ב"ה ערב ש"ק, ל" תשרי תשע"ח | 20.10.17
הרב יצחק קעניג
הרב יצחק קעניג
הרב קעניג מסכם את מבצע תורה ■ טור

ראש ישיבת תות"ל המרכזית לוד הגה"ח הרב יצחק אייזיק קעניג שליט"א פרסם טור מיוחד בגליון האחרון של "כפר חב"ד" לקראת מעמד חגיגת הסיום על מסכת שבת שיתקיים מחר ● גדרי מצוות "תלמוד תורה" וביאורו המופלא של הרבי במכתב משנת תש"י מבטאים את ה"מהפכה" החיובית המתחוללת בשנה זו בין כותלי ישיבות תות"ל באה"ק ● קורא להורי התמימים: "תנו יד להצלחת בניכם, כי רב הוא. במידה רבה תלויה הצלחתם בכם ובעידודכם. בואו והשתתפו במעמד המיוחד ורוו מלא חפניים נח"
הרב יצחק קעניג

ידוע אשר ישנם שני עניינים בלימוד התורה: א. מצות "והגית בו יומם ולילה" – לנצל כל רגע מהיום והלילה ללימוד התורה; ב. מצוות "ידיעת התורה" – ידיעת הלכות תרי"ג מצוות התורה. ובמילים פשוטות: ישנו החיוב בעצם הלימוד והעיסוק בתורה, וישנה המצווה לדעת ולזכור את כל הלכות ודיני התורה. אלו שני גדרים נפרדים, שתי מצוות שונות.

במכתב משנת תש"י (נדפס באגרות-קודש חלק ג' עמ' שה) מקביל הרבי בין שתי המצוות האמורות לשני אופני החיוב במצווה: א. מצוות ת"ת היא מצווה חשובה אך הינה אחת מרמ"ח מצוות עשה; ב. היא שקולה כנגד כל מצוות עשה ("ותלמוד תורה כנגד כולם"), משום שהיא מביאה לידי קיום המצוות.

ומבאר הרבי: העניין של לימוד התורה קשור למצוות ת"ת כפי שהיא פרט מרמ"ח מצוות עשה (אלא שבאיברים עצמם, הרי ישנם את האיברים החיצוניים וישנם איברים פנימיים, ולימוד התורה המוגדר כמצווה חשובה ועיקרית דומה במהותו ל"איבר פנימי"), ואילו העניין של ידיעת התורה מבטא את מצוות ת"ת כפי שהיא שקולה כנגד כל המצוות (והיא נמשלת ל"מוח" הנעלה מכל האיברים ומחיה אותם).

נמצאנו למדים כי יש מעלה מיוחדת בידיעת התורה, שאינה קיימת בלימוד עצמו, שהיא כוללת את כל המצוות. ההסבר לכך בפשטות, כאמור, הוא כי דווקא על ידי שיודעים את התורה אפשר לקיים את המצוות. ובפנימיות העניינים: דווקא כאשר התורה שלמד נמצאת חקוקה בזכרונו, היא מתעצמת עם מוחו, וכך היא כוללת ומשפיעה על כל האיברים כולם.

ללמוד, אבל גם לדעת

כידוע, בשנה האחרונה נכנסה יוזמה חדשה וברוכה אל כותלי ישיבות חב"ד באה"ק, בדמות "מבצע תורה", המעודדת את תלמידי התמימים לשנן את דפי המסכת הנלמדת בישיבה ולהיבחן עליהם. כל המצוי בקרבת קהל התמימים יכול לחוש את תרומתה העצומה של יוזמה זו, ודומני שבדברים האמורים יש כדי לבטא את ה"מהפכה" החיובית שהיא מחוללת.

ראשית כל, המבצע הזה מחזק את לימוד התורה. הוא פונה אל הבחורים ומדרבן אותם ללמוד עוד ועוד, גם מעבר להספקים הישיבתיים. אני יכול להעיד כי בישיבתנו המבצע ניכר היטב ב"זאל", הן בחיזוק הלימוד בסדרים והן בזמנים הפנויים. גם בהפסקות היה ניתן לראות תלמידים רבים הלומדים, חוזרים ומשננים את דפי הגמרא בעל-פה. ישנם ב"ה תלמידים רבים שהשקיעו מאמץ רב על מנת לסיים את המסכת כולה (156 דפי גמרא!). "לימוד התורה" במיטבו.

אך ללא ספק ייחודיותו של המבצע היא ב"ידיעת התורה". פעמים רבות הלימוד של התלמיד נובע מהידיעה שזהו תפקידו ועליו לבצע את הנדרש ממנו, במין קבלת עול, אך חסרה אצלו המודעות לידיעת ו"קניית" הנלמד. וכאן מגיעה הבשורה של "מבצע תורה", הנוטע בתלמיד את ההכרה שאל לו להסתפק במה שלמד, אלא עליו גם לדעת ולחקוק בראשו את כל דפי הגמרא שלמד. רואים במוחש, שתלמיד המשתתף במבצע, הוא משקיע, הוא מתייגע והוא באמת יודע. זאת אומרת, הלימוד לכתחילה אצלו אינו רק בשביל ללמוד אלא גם בשביל לדעת. וכשרוצה באמת לדעת, ממילא הוא גם יודע.

"יש לי מסכת"

עניין נוסף: פעמים רבות הדגיש הרבי את הכלל "מי שיש לו מנה רוצה מאתיים", אשר קיים ברוחניות כמו בגשמיות. כשתלמיד רואה שהוא משקיע ויודע מסכת שלמה בעל-פה, "יש לו מסכת", זה ממריץ אותו ונוסך בו את החשק והתשוקה להתקדם עוד ועוד. התלמיד רואה שהשקעתו הניבה פירות, שה"יגיעה" הביאה ל"מציאה". יש לו "מנה", והוא רוצה עוד (זאת בשונה מאחד שלומד בלי ההרגשה שהוא יודע, שחסר לו ה"מנה", וכשאין לו את המנה אזי הוא אינו מבקש יותר). וגם בהיבט זה ניכרת היטב השפעת היוזמה: אנו רואים שתלמידים שהשתתפו במבצע בשנה זו, יש להם את השאיפה החזקה להמשיך בו בשנים הבאות, ומובטח ששאיפה זו אכן תתממש.

בהזדמנות זו אני מבקש להביע תודה מיוחדת לראשי 'ועד תלמידי התמימים העולמי', שביוזמתם ומסירותם המיוחדת הביאו לתוצאות ברוכות אלו. יצוינו במיוחד, הרב מנחם מענדל קנלסקי מנהל 'ועד תלמידי התמימים' באה"ק, והרב ישראל לנדא, שניהל את המבצע בצורה יוצאת דופן.

כמו כן, ברצוני לקרוא לכל הורי התמימים, הן אלו שהשתתפו בשנה זו, והן אלו שישתתפו בעז"ה בשנה הבאה, תנו יד להצלחת בניכם, כי רב הוא. במידה רבה תלויה הצלחתם בכם ובעידודכם. בואו והשתתפו במעמד המיוחד ורוו מלא חפניים נחת.

הטור פורסם בשבועון 'כפר חב"ד'

כ"ט בתמוז תשע"ד