ב"ה יום שני, ג' חשוון תשע"ח | 23.10.17
למטה: השופרות של רבותינו
למטה: השופרות של רבותינו צילום: בנימין ליפשיץ עבור שטורעם
מיוחד לשטורעם ■ שופרות הרבי נחשפים

במשך ארבעים שנה, זכינו לגילוי נפלא כאשר כ"ק אדמו"ר זי"ע שימש כ'בעל תוקע' בבית מדרשו בבית חיינו 770. עבודת הקודש השמיימית, שהייתה כרוכה במהלכים טמירים ונשגבים, מתוארת בפרוטרוט ביומנים של אנ"ש והתמימים, שחזרו ונדפסו פעמים אין ספור ● לקראת ראש השנה, אנו מביאים כאן ב'שטורעם', תיעוד מלא של 6 השופרות שהיו בשימוש אצל הרבי, מהם שופרות שהיו בשימושם של רבותינו נשיאינו כ"ק אדמו"ר הצמח צדק, כ"ק אדמו"ר מהר"ש וכ"ק אדמו"ר הריי"צ, וכן השופר של כ"ק הגה"ק הרב לוי יצחק ● המשב"ק הרב משה הלוי קליין, שזוכה להיות ה'בעל תוקע' בחדרו הק' של הרבי, חשף בפנינו את השופרות ● וגם: הצצה מרטיטה ל'מטפחת' בה השתמש הרבי ב'תשרי' האחרון בו זכינו לשמוע את התקיעות מפי קודשו, וסימני המאמץ של התקיעות שנותרו עליה עד עצם היום הזה ● היום הרת עולם
כתב שטורעם בארה"ב

סקירה היסטורית קצרה:

ב'תשרי' הראשון לאחר פטירת כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע - חודש תשרי ה'תשי"א, עדיין שימש הרב דובער ריבקין ע"ה כ'בעל תוקע' בבית חיינו, מכח החזקה שהייתה לו בשנים האחרונות בחייו של הרבי הריי"צ כאשר נחלש ולא יכל לתקוע עוד.

אולם ב'תשרי' השני - שנת ה'תשי"ב, הוחלף הרב ריבקין בהרב יוסף מנחם מענדל טננבוים ע"ה, אך למרות שהיה אמור לקבל את התפקיד על עצמו, דחק שוב ושוב שדווקא הרבי יהיה זה שיתקע לאנ"ש והתמימים. היה זה ה'תשרי' הראשון לאחר 'קבלת הנשיאות' באופן רשמי ביו"ד שבט ה'תיש"א. לבסוף נעתר הרבי לומר את ה'ברכות' שקודם התקיעות, אולם את התקיעות עצמם תקע הרב טננבוים.

בתשרי ה'תשי"ג וה'תשי"ד, חלה תפנית מסויימת. לאחר שהרב טננבוים הפציר ביתר שאת, לבקשת החסידים מכל רחבי תבל, הרבי תקע את התקיעה הראשונה - כך על פי המסופר בכמה יומנים מאותה תקופה - ואת שאר התקיעות הוא מסר להרב טננבוים לתקוע.

החל מתשרי ה'תשט"ו ועד תשרי ה'תשנ"ב, זכינו לשמוע מפה קודשו של הרבי את כל שלושים ה'תקיעות', מידי שנה בשנה ללא הפסק.

עבודת ה'תקיעות' שהיא מצוות היום העיקרית של ראש השנה כפי שנצטווינו מפי השכינה, הרי שמלבד ההמשכות הנעלות, ה'תמליכוני עליכם' וכל שאר הענינים המבוארים בתושב"כ בתושע"פ ובתורת החסידות, היה אחד מן הרגעים הבודדים במעגל השנה, בה היה נראה בגלוי 'א בעלשמסק'ע הנהגה' אצל הרבי.

סמוך למקום עומדו של הרבי, על בימת בית הכנסת היו מונחים כמה וכמה שופרות, אותם כיסה בממחטות שונות (בצבעים שונים) וסידר אותם באופן זה ושוב באופן אחר, ללא שהיה אדם בעולם שידע או הבין, או הצליח לפענח את סוד הדברים. על ידם היו מונחים שקי הפ"נים (שע"פ עדות חדי עין מבין התמימים המקושרים היו שם כבר בתשרי הראשון בתשי"א!), ואז החלו הרגעים המרטיטים בהם היה הרבי משליך את טליתו מעל הבימה, ומנגן חרישית ולפעמים אף היה נשמע מייבב בקול שבור שהיה נשמע לסובבים.

