ב"ה מוצאי ש"ק, כ"ח כסלו תשע"ח | 16.12.17
רוחניות בשפע בבלגרד
רוחניות בשפע בבלגרד צילום: שטורעם.נט
"המהפך של 'כולל תורה' במדינת סרביה" / טור

רבות שמעתי בשנים עברו מידידי ורעי ר' בנצי ליפסקר מהשלוחים בפטרבורג על מיזם 'כולל תורה' שמצליח מאוד בקהילות רבות באירופה ומדינות חבר העמים ● תמיד זה היה נשמע לי משהו הזוי שאין לו כל סיכוי להתרחש אצלנו בבלגרד. בלגרד זוהי קהילה יהודית קטנה שחבריה מרוחקים מאוד מיהדות. מי בדיוק יבוא חמש פעמים בשבוע ללמוד שעה שלימה תורה? שאלתי את עצמי ● שליח הרבי בבלגרד, סרביה - הרב יהושע קמינצקי, בטור מיוחד על המהפכה היהודית שהתחוללה בעקבות פתיחת הכולל ● וגם: מהו סוד הכסף המזומן? ● לטור המלא >>>
הרב יהושע קמינצקי, שליח הרבי בסרביה
רבות שמעתי בשנים עברו מידידי ורעי ר' בנצי ליפסקר מהשלוחים בפטרבורג על מיזם 'כולל תורה' שמצליח מאוד בקהילות רבות באירופה ומדינות חבר העמים.

תמיד זה היה נשמע לי משהו הזוי שאין לו כל סיכוי להתרחש אצלנו בבלגרד. בלגרד זוהי קהילה יהודית קטנה שחבריה מרוחקים מאוד מיהדות. מי בדיוק יבוא חמש פעמים בשבוע ללמוד שעה שלימה תורה? שאלתי את עצמי. הרעיון היה מופרך לגמרי. הרי בקושי למניינים בשבתות היו מגיעים יהודים. והרי בשבת אנו מגישים אוכל כיד המלך לכל המשתתפים ובכל זאת היינו מגרדים מניין מידי שבת. כך הרעיון של יסוד כולל בבלגרד נמוג עוד לפני שעלה ברצינות במחשבה.

המפנה חל לפני תחילת הכולל בשנה האחרונה - חודש אלול שעבר. במהלך חודש אלול חנכנו בניין גדול ומפואר לבית חב"ד וכעת התחלתי לחפש דרכים כיצד אנו ממלאים את הבניין, כיצד נכניס חיים בבניין הגדול, כי הרי "מה שווה בניין ללא מניין", ואז חשבתי בצורה רצינית יותר לייסד כולל תורה אצלנו. אך למרות המחשבה הטובה והרצון הטוב, ליבי נרתע מאוד מהעניין והתמלאתי חששות. היצר הרע חזר ואמר "הרי היהודים של סרביה אי אפשר לקנות אותם באוכל, זה אנשים אינטליגנטים, שלא יבואו לדבר שהם לא מאמינים בו, בשביל שום תמורה".

אך מסתבר שהנהלת ה'כולל תורה' ידעו ממזמן משהו שאני לא העלתי בדמיוני: סוד הכסף המזומן. מסתבר שלכסף מזומן יש כח רב עוצמה שאין לו תחליף לא באוכל לא בבגדים ולא בטיולים. כן, "קש מאני" זה הדבר האמיתי. יהודים צריכים כסף. הם לא צרכים אוכל. בשביל אוכל הם לא יקומו עכשיו מישיבה נוחה על הספה בביתם, יתלבשו וילכו במינוס חמש עשרה מעלות לבית הכנסת. הם לא צריכים אוכל כי יש להם אוכל בבית. אמנם לא סטייק אבל טוב להם גם עם לחם ומרגרינה. הם לא יתאמצו ו'יבזבזו' את הסופשבוע שלהם בשביל חתיכת דג. אבל בשביל כסף מזומן כן ועוד איך.

מסתבר... שכסף מזומן זה חמצן לאנשים רבים, הם חייבים את זה בשביל לשלם שכירות, חשבונות, ושאר הוצאות דחופות. לכסף מזומן אין תחליף בלחם עם מרגרינה. וזה הוכיח את עצמו.

