ב"ה מוצאי ש"ק, י"א אדר א' תשע"ט | 16.02.19
ילדי אנ"ש ב'ראלי' של 'הפנסאים' שהתקיים בחנוכה. אילוסטרציה
ילדי אנ"ש ב'ראלי' של 'הפנסאים' שהתקיים בחנוכה. אילוסטרציה צילום: ארכיון שטורעם.נט
עשרה עקשנים?! נדהמתי למשמע המילים שנהגו מאחי הצעיר

כמדי שבת חופשה, נוהג הנני לארוז את מזודותי ולהעפיל לפיסגת הרי הגליל צפת עיה"ק - העיר שאליה נשלחו הוריי שיחי' ע"י הרבי על מנת לסייע בהנחלת החינוך החבד"י לילדי אנ"ש בעיר צפונית זו ● אני פותח את דלת הבית. עוד לא הספקתי להתמתח וכבר מזנק אלי מקצה החדר אחי הצעיר שזה עתה גמא עשור מחייו, ובידיו שקית מרשרשת. "הבט!", הוא קורא לי. "זה הפנקס דרגות שלי תראה כבר כמה נקודות צברתי.." ● אשרינו שזכינו ואלו חיילי צבאות השם. הם מוכנים להתייצב בעוז אל מול חשכת הגלות ● לקריאה
ב' תמים
כמדי שבת חופשה, נוהג הנני לארוז את מזודותי ולהעפיל לפיסגת הרי הגליל צפת עיה"ק - העיר שאליה נשלחו הוריי שיחי' ע"י כ"ק אדמו"ר זיע"א על מנת לסייע בהנחלת החינוך החבד"י לילדי אנ"ש בעיר צפונית זו.

הנסיעה שעורכת מספר שעות מזמנת לידי אפשרויות רבות מספור כיצד לנצל את הזמן בצורה המירבית והטובה ביותר.

אם יתבטא הדבר בצפיה בפארבריינגען בשלימותו, ולעיתים הוא יבחר בצורה מקרית לחלוטין, או בשיחה ערה עם ''חסידישע איד'' שמצטופף לו במושב לצידי על חבד ולובאוויטש בעולם ובארץ בפרט.

הפעם יצא לי לצפות בווידאו מפרבריינגען ט"ו תמוז התשמ"ה - ולכל אלו שטרם צפו, מומלץ בחום. ציטוט קצר מהשיחה: "..מגיע ואומר שכבר שלושים וחמש שנה הוא ('הפרידיקע רבי') נמצא בעולם האמת ומידי שנה הוא יותר רחוק. איך אפשר לדבר בכלל עם כזה בן אדם אין בכלל שפה משותפת!".

אני פותח את דלת הבית. עוד לא הספקתי להתמתח וכבר מזנק אלי מקצה החדר אחי הצעיר שזה עתה גמא עשור מחייו, ובידיו שקית מרשרשת.

"הבט!", הוא קורא לי. "זה הפנקס דרגות שלי תראה כבר כמה נקודות צברתי..".

למי שעדיין לא ניחש נושא שיחתנו הוא על ארגון הפנסאים. "פעמיים בשבוע אנחנו מתאספים ולומדים את הלכות פסח. אני והחברותא שלי כבר הספקנו פרקים שלמים. ראה אפילו קיבלתי כרטיס מתמיד...".

הוא הציג לי בגאווה את מדליית ההצטיינות שלה זכה עקב שקידתו הברוכה בלימודים המתקיימים מחוץ לזמן הלימודים בבית הספר.

כשאני תוהה מעט על קנקנו של סניף הארגון המופלא בצפת עירי, התמלאתי סיפוק לשמוע על כ-40 ילדים (ובצפת זהו דבר שלא מובן מאיליו, וד"ל) שיושבים ועוסקים בלימוד מעמיק של הלכות הפסח מתוך ספרים ערוכים בטוב טעם המנגישים את חומריי הלימוד בשפה המובנת לילדים בגילאים כאלה. אבל אז מגיעה ה"הנחתה" האמיתית

"אתה שומע? כבר יש לנו חבורה", אמר.

חבורה? חיוך מבצבץ לו בזווית פי. מול עיני רצות להם החבורות שנהגנו להקים חדשות לבקרים בתור ילדים. "אז אתה איתי?", הוא מוודא. "בכנס של חנוכה הודיעו על המבצע הזה. ועכשיו גם אנחנו "עשרה עקשנים"!

עשרה עקשנים?! נזקפו אוזניי למשמע צמד המילים הכ"כ מוכר ומרטיט שנאמרו בזעקה מפיו של רבינו זיע"א באותה "השיחה הידועה", בתקווה שיפלו מילים אלו על אוזניים כרויות, הנהגות מפיו של אחי הצעיר בכזה פשטות.

והוא ממשיך: "בכל יום רביעי אנחנו מתאספים, עשרה ילדים מכיתות שונות, בחדר סודי, שם אנחנו לומדים יחד את שיעור החת"ת היומי. זאת ההחלטה שקיבלנו אנחנו במסגרת המבצע עשרה עקשנים. ואנחנו נתעקש על כך!", הצהיר באוזניי משל הוא ולא אחר עמד כרגע באחת הפרמידות והאזין לדבריו חוצבי הלהבות של הרבי.

זה מזכיר לי שורה מאחד ההמנונים שהושרו בקעמפ גן ישראל ארה"ק השנה: "כל מה שנעשה ומה שפעלו לא הועיל הכל כאילו כלום והראיה שבפועל נמצאים עדיין בגלות. הלוואי וימצאו מי שיתעקשו לא רק יתיגעו לא רק יבקשו יטכסו עצה איך לפעול במוחש שיבוא משיח נאו מיד ממש אחרת הכל להבל ולריק".

תמימים, חסידים אמרו ''לחיים''! אשרינו שזכינו ואלו חיילי צבאות השם. הם מוכנים להתייצב בעוז אל מול חשכת הגלות; אותם חיילים נאמנים שבכנס האחדות שנערך בג' תמוז שעבר בהיכל 'מנורה' בתל אביב וזעקו: "רעבע, אנו הילדים ילדיך ואנו מתגעגעים- רצוננו לראות את אבינו מלכנו!. גם לנו מגיע לראות את פני הקודש. לשמוע את הקול! לשמוע ולראות את הכל! איננו יכולים עוד בגלות האיומה...רעבע! אנו בטוחים מאמינים באמונה שלימה שהרגע כבר מגיע. אנו מבטיחים להמשיך ולפעול בכל המרץ ולהיצמד בדיוק להוראות שקיבלנו. לא נכנע לחשכת הגלות אפילו לא לרגע. אנו פנסאים אמיתים נאיר את החושך ונהפוך אותו לאור!". נראה כאילו כל מילה נוספת מיותרת.
 
לחיים. לחיים חסידים, לחיים תמימים. יישר כח לארגון הפנסאים לחיילי צבאות השם. אנחנו מצדיעים.
כ' בטבת תשע"ה