לפתע, היה הרבי מגלה את פניו הק' שהיו מאוימות באופן מבהיל שלא כדרך הרגיל, וזעקה הייתה נשמעת בחלל בית המדרש בו שררה דממה מוחלטת: 'למנצח לבני קורח מזמור..'.

אילו שופרות היו מונחים על הבימה בעת ה'תקיעות', בהם היה הרבי עושה שימוש? כדי להביא לכם את התשובה המלאה, פנינו לשוחח עם מי שמשמש כיום ה'בעל תוקע' בחדרו הק' של הרבי, (שירש את ה'חזקה' ממנהל ישיבת תות"ל המרכזית ויו"ר צאגו"ח המרכזית הרב דוד רסקין ע"ה, שהיה ה'בעל תוקע' מאז שנת ה'תשנ"ג ועד שנחלש).

מניין מיוחד מתקיים בחדרו הק' של הרבי, על פי ההוראות הידועות לאחר ההסתלקות בי' שבט, בימי שבת וחג וכן בימי חול בהם מתקיימת קריאה בתורה. [בשנת האבלות לאחר ג' תמוז ה'תשנ"ד התקיים מניין מידי יום ביומו, ולאחר סיום השנה, הוחלט על ידי הממונים על הסדר החדש בהתאם לרצונו של הרבי]. זהו 'חדר היחידות' בו היו מונחים השופרות הללו במשך השנה כולה.

המשב"ק הרב משה הלוי קליין, המשמש כאמור כ'בעל תוקע' בשנים האחרונות, נעתר לבקשת מערכת שטורעם בארה"ב לחשוף בפעם הראשונה בהיסטוריה, את ה'שופרות' של רבותינו נשיאינו בהם היה הרבי משתמש במשך השנים.



במסגרת מגזין חג מורחב לקראת ראש השנה ה'תשע"ח, אנו מביאים תיעוד של השופרות הללו:

1) השופר של כ"ק אדמו"ר הצמח צדק נ"ע. ניתן להבחין בצבעים שחור ולבן שמרכיבים את צבע השופר. שופר זה היה בשימוש שנים רבות, עד שנפסל מחמת השימוש, אולם הרבי הורה לתקן אותו על ידי חיתוך מקום הפסול, וניתן לראות בתצלומים המצורפים את התיקון שעשו. אולם בשנים האחרונות הוא יצא מכלל שימוש עקב בקיעים וסדקים שיש בו לאורכו.



2) השופר של כ"ק אדמו"ר המהר"ש נ"ע. הידוע בשם 'השופר השחור' על שם צבעו השחור הבוהק. גם שופר זה נפסל, ותוקן, ועד היום הוא כשר לתקיעה.

 

שופר זה זכה להגיע לרשותו של השו"ב הרב יעקב יוסף רסקין ע"ה, לאחר שקיבל זאת במתנה מהרבנית הצדקנית מרת חנה שניאורסאהן ע"ה, תמורת זאת ששימש את בעלה הדגול בימי גלותו יחד עם בני משפחתו. לקראת חודש תשרי ה'תשי"א, שלח הרב רסקין את השופר ומסרו לרשותו של הרבי.

3) השופר של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע. השופר בצבע לבן, והקימורים שלו פשוטים וחלקים.



4) השופר של כ"ק הרה"ק הרב לוי יצחק שניאורסאהן, אביו של כ"ק אדמו"ר זי"ע. השופר הוא בצבע צהבהב, והקימור שלו כבר יותר בולט. כפי שניתן להבחין בשורת התמונות המצורפות.

5) השופר של הרבי מארץ הקודש – א. לאחר המאורע של התקף הלב בשמיני עצרת ה'תשל"ח ביקשה הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה מאנשי בית רבי, שישיגו שופרות קלים ונוחים יותר למלאכת התקיעה, משום שהתקיעה בא' מארבעת השופרות הנ"ל היו כפי הנראה כרוכים במאמץ גדול מידי עבור הרבי. לכן נרכש השופר הזה, שעובר תהליך עיבוד מודרני יותר, כך שגם הפייה רחבה יותר והקימורים מקילים על התקיעה ומשפרים את איכות הקול הבוקע מתוך השופר.

