ב"ה יום ראשון, כ"ט כסלו תשע"ח | 17.12.17
הספרן החב"די: שתי המערכות במשפט הספרים ● צפו

הספרן החב"די הרב שלום דובער לוין מגולל את הסיפור של משפט הספרים "דידן-נצח" בשתי המערכות שליוו את השנים האלו ● אתר חב"ד-'שטורעם' מגיש את הווידאו לרגל יום הבהיר - חג הספרים - ה' בטבת ● צפו >>>
מערכת שטורעם

סקירה בנושא דידן נצח מאת הספרן החב"די הרב שלום דובער לוין:

המערכה הראשונה הייתה לעבור על עשרות אלפי מסמכים שבספריה, לברר מתוכן את כל פרשת יסוד הספריה, אשר בכולם מדובר רק אודות "ספריית ליובאוויטש", ואשר אליה יש לשלוח ספרים.

אחרי שעורכי-הדין ראו את כל המסמכים שנמצאו, הם היו משוכנעים ללא ספק, שהשופט יפסוק שהספרייה שייכת לחב"ד, ואינה רכוש פרטי.

אלא שאז התבררה בעיה, והיא: באירופה לא הייתה הספריה רשומה כעמותה. ולכן אף שמתחילה נבנתה בתור "ספריית ליובאוויטש", הרי היא מוגדרת כרכוש פרטי למטרה ציבורית.

על כן החובה להוכיח, שעם הגעת האדמו"ר לניו-יורק, שבה רשומה העמותה "אגודת חסידי חב"ד", היתה גם הספריה רכושה של עמותה זו.

ובלשונו של השופט: "מעניין אותי לברר איך הביט הרבי בעצמו על הספריה הזאת ב-10 השנים האחרונות שלו בניו-יורק, כרכוש פרטי או כרכוש של אגודת חב"ד."

על זה באה המערכה השניה: להוכיח שכ"ק אדמו"ר ראה בספריה הזאת שהיא רכושה של אגודת חב"ד.

ההוכחה הישירה לזה היה מכתבו של האדמו"ר אל פרופ' מארקס, אודות הספריה הזאת, ששייכת לאגודת חב"ד. והרבי הורה לעורכי-הדין, לשים דגש חזק על המכתב הזה. אמנם בזה לא הסתפקו, והובאו עדים להעיד, שכל מהות חייו של האדמו"ר היה להתמסר לחסידים, כי בכלל לא חשב אודות עצמו, ולא אודות רכושו.

הסיום להוכחה זו היתה עדותה של הרבנית, אשר הספריה והרבי עצמו היו שייכים לחסידים. וזאת היתה גולת הכותרת של השופט בפסק הדין שלו, שהספריה שייכת לאגודת חסידי חב"ד.

>>> לחצו כאן לצפייה בחוברת ובה הסקירה המלאה של הרב לוין על 'משפט הספרים' וה'דידן נצח'

>>> צפו בווידאו סקירה של הרב לוין אודות פרשת משפט הספרים, ההכנות לקראתו והפסק הסופי:

לחץ כאן לצפיה בתיאור המלא בשפת האידיש


ד' בטבת תשע"ז