימה, יצא הרבי לביתו. בדרכו, עמדו קבוצת אנשים שסיפרו על בן משפחתם שלקה במחלה קשה ל"ע.

הרבי התעניין בפרטי מחלתו, דרכי הטיפול ומצבו העכשווי. "ביום שלישי הקרוב אמור בן משפחתנו לעבור ניתוח לא פשוט", אמרה אחת הנשים ופרצה בבכי. יום שלישי הוא היום הכי מתאים ונכון לעשות הניתוח, הגיב הרבי, והמשיך: זהו יום שהוכפל בו כי טוב.

בני המשפחה אמרו כי הם חוששים ופוחדים מהנסיונות ה'נופלים' עליהם, והרבי השיב: תהיה ודאי הצלחה שכן הניתוח מתקיים ביום שהוכפל בו כי טוב. והרבי התנא: עליכם לאכול מאכלים כשרים בלבד, להצלחת הניתוח. לקראת סיום, לחץ הרבי את ידי הגברים בקבוצה והסביר לנשים – שרצו אף הן ללחוץ את ידו – "אצלנו לא נהוג ללחוץ יד לנשים".

"מגיע לכם שלום עליכם"

כ' באדר תש"נ. באו וראו את רגישותו של הרבי לילד קטן בעיצומה של התוועדות-קודש. בסוף שנות הממי"ם ובתחילת שנת הנוני"ם קירב הרבי מאוד את ילדי משפחת שארף שיחיו בקירובים שונים שבלטו בעת התפילות וההתוועדויות.

בהתוועדות השבת, כ' באדר, בין אחת השיחות הביט הרבי ממושכות בילד הקטן למשפחת שארף שהניף כוסית ואמר לרבי לחיים. הילד עמד ממש בסמיכות לרבי שהעניק לו פרוסת עוגה. הילד הזה שארף, עמד ליד ילד קטן אחר שצפה במתרחש. הרבי שהבחין בכך הוציא פרוסת עוגה נוספת והגישה לילד השני...

ומרגישות ושימת-לב לילדים לרגישות ולשימת-לב למבוגרים: ביום כ"ה באדר תשמ"ב, נסע הרבי למקווה טרם נסיעתו ל'אוהל'. בשובו מהמקווה, עמד בכניסה ל-770 אורח מישראל - ר"מ בישיבת בעלז בירושלים - שהושיט לרבי את ידו לשלום; הרבי סימן לו בידיו שאינו יכול להחזיר לו שלום (כנראה משום שעדיין לא נטל את ידיו הק' מהקווה) ונכנס לחדרו.

מיד לאחר-מכן יצא הרבי לתפלת מנחה, ובסיום התפלה פנה ללכת לעבר אותו אורח ואמר לו: "מגיע לכם שלום עליכם" ולחץ את ידו ואמר לו בחיוך "שלום עליכם".

"ויפרו וישרצו וירבו במאוד מאוד"

כ"א באדר תשמ"ח. פרוייקט מיוחד הגה השליח הרב נתן גוראריה ביום י"א בניסן של שנת תשמ"ז: לכתוב ספר תורה מיוחד לכבוד המשלח, הרבי, בהשתתפות כל השלוחים. ספר התורה, כך על-פי התכנון המקורי, היה אמור להיות מוכנס ל-770 ביום י"א בניסן תשמ"ח ברוב פאר והדר ובהשתתפות רבים מהשלוחים. במלאכת הכתיבה כובד הסופר הנודע הרב אליעזר- צבי צירקינד.

אלא שבעקבות המאורע המצער, עם פטירת הרבנית חיה מושקא, הוחלט להקדם את הכנסתו של הספר ליום כ"א באדר, יום 'השלושים' לרבנית.