 

6) השופר של הרבי מארץ הקודש – ב. כנ"ל בעקבות בקשתה של הרבנית הצדקנית מרת חיה מושקא ע"ה, נרכש גם שופר זה בארץ הקודש עבור הרבי, כדי להקל את עבודת הקודש של התקיעות ושניהם מכונים בתור 'השופר הישראלי'.

 

הרבי השתמש בשני שופרות אלו במשך 3 שנים בלבד. ה'תשל"ט, ה'תש"מ, ה'תשמ"א. לאחר מכן, כפי הנראה כאשר הרבי חזר לכוחותיו באופן מלא, הוא חזר להשתמש רק בארבעה השופרות הראשונים הנ"ל.


בעת שאנו עסוקים בתיעוד המיוחד והמרגש של השופרות, מוסיף ומספר הרב קליין עוד כמה אנקדוטות מעניינות ששמע משך השנים בעת שחקר ודרש אודות ההיסטוריה של שופרות אלו של רבותינו נשיאינו, והן מדברים להם היה עד במהלך השנים שזכה להיות בעת ה'תקיעות' אצל הרבי.

ידוע הקשר המיוחד של הרבי לכ"ק אדמו"ר המהר"ש, בעל הפתגם 'לכתחילה אריבער'. הרבי אף כתב וערך את 'ספר התולדות של אדמו"ר מהר"ש', ועוד. גם בעבודת קודש זו של השופרות, היה ניכר במשך השנים כולם שהרבי ניסה שוב ושוב לתקוע דווקא בשופר זה. גם כאשר הדבר דרש מאמץ רב מידי, והרבי החליף לשופר 'קל' יותר, עד מהרה חזר הרבי ונטל שופר זה דווקא בידיו הק'.

ה'בעל תוקע' הרב טננבוים שהוזכר בפתיחת הכתבה, זכה להמשיך ולעמוד על משמרתו ולתקוע את התקיעות 'מעומד', בעת תפילת המוסף ולאחריה, עד לתשרי האחרון - תשרי ה'תשנ"ב. באורח פלא הוא חלה ונפל למשכב בחודש אלול ה'תשנ"ב, כך שלא תקע יותר מאז.

עד השנה בה הרחיבו את ה'זאל הגדול' של 770, היה הרימ"מ טננבוים עומד סמוך ונראה אל הרבי, בתוך מסגרת השולחנות שהקיפה את בימת התפילה המיוחדת, ובעומדו שם היה תוקע את כל התקיעות. אך כאשר התבצעה ההרחבה, ולא היה שייך במציאות שכל הקהל הגדול ישמע את התקיעות המגיעות מהפינה הדרום מזרחית, הוא היה נשאר לעמוד על בימת הקריאה המוצבת במרכז בית המדרש, היכן שהרבי עצמו תקע את התקיעות 'מיושב' בין תפלת שחרית לתפלת מוסף.

מתוך השופרות הללו, שהיו מונחים כולם על יד הרבי בעת התקיעות, היה הרב טננבוים 'בוחר' אחד בו היה עושה שימוש, ואח"כ מחזיר אותו לרבי. הרבי היה לוקח עמו את השופרות לחדרו הק' שם היו מונחים מחודש תשרי זה עד חודש תשרי הבעל"ט, במגירה השמאלית בשולחנו הטהור.

(את המסורת ממשיך בנו ר' לוי טננבוים המשמש כ'בעל תוקע' במניין המתקיים ב'זאל הגדול' של 770, ומידי שנה הוא ממשיך את המנהג ובוחר את א' השופרות של רבותינו נשיאינו, לאחר סיום ה'תקיעות' בחדרו הק' של הרבי, אתו הוא תוקע לאלפים במניין הגדול - או לחילופין א' האחים האחרים לבית טננבוים).

עבודת ה'מטפחות' שהייתה משולבת בעבודת ההכנה לתקיעות, הם מסכת בפני עצמה. לבד מהמטפחות שהיו עוטפות את השופרות, הייתה מופיעה כל שנה ממחטה חדשה שאותה היה הרבי מניח עבור ברכת 'שהחיינו' ביום ב' של ראש השנה, ואחרי סיום התקיעות וה'פסוקים' שלאחר התקיעות, קודם שהיה פוסע אל מקומו בבימת התפילה, היה כורך את המטפחת סביב הצוואר.

