ב"ה יום שלישי, ה' כסלו תשע"ט | 13.11.18
נתניהו וראשי צא"ח, בימים ההם
נתניהו וראשי צא"ח, בימים ההם צילום: ארכיון שטורעם
כך הביאה חב"ד לניצחון נתניהו ב-96' ● יעקב ריבלין

הלך וקדר מצב הרוח של פרס ואנשיו ככל שהמפגינים עם השלטים 'נתניהו טוב ליהודים' החלו להציף את הצמתים. מקורביו של פרס, כך בן כספית, הציעו לו להודיע שהוא יסגור חשבון עם חב"ד מיד לאחר הבחירות. פרס סירב: קודם ננצח, אמר, אחר כך נעשה את החשבון ● העיתונאי יעקב ריבלין בטור פוליטי במבט היסטורי בפרספקטיבה של 20 שנה מביא את סיפור הנצחון של נתניהו בבחירות 96 על חודם של 30 אלף קולות ● לטור המלא >>>
יעקב ריבלין
בין סערות רמי סדן ופרשיות ארנו מימרן חלף- עבר מתחת לרדאר הציבורי אחד התאריכים היותר משמעותיים בהיסטוריה הפוליטית החרדית. כעת חיה ממש, חמשה ימים לאחר חג השבועות תשנ"ו, הלכו אזרחי מדינת לישון עם שמעון פרס כראש הממשלה וקמו עם בנימין נתניהו. היה זה לילה שנצרב בזיכרון ואותותיו הם חלק בלתי נפרד מההנוויה הציבורית והפוליטית עד עצם היום הזה.

חודש קודם לכן השתתפתי במשלחת עיתונאים שנלוותה למסעו של ראש הממשלה שמעון פרס לארה"ב. פרס שמילא את מקומו של רבין שנרצח בתחילה החורף החליט לנצל את המומנטום הציבורי של הרצח ו"שמירת מסורת יצחק היקר" כדי לקבל מנדט לעוד ארבע שנים תמימות. הוא עשה זאת לאחר שלא היה סקר אחד שלא הבטיח את ניצחונו הברור.

האווירה במטוס הייתה עליזה. הכול ידעו שהנשיא דאז, ביל קלינטון, הזמין את פרס כדי לתת לו 'פוש' במערכת הבחירות. אי לכך נקבע הביקור ביום האחרון שעוד ניתן היה לסקר אותו בלי לעבור על חוקי מערכת הבחירות. קבלת הפנים לפרס הייתה מרשימה ובמטוס העמוס כתבים פוליטיים רבי סמך רצו הימורים על ההפרש שיהיה בין פרס והכוכב הצעיר וחסר הניסיון בנימין נתניהו שרץ מולו. הממעיט לא נתן פחות משבעה אחוזים. היו שדיברו גם על עשרים.

שלושה ימים ארך הביקור שנראה היה כמסיבת ניצחון מוקדמת. בי"ב אייר נחת פרס בנתב"ג והחל לחרוש את הארץ. בכל קרן זווית וכל צומת חיכו לו פעילי עבודה צעירים עם השלטים 'פרס יביא שלום', 'פרס יביא ביטחון'.

שלושה ימים לאחר מכן, בט"ו אייר, התקיימה בכפר חב"ד ישיבה שהוגדרה סודית ביותר. אפילו העיתונאים המקורבים לחוגי חב"ד לא ידעו אודותיה אלא שבוע לאחר מכן וגם זה רק בקווים כלליים. את הפגישה יזם אריאל שרון כשלצדו העוזר הצעיר והמבטיח גלעד ארדן. אריק גרר אתו לפגישה את המועמד לראשות הממשלה בנימין נתניהו שהכיר את חב"ד מביקור או שניים במרכז העולמי בקראון הייטס.

מצד החב"דניקים השתתפו שמונה אנשים. הבולטים שבהם: יו"ר בית הדין של התנועה הרב ירוסלבסקי, הרב חנזין, סגן יו"ר צא"ח הרב יוסף יצחק אהרונוב, הרב שמואל חפר ועוד כמה עסקנים בכירים. הרוח הדומיננטית בישיבה היה אהרונוב.

