ב"ה יום שלישי, ו' ניסן תשפ" | 31.03.20
נדב כהן. סיפור חיים מופלא
נדב כהן. סיפור חיים מופלא
חזר בתשובה בזכות התניא – והחזיר מאות בזכות התניא

תרשמו בגוגל את צמד המילים "נדב כהן", המילה הראשונה שתינתן לכם כאופציה כהוספה לשמו היא "תניא"; "נדב כהן תניא" ● סיפור חייו של הבחור שגדל במושב חילוני, הבין שהגיע לאמת כשפגש בתניא לראשונה ומחזיר מאות בזכות ספרו ושיעוריו על התניא – נחשף לראשונה ● בשיחה עם 'שטורעם' לרגל חג הגאולה, הוא מדבר עם על המרכז שהוא מתכנן להקים, הדתיים שנרדמים בתפילות ראש-השנה והצורך להפיץ את המעיינות גם פנימה
מאת יוסי כהן

כששוחחתי עם ר' נדב כהן, הוא היה בדרך לצפון, למסירת שיעור בתניא – כמובן. אם תרשמו בגוגל את צמד המילים "נדב כהן", המילה הראשונה שתינתן לכם כאופציה היא "תניא"; "נדב כהן תניא".

ואכן, נדמה שספר התניא של בעל הגאולה, כ"ק אדמו"ר הזקן נ"ע, הוא חלק בלתי נפרד ממהותו של נדב.

הוא נולד לפני 37 שנה בניר ישראל, מושב קטן ושקט בין אשקלון לקריית מלאכי. לפני מספר חודשים חזר לשם עם משפחתו והוא מקיים פעילות יהודית במקום ומתכוון להצטרף לשלוחי הרבי תחת אגף הסניפים של צא"ח.

כילד, כמתבגר וכבחור – לא שמע על חב"ד או על הרבי. הזיכרון הראשי שלו לכל מה שקשור לליובאוויטש, קשור לספר התניא. "אחרי הצבא נסעתי "לנקות ראש" בהודו. זה היה בשנת תשס"ב. בטיול הזה נפתחתי קצת לרוחניות, כמו רוב האנשים שמטיילים שם וכשחזרתי לארץ המשכתי לחפש רוחניות. בן-דו שלי, שהוא גם חבר טוב שחזר בתשובה הציע לי לבוא לשיעור תורה שמתקיים אצלו בבית מטעם 'שורשים' – עמותה לא חב"דית. הלכתי לשם והחלטתי שאני טס שוב להודו לחיפוש רוחניות, אבל בצורה עמוקה יותר. לפני שטסתי בן-דודי נתן לי תניא עם פירוש של אבן-ישראל (שטיינזלץ) ואמר לי 'כאן יש את התשובות לכל השאלות'.

יצאתי לטיול והתחלתי ללמוד ומיד הבנתי שכאן נמצאת האמת. ה"תורות" השונות לא היו זרות לי; למדתי הרבה קודם לכן: שיטות, מדיטציות וכדומה – אבל הרגשתי שהגעתי סוף סוף לאמת. חשתי שהאדמו"ר הזקן מכיר אותי יותר ממה שאני מכיר את עצמי, יותר מפסיכולוגים, מומחים לתורת הנפש וכיוצא-בזה – למרות שבאותו זמן 'התנגדתי' למה שכתוב בתניא על ההבדל בין יהודי לגוי...".

ההבנה שבספרו של האדמו"ר הזקן טמון האוצר שאותו הוא חיפש זמן כה רב "לא גרמה לי 'להתקרב', אבל ידעתי שאם אי פעם אחזור בתשובה, זה יהיה רק בגלל הספר הזה".

לדבריו, "כיווןן שהייתי בהודו וידעתי שיש מרכזים שמפעילים חסידי חב"ד וחב"ד קשורה לאדמו"ר הזקן, הלכתי לשם לארוחות שבת, לתפילות ועוד. רציתי לדעת מה זו היהדות, מה הן תפילות. זו הייתה עבורי מעין חקירה חווייתית - בדיוק כפי שבדקתי, להבדיל, אצל ההודים את עיקרי הדת ההינדית. תוך כדי שהיה שם, למדתי תניא בעצמי, ניהלתי שיחה עם עוד חב"דניק ועוד חב"דניק וכך התחזק אצלי העניין של לבדוק את העניין לעומק". באחת הערים שאליה הגיע בהודו הוא נשאר חצי שנה, למד תניא מידי יום והבין שאין לו ברירה אלא ללכת על פי חוקי התורה. "עד מהרה הייתי כנה עם עצמי; בנתי שיהדות זה לא רק משהו חווייתי, אלא שזה מה שאני רוצה באמת".