למרות הפחד והחשש הגדול שלי, הכולל שלנו הצליח ומצליח למעלה מן המשוער. עשרה אברכים קבועים לא מפספסים אף יום ומתייצבים כמו חיילים מידי ערב ללמוד שיעור תורה. זה הדבר הראשון בסדר העדיפויות שלהם. כל התכנית השבועית להם מה לעשות ומתי לנסוע סובבת סביב הכולל, העיקר לא לפספס את הכולל.

ומתוך שלא לשמה בא לשמה. נכון שהכסף היה הטריגר והדבר שדחף אותם, אולם הכמיהה שלהם ללמוד ולדעת לשמור ולעשות היא יוצאת מן הכלל. הם חיים את הלימודים ואת תוכנם, אני רואה אותם לאחר הכולל עומדים ודנים על אותם עניינים שלמדנו.

השנוי שהכולל עשה באנשים בזמן קצר הוא לא יאמן. רק סיימנו הלכות תפילין וארבעה חברי כולל ביקשו לרכוש תפילין, ותודה להנהלת הכולל בראשות הרב ליפסקר והרב וובר שסייעה בידם לרכוש תפילין במחיר מוזל, תוך הבטחה כנה שלהם להניחם מידי יום.

אחד היהודים רכש לבדו סידור קה"ת באנגלית דרך אמזון באינטרנט, ואחריו עוד כמה קנו אף הם. רק הערב ביקש ממני יהודי מסוים אם אוכל לסייע לו לרכוש טלית, לאחר שכבר רכש תפילין. הגישה שלהם כלפי תפילה, כלפי יהדות כלפי הדת השתנתה מן הקצה אל הקצה, הם כעת יהודים חמים שעולים בדרך העולה בית אל, יהודים חמים שנמצאים באמצע מסע רוחני עמוק מעולם גשמי ומנותק לעולם יהודי אמיתי שמחובר בעבותות האהבה לקב"ה.

חלק מחברי הכולל הם יהודים שכף רגלם לא דרכה אצלנו אפילו פעם אחת בכל מהלך תשע השנים הראשונות שלנו בשליחות, ואילו עתה אנו מרגישים כאילו הם חלק בלתי נפרד מקהילתנו מאז ומתמיד, כאילו היו פה תמיד. הם מגיעים כעת לכל תפילה או פעילות יהודית אף שלא במסגרת הכולל.

הביטוי הכי גדול להצלחה זה התגובה של נשות האברכים. הרי טבעי היה לחשוב שתגובת האשה תיהיה שלילית כאשר בעלה, אב ילדיהם הקטנים נעדר מן הבית באופן קבוע מידי ערב. אך למרבה ההפתעה הנשים מעודדות אותם מאוד ללכת לכולל ולא בגלל הכסף; הן כולן אומרות שהכולל תורם המון לבעלים, הם שמחים יותר, רגועים יותר ומלאים בסיפוק רב שמקרין מאוד על אישיותם ועל כל הבית.

והבית חב"ד שלנו? הוא היום מלא עד אפס מקום, והמקום כבר צר מהכיל. בהשגחה פרטית זמן קצר לאחר שנפתח הבית חב"ד החדש החלו גלי ענק של תיירים ישראלים לפקוד את סרביה והבית חב"ד מלא עד אפס מקום בכל שבת. אנחנו כבר לא זקוקים לחברי הכולל בשביל להשלים למניין, המניין היה רק הסיבה והדחף בתחילת הדרך לייסד את כולל, כעת הכולל הוא מוסד בפני עצמו, הנבחרת של קהילתנו, העתיד של החיים היהודים בסרביה.

ובנימה אישית, ישנו יהודי ישראלי שלאחרונה החל לגור בבלגרד לצרכי עבודה. הוא התבטא בפניי לפני זמן קצר שבכל שנות חייו לא ביקר בבית כנסת כמו מספר הפעמים שביקר בבית כנסת אצלנו. משפט דומה לזה אני יכול להעיד על עצמי, בכל תשע שנות שליחותי בסרביה לא למדתי תורה בעומק ובשופי כמו שלמדתי בחצי שנה האחרונה שבה הכולל פועל אצלנו.

(מתוך אתר 'כולל-תורה')
י' באדר תשע"ז