אריק שרון פתח בדברי הסבר על הסכנות שבבחירה הצפויה של שמעון פרס. קידום הסכם אוסלו שטרם נפח אז את נשמתו חרף גל הטרור, הסכנות לחלוקת ירושלים והמשך מסירת השטחים לרשות הפלסטינית. הדברים נפלו כמובן על אוזן קשבת. לאף אחד לא היה ספק שהתנועה חייבת להירתם למערכה.

השאלה הייתה רק איך. לחב"ד היה ניסיון לא מבוטל במערכות בחירות. עיין ערך תשמ"ט והנדוניה בת חמשת המנדטים שהביאה לאגודת ישראל. שנתיים לאחר מכן הם פעלו להכשיל את התרגיל הידוע והצליחו להוציא את הח"כים אברהם ורדיגר ז"ל ויבדל"א אליעזר מזרחי ממעגל הלחצים האגודאי הכבד. את מזרחי, כך רשום בפנקסינו מאז, החביאו במלון במרכז הארץ.

דא עקא שבשנת תשנ"ד הורמה העטרה וכ"ק האדמו"ר מליובאוויטש זי"ע הסתלק לגנזי מרומים. אף אחד לא ידע האם התנועה הכאובה והמיוסרת תוכל למצוא את היכולת לצאת למערכה בכל האנרגיות שעמדו בעבר לרשותה. היו גורמים פנימיים בתוך המערכת שטענו שאסור לסכן את האינטרסים של התנועה שיש לה אחיזה בכל מקום בארץ, ובמיוחד לא להימור על מי שהולך כנראה להפסיד.

אבל אהרונוב ואנשיו האמינו. בתוך יומיים מקיום הפגישה הלילית הם שכרו האנגר תעשייתי ענק באור יהודה והפכו אותו למטה בחירות. ביקרתי שם כמה ימים לאחר הפתיחה. פגשתי שם בחור צעיר ונמרץ שענה לשם חיים יעקב ליבוביץ ואת מי שהיה ידוע כבר אז כמנסח הטוב והבהיר ביותר במגזר: הדובר הרב מנחם ברוד. מתוך הצוות הזה יצא הסלוגן האלמותי: 'נתניהו, זה טוב ליהודים'.

בתוך שבועיים האווירה ברחוב השתנתה ואיתה גם הסקרים. לימים כתב העיתונאי בן כספית ספר תחת הכותרת: 'ההתאבדות'. הוא נילווה לפרס במהלך כל מערכת הבחירות והוא מתאר שם כיצד הלך וקדר מצב הרוח של פרס ואנשיו ככל שהמפגינים עם השלטים 'נתניהו טוב ליהודים' החלו להציף את הצמתים. מקורביו של פרס, כך בן כספית, הציעו לו להודיע שהוא יסגור חשבון עם חב"ד מיד לאחר הבחירות. פרס סירב: קודם ננצח, אמר, אחר כך נעשה את החשבון. מי שהזדרז להודיע על חיסול החשבון הצפוי היה ראש מטה הבחירות של העבודה בנימין (פואד) בן אליעזר.

במהלך הביקור במטה באור יהודה, שאלנו את מי ששאלנו על התמורה הצפויה. ג'ובים, משרות ותפקידי בכירים. לא שציפינו לתשובה מלאה אבל לפחות לקריצת עין שיהיה בסדר. גם זה לא היה. המטרה היא לעצור את פרס ואת מסירת השטחים ברוח הוראתו של הרבי זצוק"ל. אחרי הבחירות המשכנו לעקוב. אף משרה אכן לא התקבלה.

הסיורים ברחבי הארץ לימדו על מהפך אפשרי אבל רק סוקרים בודדים צפו את המתרחש. אחד מהם, קלמן גייר, הגיש לפרס סקר שלושה ימים לפני הבחירות. הסחף החב"די, כך גייר, יגרום לכך להפסיד בהפרש של חצי אחוז לפחות.