כאשר היה מגיע אל מקומו, היה מניח על ה'סטענדער' את המחזור ואת השופרות, ואחר כך מסתובב לעבר קהל האלפים שגדש את בית חיינו, ועשה סיבוב שלם כדי שכולם יוכלו להביט בפניו הק' כפי שמובא שזו סגולה מיוחדת להביט בפני בעל התוקע. דמות פניו הק' היו מאוימות, אך היה ניכר איזו הקלה מסויימת לאחר סיום עבודת התקיעות והמשכת כל הענינים למשך כל השנה כולה. 

הייתה גם מטפחת אחרת, אותה היה הרבי לוקח לביתו שם היה מוסר זאת לרעייתו הרבנית מרת חיה מושקא. כך היה גם לאחר פטירתה, מחודש תשרי ה'תשמ"ט ואילך הורה הרבי למשב"ק להעביר את המטפחת הנוספת לביתו של הרבי.

כאן נעצר לפתע הרב קליין , הוא מחוויר כולו, ובקול לא לו הוא ממשיך ומספר שכאשר המזכירים והממונים ניגשו ברטט למגירה בה היו מונחים ה'שופרות' לקראת ראש השנה ה'תשנ"ג, הם מצאו אותם כרוכים עם ה'מטפחת' של התשרי האחרון בו זכינו לשמוע את התקיעות מפי קודשו של הרבי – תשרי ה'תשנ"ב. לכל מי שהיה באותו תשרי, בוודאי זכורים המאמצים האדירים שעשה הרבי לתקוע, ועד עצם היום הזה ניתן להבחין בכתמים כתוצאה מהניגוב של הפה הק' במטפחת תוך כדי ולאחר עבודת התקיעות.

הרב קליין מבקש בסיום להודות לראשי אגודת חסידי חב"ד העולמית ומרכז לעניני חינוך, הרב אברהם יצחק שמטוב והרב חיים יהודא קרינסקי, הממונים הרשמיים על סידור ושמירת חפצי הקודש של כ"ק אדמו"ר זי"ע, על נתינת הרשות לחשוף בפני אנ"ש והתמימים בכל רחבי תבל את השופרות ההיסטוריים, בכדי לחזק ולאמץ את אור וחום ההתקשרות, בתקווה ובאמונה חזקה, שבמהרה יהיה ה'תקע בשופר גדול', ואז נזכה שוב לשמוע את ה'תקיעות' עוד בראש השנה הזה מפיו הק' של הרבי, בעיני בשר ולמטה מעשרה טפחים.

כ"ט באלול תשע"ז
השופרות בסדר מלמעלה למטה: אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הריי"צ, כ"ק הרלוי"צ, שני השופרות של הרבי
השופרות בסדר מלמעלה למטה: אדמו"ר הצמח צדק, אדמו"ר המהר"ש, אדמו"ר הריי"צ, כ"ק הרלוי"צ, שני השופרות של הרבי
 
 
 
 
 
הרב קליין מראה את מקום התיקון של השופר
הרב קליין מראה את מקום התיקון של השופר
 
 
 
הסדקים שנוצרו בשופר מחמת ריבוי השנים והשימוש בו בעת התקיעות
הסדקים שנוצרו בשופר מחמת ריבוי השנים והשימוש בו בעת התקיעות
 
 
 
 
 
 
 
פיית השופר המשופשפת מרוב התקיעות
פיית השופר המשופשפת מרוב התקיעות
 
 
 
תוקעין להתלמד. כשבוע לפני ראש השנה, מקבל הרב קליין ממזכירות הרבי את השופרות כדי להתכונן כראוי לקראת התקיעות.
תוקעין להתלמד. כשבוע לפני ראש השנה, מקבל הרב קליין ממזכירות הרבי את השופרות כדי להתכונן כראוי לקראת התקיעות.
 
 
 
 
 
 
 
 
 
סימני המאמץ מפיו הק' של הרבי, על ה'מטפחת' של תשרי ה'תשנ"ב
סימני המאמץ מפיו הק' של הרבי, על ה'מטפחת' של תשרי ה'תשנ"ב