כיוון שלמד תניא בשקיקה, הוא התבקש למסור שיעורי תניא בעצמו לתרמילאים הישראלים. "זו הייתה אטרקציה; המטיילים נהנו מכך שמישהו שנראה כמותם מלמד אותם תניא. למרות שכבר הנחתי תפילין מידי יום, שמרתי כשרות ושבת ואפילו למדתי חת"ת ורמב"ם והתחזקתי בדת מיום ליום – עדיין הייתי לבוש כמטייל ולא כחסיד".

כעבור תקופה קצרה חזר ארצה ונכנס ללמוד בישיבה ברמת אביב. בתשרי שלאחר-מכן כבר נסע ל-770 ונשאר ללמוד שם ב'קבוצה' תשס"ה. בחלוף אותה שנה התחתן, והזוג החב"די הטרי והצעיר עבר לגור בצפת. "היינו שם תשע שנים ואחרי חצי שנה בכולל עבדתי ב'אסנט'. את כל ה'בית ספר' כיצד ללמד ולפנות ל'מקורבים' למדתי שם", הוא מפרגן.

ב'אסנט' השתדל למסור שיעורים בתניא. "מהרגע שהתחלתי ללמוד תניא וראיתי את התחושה שזו האמת, הבחנתי בדבר פלא: כל מטייל שמגיע ומצליחים ללמוד איתו חמשה-ששה פרקים בתניא - חוזר בתשובה. אין מישהו שזה לא תופס אותו, כך שלא הבנתי איך יכול להיות שלא לומדים תניא עם כל אחד; זה הרי הדבר הכי טוב בעולם. בשבתות באסנט, לדוגמא, תמיד דאגתי שילמדו לפחות קצת תניא עם האורחים שהגיעו לחפש שם שרוחניות. הייתי עושה שיעור בכל שבת, וכולם היו 'נדלקים' על זה, אבל לא היה להם איך להמשיך את הלימוד, כי בבית... בבית זה שונה; מה גם", הוא אומר, "שאנשים לא מרגישים תמיד בנוח להגיע לבית חב"ד במקום מגוריהם; בהודו, בצפת, זה מסתדר יותר כי הם נוסעים לשם בגלל האוירה והרוחניות, אבל יש שנרתעים להיכנס לבתי חב"ד שפזורים ברחבי הארץ".

ואז הגיע הרעיון הראשון שלו: "חשבתי איך נצליח לגרום להם ללמוד תניא גם בבית. התחלתי למסור שיעור באינטרנט ובכל סוף שיעור שלחתי לכתובות האימייל של כל מי שהיה אי פעם ב'אסנט'. כך התבשל הרעיון להוציא לאור ספר, פירוש על שער הייחוד והאמונה ואגרת התשובה. לימוד התניא בגובה העיניים, להוריד את זה לתכל'ס, היה חסר מאוד ולכן ה'מודעות יהודית' על-פי ספר התניא שזכיתי לכתוב – יצא לאור עד כה בעשר מהדורות – ומדובר בלמעלה מעשרת-אלפים עותקים. זו הצלחה גדולה מאוד ב"ה".

מה שונה בספר? "הוא מתומצת יותר, בלי הטקסט המקורי ואין גם התחייבות להסביר כל מילה. אמנם הכול קדוש – אבל אדם שרק עכשיו חזר בתשובה חייב לקרוא את מה שמדבר אליו, דברים ספציפיים. אין לו זמן או כוח לקרוא הכול. בצורה הזו, שבה מובא ההסבר ב'מודעות יהודית' זה יותר 'זורם', בלי לעצור כל רגע כדי להסביר. הכול רץ, כמו ספר קריאה, כיוון שהוא בנוי כמו מערכי שיעור. יש סיפור, אחר כך הסבר של העניין העמוק, איך זה נוגע אלי, ואז סיכום של הפרק וכיצד הוא מתחבר לפרק הבא. גם אדם שלא למד אף פעם תורה או תניא יכול להתחבר לזה - בניגוד לספרים האחרים שמיועדים יותר למי שנמצא ב'עניינים'; לאנשים יותר תוכניים שהמושגים בתניא יותר מוכרים להם".