וכך היה. נתניהו ניצח על חודם של שלושים אלף קול, וכל היתר היסטוריה. שנתיים לאחר מכן הוא בגד בתומכיו החב"דים כשחתם על הסכם וואי. לימים שאלנו את אחד מראשי חב"ד האם הם לא מצטערים. התשובה הייתה חד משמעית: לא. פרס היה נותן פי כמה וכמה, ובשורה התחתונה הסכמי אוסלו נעצרו. הם מתו סופית בקמפ דייויד בימי אהוד ברק שהביס את נתניהו שלוש שנים לאחר מכן. אז חב"ד לא התגייסה לעזור.

נתניהו הפסיד לברק וחזר לראשות הממשלה רק עשר שנים לאחר שהוכתר לראשונה. במבט לאחור אין ספק שאם היה מפסיד את הבחירות בתשנ"ו זה היה הסוף הפוליטי שלו. איש לא היה נותן לאיש שכל הרזומה שלו היה סגן שר חוץ ושגריר ישראל באו"ם בסך הכול, הזדמנות נוספת.

גם אביגדור ליברמן חייב את הקריירה הפוליטית שלו למהפך תשנ"ו של החב"דניקים. הוא היה אז מנכ"ל הליכוד ולאחר מכן נבחר למנהל לשכת ראש הממשלה. הקשרים והידע שצבר שם היו אבן התשתית למפלגה שהקים לאחר מכן בגלגוליה השונים.

עוד 'כוכב' היושב היום ליד שולחן הממשלה הוא השר לביטחון פנים גלעד ארדן. בזמן המהפך הוא היה עוזרו של אריק שרון שיזם את המפגש. כישלון בבחירות דאז היה שולח את שרון ואותו לפח האשפה של ההיסטוריה.

הייתה זו הפעם האחרונה שחב"ד יצאה באופן רשמי לטובת מועמד או מפלגה. מאז תשנ"ו וביטול הבחירה הישירה לראשות המפלגה אין קול אחיד ומגובש. המיינסטרים של רבני חב"ד וצא"ח קורא להצביע עבור המפלגה החרדיות ביותר. פלג אחר וקטן יותר מצביע עבור המפלגה הימנית ביותר. כך או כך, ההשפעה הפוליטית של חב"ד היא כבר לא מה שהייתה.

השאלה היא האם גם בציבוריות החרדית חב"ד היא מה שהייתה. בשנים האחרונות פקדו אותה זעזועים משפטיים קשים שהגיעו לשיאם במעצרו של הרב אהרונוב והליכי הפירוק של האגודה. (אגב הרב אהרונוב: קולגה העוסק במשפט הסב את תשומת ליבי לפסק הדין. מעבר לאישומים בהעברות מעמותה לעמותה, ענייני מיסים כמו פיצול משכורות, מזדקר משפט אחד שהשופט מצטט בשם הפרקליטות: הנאשם לא לקח שקל אחד לכיסו. גורם שהיה מעורב באחורי הקלעים סח לנו שהאיש לקח עליו בסעיף האחרון בלבד תיקים של עשרים ושמונה פעילים בארגון צא"ח. עסקת הטיעון, סח הנ"ל, מנעה מצעד עדי הגנה ותביעה של קרוב למאה איש משמנה וסולתה של חב"ד. אם אכן כך הם פני הדברים מדובר באישיות מפלנטה אחרת).

למרות הכול הפעילות לא נפגעה. יש עוד היררכיה בתנועה (אם כי לאחרונה נכנסו כוחות חדשים המבוססים על טייקונים ממרכז אסיה התורמים רבות וצוברים השפעה, אבל גם הם לא מערערים עדיין על הסדר הישן והטוב) והמצב המשפטי הנזיל לא ביטל, כך נראה מלוח הפעילות השנתי, אף פעילות חשובה. בחודש האחרון בלבד יצאו שלושה שלוחים חדשים בישראל ונראה בעליל שעמוד השדרה החב"די הרשמי רחוק מלהישבר. דומה שגם מי שלא נמנה על שורות התנועה ואוהדיה צריך לברך על כך. ולו רק בגלל מהפך תשנ"ו.
י"ג בסיון תשע"ו