ב"ה יום חמישי, כ"ו טבת תשפ" | 23.01.20
"ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד".
"ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד". צילום: שטורעם.נט
שמן כתית למאור / מירי שניאורסון

האמת? לא נעים - אני מאזינה באוזן השנייה לדברי התורה שנשמעים על השולחן והיא לוחצת ● אני מצטטת את הפסוק "ויאמינו בה' ובמשה עבדו" - והיא בשלה: "משה רבנו לא נכנס איתם לארץ. בכלל, אל תסתכלי עליי ככה, אבא שלי היה חסיד" ● גב' מירי שניאורסון בטור שבועי קבוע במגזין 'עונג חב"ד' ב'שטורעם' ויש גם מתכון אישי שבועי ● לטור המלא >>>
מערכת שטורעם
סעודת שבת בבית של שליחות, היא אירוע חגיגי ומיוחד במינו בו משתתפים מגון של אנשים: חוזרים בתשובה, מתגיירים חדשים, או יהודים מבוגרים שנכנסו בבריתו של אברהם אבינו לפני זמן קצר.

מטבע הדברים, בסעודה כזו אפשר להיתקל בכל מיני תופעות מוזרות. לעיתים נדמה כי השלוחים מאבדים את השליטה בשולחן ועיניהם נודדות לתמונתו של הרבי שעל הקיר בתחינה אילמת כי ישליט סדר בבלגן.

רק להמחשה. יהודי שזה מכבר סיים סדנת גמילה מאלכוהול מרים כוסית ומברך ברוסית. רגע לאחר מכן הוא נעלם לרבע שעה וחוזר כשריחה של סיגריה נודף מבגדיו. יהודי אחר, שלוחשים לי שהוא חבר פרלמנט חשוב, מגיע מבושם ונינוח לגמרי. ברור שאין סיכוי קלוש שהאיש הגיע לכאן ברגל מביתו הממוקם בפרברי העיר...

מאידך, אי אפשר להתעלם מהאווירה המכילה והמקבלת. הדבר בולט שבעתיים לנוכח הדוגמאות שהבאתי. ולכל אחד ניתנת ההזדמנות לומר את דברו. גם אם מדובר בגיבובי שטויות. שהרי אין לך אדם שאין לו שעה ואין לך דבר שאין לו מקום.

בנו הגדול של השליח חוזר שיחה של הרבי. הוא מתחיל במילים "הרבי אמר". הצעיר יותר חוזר אף הוא שיחה. אך הוא מתחיל במילים "שואל הרבי". גיסו של השליח "כך הסביר לנו הרבי". אפילו הקטנצ'יק שזה עתה עשו לו אופשערניש חוזר ואומר "הרבי" כמעט בכל משפט שהוא מוציא מהפה שעה שהוא חוזר על הדברים שלמד בגן על פרשת השבוע.

הסעודה נמשכת עוד ועוד ולבי מתרחב ומתרונן. עוד רובד בפרשה נחשף. עוד מאמר חז"ל מקבל משמעות עמוקה יותר והכל מבוסס על תורתו של הרבי. וכך, בעוד אני שקועה במתיקותה של התורה הקדושה ומתענגת על כל מילה, פונה אליי שכנתי לשולחן, אישה חרדית שאינה נמנית על עדת חסידי חב"ד. גם היא אורחת על שולחנם של השלוחים. היא לוחשת לי:

"תרשי לי להגיד לך שמפריע לי נורא עם כל דברי התורה שנשמעים כאן מכל עבר. אני מרגישה שאין בחב"ד מקום לאינדיבידואל. הכל רבי-רבי-רבי. מה, אין לכם מוח בעצמכם?". עוד בטרם הספקתי להתאושש, היא ממשיכה: "ובכלל", היא מצביעה על ארון הספרים הגדוש והעמוס המשתרע מקצה החדר לקצהו, "אין לכם ספרות אחרת בכלל, כל מה שיש בארון, זה רק הספרים של הרבי".

האמת? לא נעים. אני באמצע ביס מהאוכל הטעים. מאזינה באוזן השנייה לדברי התורה שנשמעים על השולחן והיא לוחצת. אני מצטטת את הפסוק "ויאמינו בה' ובמשה עבדו". והיא בשלה: משה רבנו לא נכנס איתם לארץ. בכלל, אל תסתכלי עליי ככה, אבא שלי היה חסיד".

אני שותקת ומסתכלת על ארון הספרים הענק. נאחזת בכרכים של תלמוד בבלי וטור שו"ע כדי לוודא שארון הספרים החב"די מכיל עוד ספרים... תוך כדי אני משננת לעצמי את הפסוק "והמשכיל בעת ההיא יידום" והיא מתרככת לפתע. "סליחה שתקפתי אותך כך, פשוט דאגתי לך ולאינדיבידואליות שלך. את נראית דווקא בסדר"...

פרשת תצווה זו הפרשה היחידה בתורה (מאז נחשפנו למשה רבנו בתחילת חומש שמות) בה לא נזכר שמו של המנהיג הנערץ. הרבי מסביר כי שמו של משה רבנו לא נזכר משום שהפרשה כולה נועדה ללמד אותנו מהו מנהיג אמיתי.

הפרשה מורה על הקשר המופלא בין משה לעם ישראל שבא לידי ביטוי בכך שהרועה הנאמן מסר את נפשו למען ישראל בבקשו "ואם אין, מחיני נא מספרך אשר כתבת". אם אינך רוצה לסלוח לעמי, אבקש שתמחק את שמי. ואכן, דברי צדיק מתקיימים גם כשהם על תנאי.

זה מה שהרבי מלמד אותנו. המנהיג בטל לחלוטין לרצונו ית' ומוסר את נפשו למען העם אותו הוא מנהיג. זו מנהיגות. השימוש במילה "ואתה" מעיד על קרבה גדולה מאוד של משה רבנו לקב"ה. משום שזו מילה בה משתמשים בלשון נוכח. הקרבה נובעת מה"אין". רק מי שבטל יכול להיות כה קרוב.

בתום הביקור בביתם של השלוחים, זכרה אותה אורחת חרדית שאינה נמנית על עדת החסידים, לומר למארחים את המשפט הבא: "אני ממש שוקלת לעשות הסבה לחב"ד... מזל שבחב"ד מקבלים את כולם כמו שהם...". שעה שהודתה להם ואמרה את הדברים, פנתה אליי בחיוך ושאלה: "נראה לך שזה אפשרי?".

חייכתי והצעתי לה למלא את טפסי הרישום ולנסות להתקבל לראיון בוועדת הקבלה של עדת חסידי הרבי. היא הנהנה וצחקה בקול גדול כאילו הבינה את העוקץ. "מזל שבסופו של דבר כולנו קשורים לרבי",

"ויקחו אליך שמן זית זך כתית למאור להעלות נר תמיד".

הכותבת היא בעלת "הבחירה שלי", מנחת אירועים, מרצה ושדרנית רדיו.

לאתר של מירי: http://www.miri-mychoice.co.il לתגובות: Mirisch1@gmail.com
ט' באדר א' תשע"ו