נקודה נוספת שהוא מציין בנוגע להבדל בין הפירושים שיצאו לאור עד כה לספרו שלו – שזכה להמלצות חמות מגדולי המשפיעים – כמו הרב מענדל וועכטער: "פירושים אחרים נפרסים על פני כמה כרכים וזה עשוי להפחיד אנשים; כאן זה כרך אחד, עם פרונט גדול. זה מיועד לחבר'ה שלא יושבים בישיבה ולומדים חסידות ונגלה כל היום.

אילו תגובות קיבלת?

"התגובות הכי מרגשות היו של אנשים שבאו ופשוט אמרו 'בזכותך חזרתי בתשובה'; 'בזכותך נכנסתי לישיבה' וכדומה. קיבלתי המון תגובות כאלה, או תגובות בסגנון של: "חברים שלי סוף סוף מבינים על מה אני מדבר". יש אנשים קנו כמות של עשרות ספרים כיוון שכעת יש להם מה לחלק לחברים ולבני משפחה".

כהן אומר בלהט חסידי כי "חסידות זה אלוקות ואלוקות זה תענוג; הבעיה שאם לא מבינים, אין את התענוג. בספר הזה ניתן להבין".

עד כמה אנשים זקוקים לתניא?

"אני פוגש אנשים רוצים קשר לקב"ה, אבל המסגרת הדתית שהם מכירים לא מספקת אותם. בראש-השנה, למשל, הם מתפללים יומיים שלמים ולא נעים לומר, אבל פשוט משתעממים. החסידות נותנת טעם לחיים. מאפשרת לאנשים אפשרות לעבודת ה' שזה כולל גם איך להתייחס לאשה כמו שצריך; להיות אבא יותר טוב. יש לנו חסידות, שזה פצצת אטום, אבל אנשים לא תמיד יודעים לתעל את זה כמו שצריך".

הוצאת ספרים נוספים?

"כן, זכיתי להוציא תניא לילדים יחד עם הרב שמואל ביסטריצקי באמצעות הוצאת 'לדורות', את ספר המאמרים של הרבי מבואר ועוד".

ומה התכנונים?

"אני רוצה לפתוח מרכז שמדריך אנשים איך לעבוד ה' לפי שיטת התניא והרבי. יש אנשים שקנו את הספר, אבל עדיין נתונים ב'מיצרים' פנימיים וצריך לעזור להם להתקדם. לכן, קיבלתי החלטה טובה להקים בעזרת ה' מרכז באינטרנט ובטלפון ומי שמרגיש שיש לו שאלה – יתקשר".

אתה כבר פעיל באפליקציות ובתקשורת...

"אכן, לפני חצי שנה התחלתי למסור שיעורים מוקלטים בוואטסאפ על החת"ת היומי, זה מגיע ל-20,000 איש מידי יום. בניתי גם אפליקציה בשם 'לחיות עם הזמן' ומי שרוצה מוריד את זה ושומע שיעור על החת"ת שלי. כתוצאה מכך יש אנשים שרואים בי את הרב שלהם, שואלים שאלות ורוצים הדרכה. זה מעסיק אותי המון. גם ההכנה של השיעור, התמצות של החת"ת לחמש דקות זה דבר לא קל. בנוסף, אני מוסר מידי יום ברדיו 'קול ברמה' את 'פינת התניא' בשעה 15:50 וזוכה לתגובות רבות, ולאחרונה התחלתי לעבוד עם 'הרשת' ולפרסם מעת לעת מאמרים בשבועון 'כפר חב"ד'. ב"ה יש הרבה עבודה; יש צמאון אדיר".

בנקודה הזו, לא נעים לו לומר, אבל הוא טוען ש"הפצת המעיינות צריכה להיות גם פנימה – לא רק חוצה". כשביררתי למה כוונתו, השיב: ""כיוון שהתקרבתי על ידי התניא, הייתי בטוח שכל חב"דניק לומד ויודע תניא, אבל פגשתי רבים שלא יצא להם להתעמק בספר הנפלא הזה". ואם כבר "תוכחות" במעין התוועדות זו, הוא מבקש לומר כי "צריכים לקרב גם את החב"דניקים, לא רק את אלו עם הקוקו. אני גם רואה על חברים שחוזרים בתשובה כי הם זקוקים לתמיכה מהקהילה והסביבה. אנשים בטוחים שהם כבר חב"דניקים וממילא שוכחים לתת להם מילה טובה או להזמין אותם לסעודה. עלינו לזכור שאנחנו התחליף למשפחה של אותם יהודים שעזבו את העולם הקודם שלהם ונהיו חסידים. גם אם הם חזרו בתשובה לפני 50 שנה, בסתר ליבם הם עדיין מקווים למילה טובה או לעידוד".

כ"א בכסלו תשע"ה