בשבוע שעבר, נרשם רגע היסטורי בעיר קון שבחבל נרמונדי, כאשר השלוחים החדשים בעיר, חגגו ברית מילה לבנם בכורם.

זה כבר קרוב לשנה, שבעיר הגדולה, המרכזית במחוז כולו, פועלים השלוחים הרב מרדכי וזלטא לוין שיחיו. אולם בעקבות התנאים במקום, ונישואי התערובת שאכלו כל חלקה טובה, לא נחגגו כמעט אירועים יהודיים בעיר, ובוודאי לא ברית מילה כשירה כדת וכדין. 

יהודי העיר, אף שאינם שומרים על קלה כבחמורה, לעת עתה, ונמשכו להגיע לאירוע הבלתי שגרתי, שפשפו עיניים בתדהמה לנוכח מאות יהודים שגדשו ביום של חול את בית הכנסת הותיק של העיר, משום מה הם חשבו שהמקום הפך להיסטוריה, עוד נקודה של מוזיאון, כפי שמוגדרים רוב נקודות הביקור של אלפי התיירים השוטפים את העיר מידי יום ביומו.

מלבד אנשי הקהילה ותושבי העיר, הגיעו גם שלוחים מרחבי האיזור, והוריהם של השלוחים, המשמשים כשלוחים בשדה החינוך, כמנהלים ומחנכים במוסדות 'שניאור' בעיר אובערויליע בפרברי פריז זה עשרות שנים, הרב יוסף יצחק לוין והרב אליעזר ניסלביץ'.

כן השתתפו אחיו של השליח, הרב שמואל לוין השליח הראשי לחבל נרמונדי שמנהל בית חב"ד בעיר דוביל, ואח נוסף שיצא לשליחות בשנה האחרונה, הרב שלום דובער לוין, מנהל בית חב"ד בעיר לה האבר. מנהל 'לשכת ליובאוויטש האירופאית' השליח הרב יוסף יצחק גאראדעצקי, הרב דובער גאנזבורג, והרב יהודה לוין שליח בעיר קאן בדרום צרפת.

האורחים שהגיעו מרחוק, יכלו להתרשם מהמהפיכה הרוחנית שהצליחו השלוחים לחולל במקום מאז הגיעו בקיץ בשנה שעברה. ברחבי העיר ובסביבתה נוסדו שיעורים, לגברים ולנשים, לצעירים ומועדוני פעילות לילדים, ביקורי בית רבים שהובילו לקביעת מזוזות, וזוגות תפילין רבות שנרכשו על ידי אבות המשפחה. אוכל כשר החל להיות זמין במקום, ואפשרות לתפילה בשבתות ובחגים.

האווירה הרוחנית, והתחייה היהודית, גורמת למהפך בדפוסי החשיבה של המקומיים, וצעירים רבים כמו גם צעירות יהודיות ניצלו בחסדי השם מכוונה להתבולל רח"ל בנישואי תערובת. כמו כן, החלו השלוחים לטפל בפטירה ובקבורה של יהודים, ובהסברה רחבה מדוע חשוב להביא את הנפטר או הנפטרת לקבר ישראל.

בקהל היה ניתן להבחין ביהודים מבוגרים, שמתגוררים במקום עשרות שנים. כמה מהם עוד לא עזבו את המקום מאז פלשו כוחות הברית לעיר בדרכם לשחרר את אירופה הכבושה תחת הנאצים ימ"ש. אחד מהם, לא יכל להתאפק וניגש לתת חיבוק ממושך לשליח הצעיר, תוך שהוא אומר לו שהוא היה חלק מהכוחות ששחררו את נרמונדי ולחמו בה, והוא לא זוכר אירוע יהודי כה מרשים וכה אותנטי בעיר זו, במשך שבעים השנים האחרונות!