ב"ה ערב ש"ק, ל" תשרי תשע"ח | 20.10.17
למעלה: הילד החב"די מחופש לחסיד
למעלה: הילד החב"די מחופש לחסיד צילום: שטורעם.נט
לגעת בנקודה פנימית בלי פוזות חיצוניות ● בלוג שליחות

מארק שאגאל, הצייר היהודי המפורסם והמוערך ביותר בעולם האמנות, אהב מאוד את עמו ובציוריו התרפק על ילדותו החסידית ● אבל לפתע פונה אלי פאר לחברו ובכאב של אהבה אמר לו באידיש עסיסית: 'מוישה, וואס איז פון דיר געווארון?' (מוישה, מה נהיה ממך?) ● השליח בבאזל שבשוויץ הרב זלמן וישצקי מגיש את הבלוג השבועי מיוחד למגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ● לבלוג המלא >>>
השליח הרב זלמן וישצקי
חברים יקרים,

מארק שאגאל, הצייר היהודי המפורסם והמוערך ביותר בעולם האמנות, אהב מאוד את עמו ובציוריו התרפק על ילדותו החסידית. מארק נולד בשם משה סגל למשפחה ברוכת ילדים בויטבסק שברוסיה הלבנה ומשם יצא לפריז ונעשה למארק שאגאל הידוע.

בביקורו בארץ ישראל בשנת 1957 תשי"ז ביקש שאגאל, שכבר היה מאוד מפורסם ומוערך, לבקר בכפר חב"ד. 'בכפר חב"ד' אמר 'מתגורר חבר ילדות שלי מויטבסק, ר' אלי פאר שמו'.

נו, תארו לעצמכם את מארק שאגאל, האמן הפריזאי הגדול, זה שדלתות ראש הממשלה והנשיא נפתחו בפניו יום קודם, מגיע מלווה בפמליה של עיתונאים וידידים למושב חסידי קטן שיש בו צרכניה אחת, מכונית אחת וכמה קווי טלפון.

ר' אלי פאר היה יהודי חסידי בעל עוצמה, יהודי שעונה שנים ספורות קודם לכן בבית הסוהר הסובייטי בשל מסירות נפשו למען החזקת ישיבות חב"ד מחרתיות. זקן לבן עבות ומדולדל מעטר את פניו הרחבות, 'טלית קטן' חומה ורחבה עוטפת את גופו ובעולמו 'אין עוד מלבדו'.

ובכן, נקש מארק שאגאל על דלת ביתו של ר' אלי והחברים מפעם נפלו זה על זה בחיבוק של אהבה. בטח נזכרו ב'חדר' בו למדו ובמלמד שלימד אותם 'חומש מיט טייטש' – חומש עם תרגום, תרגום לאידיש כמובן.

אני מתאר לעצמי את אנשי פמליתו המכובדת של שאגאל מביטים בהבדל הגדול שיש בין השנים. הנה שאגאל, שהשכיל לצאת מויטבסק על כל המשתמע ולהגיע לעיר האורות ולהיעשות לאמן בין לאומי ולצידו חסיד, שנשאר בדיוק כמו שהיה בילדותו. איזה מזל ששאגאל עזב, אחרת עוד היה נשאר אחד כזה, כמו חברו אלי.

אבל לפתע פונה אלי פאר לחברו ובכאב של אהבה אמר לו באידיש עסיסית: 'מוישה, וואס איז פון דיר געווארון?' (מוישה, מה נהיה ממך?)

פתאום הבינו הם כולם, שמנקודת מבטו של ר' אלי פאר, מאראק שאגאל הוא עדיין מוישה סגל מה'חדר' החסידי ומה שנהיה ממנו כלל אינו טבעי לו, כי אלי ראה את הנקודה הפנימית של חברו ותמה 'מוישה, וואס איז פון דיר געווארון?'

חברים יקרים, חג הפורים עומד בפתח, זהו רגע של בחינה ובדיקה מה היא התחפושת ומה נקודת האמת. לכל אחד מאתנו יש כמה דרכי ביטוי, קוראים לזה היום 'פוזות'. יש לנו פוזה חיצונית אותה מכירים כולם, יש אחת יותר פנימית אותה יודעים רק החברים הקרובים, גם האשה והילדים.

אבל יש נקודה עוד יותר פנימית של ה'אני' שלנו ואנו עלולים לחיות שנים רבות ולהביא לידי ביטוי רק פוזות חיצוניות שלנו בלי לגעת בנקודה פנימית זו וזה חבל, אוי כמה שזה חבל. בשביל זה בדיוק יש את פורים, כך נדע מה התחפושת ומה האמת.

בנימה אישית, מהיכרות עם היצירות של שאגאל ולמרות ההבנה המוגבלת שלי בתחום, אי אפשר שלא לשים לב לעובדה, שבהרבה מאוד מיצירותיו של מארק שאגאל הוא מביא לידי ביטוי דווקא את מוישה סגל הקטן.

וברוח הדברים הנה הצעה קטנה שלי: בחג הפורים בין משלוח לתחפושת, כדאי לגשת רגע לפינה שקטה ולשאול את עצמנו: 'וואס איז פון דיר געווארון?'

שבת שלום וחג פורים שמח,
הרב זלמן וישצקי.
י"ב באדר תשע"ז