ביום חמישי, כ"א באדר, היה 770 מלא וגדוש באנ"ש והתמימים כאשר מאות שלוחים מכל העולם ממש הגיעו לכבוד הכנסת ספר התורה המיוחד שנכתב על ידם. לאחר שכתבו השלוחים את האותיות האחרונות (כמעט) בספר התורה מוזמן הסופר לכתוב את המילה הלפני אחרונה "כל", לעילוי נשמת הרבנית הצדקנית ואת המילה האחרונה – ישראל – לזכות הרבי. בשעה שהוכנס ספר התורה להיכל, היה הרב ב'אוהל' הק'. ההתרגשות מהכנסת ספר התורה של השלוחים הייתה בשיאה, גם סעודת המצווה שבאה לאחריה הייתה מיוחדת ורבת גילויים מהדוברים בה.

אבל ההפתעה הגדולה הייתה כעבור יומיים, ביום השבת קודש בעת ההתוועדות. כאשר נכנס הרבי להתוועדות החל הקהל לשיר בעוז ובשמחה רבה את הניגון "שישו ושמחו בשמחת תורה", כאשר הרבי מעודד בידו את השירה בתנועות עזות.

יש לציין כי מרבית השיחות נסבו על אותה הכנסה מיוחדת, ועל יוזמי הספר – השלוחים. הרבי פתח כי "באים עתה מסיום כתיבת ספר התורה שנכתב על ידי השלוחים מכל מדינה ומדינה, ודבר זה קשור למגילה שאסתר ואחשורוש שלטו בקכ"ז מדינות, שכנגדן קיים קכ"ז בקדושה".

בדברו על השלוחים הזכיר הרבי את השלוחים שלאו דווקא טוב להם במקום שליחותם בחייהם הגשמיים, והרבי הדגיש שדווקא שלוחים אלו כוחם ועבודתם גדולים ביותר והם אלו שיזכו לברכה של "ויפרו וישרצו וירבו במאוד מאוד". את המילים "במאוד מאוד", זעק הרבי ממש וצמרמורת עברה בלב כל השומעים.

בסיום ההתוועדות המיוחדת הורה הרבי לכל הקהל להשלים מי שלא הספיק לומר "לחיים" על משקה המשמח.

על "הדואגים" לחשש ביטול תורה...

כ"ב באדר תש"נ. בשבת פרשת 'תצווה' הורה הרבי להתוועד אף-על-פי שישנה "הדואגים" לחשש ביטול תורה... יהודי אחד, שבנו למד ב-770, כתב לרבי כי כל יום יש "חגיגה" אחרת, ובפועל בנו כמעט ולא למד כלום...

ביום כ"ב באדר השיב הרבי לאותו יהודי: "1. לאחר ריבוי הלימודים (על חלק אוה"ח) הסיום הוא וטוב לב משתה תמיד. 2. ימצא ההנהלה וישאלה מה הי' ע"ד כ"ז בעבר ועד בליובאוויטש מאז".

"אם הוא היה חי בזמן אדמו"ר הזקן גם אז היה נחשב לעילוי מיוחד"

כ"ה אדר-שני תשי"א. בשלהי חודש אדר-שני מקבל ה'חוזר' הרה"ח הר"ר יואל שי' כהן מכתב מבני משפחתו. במכתב, מתייחסים בני המשפחה למכתב שכביכול נכתב על-ידי הרבנית נחמה דינה בדבר הנשיאות הרבי.

ר' יואל משיב כי לא שמע על מכתב כזה אך מוסיף ומציין כי הוא כן שמע "שהרבנית שליט”א היתה תמיד מספרת בשבח כ”ק אדמו"ר שליט"א, ואמרה בשם אדמו”ר זיע”א שאמר עליו (היינו על כ”ק שליט”א): אם הוא היה חי בזמן אדמו"ר הזקן גם אז היה נחשב לעילוי מיוחד.

עוד ציין ר' יואל כי בשעה שהתחילו גדולי החסידים לדבר עמה שתפעל על הרבי לקבל על שכמו את עול הנשיאות הגיבה כי לרבי יש ראש גאוני ("א? גאונישע קא?פ") והיא סומכת לחלוטין על דעתו.

כ"א באדר תשע"ז