ב"ה יום ראשון, כ"ג שבט תשע"ז | 19.02.17
והוא נושא את המשא באהבה אין קץ / זלמן וישצקי

המשא כבד והרבי כבר לא צעיר, המזכירים בודאי ניסו גם הפעם להציע יד, לעזור לו לסחוב, הם גם הראשונים לדעת שאין סיכוי הוא לא ייעתר ● טור מיוחד לקראת יום הכיפורים מאת השליח בבאזל הרב זלמן וישצקי על המשא אותו נושא הרבי באהבה אין קץ ● לטור המלא >>>
השליח הרב זלמן וישצקי

שני שקים מלאים בידיו, מלאים בפנ"ים. פ"נ = פדיון נפש. כל פתק מחזיק בתוכו נפש, ואולי כמה נפשות.

לבבות שבורים שרק כאן בפ"נ יש להם הכלה.

כאבים עצורים שבפ"נ אל הרבי מחפשים הם מזור.

הנייר ספוג בדמעות, מהן של שמחה ואחרות עוד לא.

פה זוג מבקש ברכה לפרי בטן, זרעא של קיימא, וכאן מבקשת אמא בריאות לבנה הקטן. בזה יש תחינה "שנזכה לרוות נחת יהודי" ובאחר טמון בכי חנוק בלי יכולת הבעה והוא כבר יקרא בין השורות.

המשא כבד והרבי כבר לא צעיר, המזכירים בודאי ניסו גם הפעם להציע יד, לעזור לו לסחוב, הם גם הראשונים לדעת שאין סיכוי הוא לא ייעתר.

יש כאן בשקים לבבות שבורים ומתפללים, עיניים נשואות ומבקשות, ידיים מושטות ומצפות. זה לא המשא של המזכיר או העוזר, זה המשא שלו, של הרועה הנאמן שיודע בדיוק איזו כבשה זקוקה למים במדבר - כל אחת והמדבר שלה, המשא כבד.

אבל הוא הרבי מליובאוויטש, והוא נושא את המשא באהבה אין קץ.

אוי רבי!

ט' בתשרי תשע"ז