ב"ה יום חמישי, א' אייר תשע"ז | 27.04.17
הרב הרסון מימין, והרב וואלף
הרב הרסון מימין, והרב וואלף צילום: שמייס
חשיפה בלעדית: שני שלוחים מונו לועד המל"ח

באסיפה מיוחדת שהתקיימה אתמול במרכז חב"ד העולמי - בית חיינו 770, התקיימה הצבעה על צירוף שני חברים חדשים לועד הפועל של המוסד האחראי על השלוחים ועל כל ענייני השליחות ברחבי תבל - ה'מרכז לעניני חינוך' ● שטורעם חושף את שמות שני חברי הועד החדשים: השליח הרב יצחק וואלף - שיקגו, אילינוי; השליח הרב מנחם מענדל הרסון - באסקינג ברידג', ניו ג'רזי ● בכתבה המלאה, סקירה מיוחדת שפורסמה לפני יותר משבעים שנה עם הקמת המוסד המרכזי 'מרכז לעניני חינוך'
כתב שטורעם בארה"ב

לפני כשנתיים, לאחר דיונים רבים, ולאור בקשת גורמים שונים ובעיקר שלוחים ורבנים, להוסיף עוד חברים בועד המרכז, כדי להוסיף עוד מגוון של דעות וקולות בעת ההצבעות החשובות בענינים העומדים על הפרק, הוחלט שיוסיפו על הועד הקיים, המורכב משלוחים ראשיים ברחבי העולם, גם שני שלוחים שהם בגדר 'שליח עושה שליח', ובעיקר שלוחים צעירים יותר, שייצגו את הדור הצעיר. וכל שנתיים ייבחרו שני חברים חדשים במסגרת מיוחדת זו.

לפני שנתיים היו אלו השליח הרב נחמיה וואגעל מראג'סטר - ניו יורק, והשליח הרב ישראל שפאלטער מוועסטון - פלורידה.

הם הצטרפו לועד הקיים המורכב מהיושב ראש הרב חיים יהודה קרינסקי, סגן היושב ראש הרב משה יהודה קוטלרסקי, וחברי הועד: השליח הרב ישראל הכהן דערען - קונטיקט; השליח הרב משה פעלער - מיניסוטה; השליח הרב זלמן גרוסבאום - טורונטו; השליח הרב שמואל קפלן - מרילנד; הרב זאב יחזקאל הכהן כ"ץ - ניו יורק; השליח הרב שלום בער לויטין - וושינגטון; השליח הרב דניאל מוסקוביץ' - אילינוי; השליח הרב אברהם יצחק שמטוב - פילדלפיה; הרב נחמן סודאק - אנגליה.

יממה לאחר סיום הכינוס, התכנס הועד והצביע על צירופם של שני חברים חדשים, במתכונת החדשה של חברי ועד זמניים לשנתיים. ברוב קולות נבחרו מבין כל המועמדים השונים שהוצעו: השליח הרב יצחק וואלף, והשליח הרב מנחם מענדל הרסון.

כך זה התחיל: כאשר איש מן הסתם לא שיער כי לימים הארגון הזה יפעיל מערך חובק עולם של שלוחים, בתי חב"ד, מוסדות חינוך, הוצאה לאור והפצת יהדות בקנה מידה עולמי ובהיקפים חסרי תקדים. ועם זאת, אין ספק כי הדברים הבאים, העוסקים בימי הבראשית של הארגון וגם נוגעים במטרתו וייעודו, עשויים ללמד לא מעט לא רק לשעה אלא גם לדורות.

וכך פורסם ב'הקריאה והקדושה' (להלן, בתרגום מאידיש) בכותרת "פעילות המרכז לעניני חנוך" בדיווח שהופיע בכמה חלקים במהלך חורף תש"ג:

כל אלה שמכירים את סיפורה של חסידות חב"ד יודעים כי כמו אדמו"ר הזקן, מייסד חב"ד, כך גם כל הרביים, נשיאי חב"ד, שהיו אחריו, הרי מלבד פעולותיהם הייחודיות כרביים בתור נשיאים של החוג החסידי שלהם, שבתוכו הם הפיצו את לימוד חסידות חב"ד והדריכו בדרך חסידית, נשיאי חב"ד שימשו תמיד גם כמנהיגים של העם היהודי ככלל, חסידים כמו לא חסידים, כשהם דואגים למצב הגשמי והרוחני במסירות הנפש הגדולה ביותר.

נשיאי חב"ד אף פעם לא היו מעוניינים לכפות על המון העם הלא חסידי את לימוד החסידות או את דרך החסידות. ולכן, מתוך דאגה לחינוך של אותם חוגים לא חסידיים, הם חיפשו תמיד להקים מוסדות חינוך כמו חדרים, ישיבות, שיעורי ערב וכד' ולתמוך בהם, אם רק התנהלו על טהרת הקודש, מבלי להציב דרישות חסידיות.

כידוע, כ"ק אדמו"ר שליט"א [הכוונה לכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע], גם עם בואו לאמריקה, כשהוא ממשיך את אותה דרך של נשיאי חב"ד, בד בבד עם העבודה החסידית הייחודית בחוגי חסידי חב"ד, התחיל כאן גם עבודה רחבה ומסועפת בכל תחומי היהדות, ובכלל זה בין ההמון היהודי בכלל, ללא הבדל.

מתוך לקיחה בחשבון את העבודה הגדולה והחשובה שנדרשת בתחום החינוך, הרי בד בבד עם העבודה של ייסוד ישיבות ליובאוויטש הידועות, יסד הרבי שליט"א ארגון מיוחד בשם "מרכז לעניני חינוך" שתפקידו להיות פעיל בנושא החינוך היהודי הכללי, תוך התעסקות עם פעולות חינוך שיש להם שייכות לכל החוגים היהודיים, חסידיים ושאינם חסידיים.

המל"ח עומד תחת נשיאותו האישית של כ"ק אדמו"ר שליט"א, הרב מנחם שניאורסאהן הוא יושב ראש ועד הפועל והרב חמ"א חדקוב הוא המנהל.

עבודת המרכז לעניני חנוך הצליחה בע"ה ואנו מביאים כאן דוח פעילות קצר של המרכז לעניני חינוך לשנה שחלפה, תש"ב.

א. מסיבות שבת

בתחילת השנה שעברה המרכז לעניני חנוך התחיל לארגן "מסיבות שבת" לילדים ונוער שמתאספים כל שבת בהנהלת מדריכים מוכשרים לכך.

הילדים מקבלים כיבוד ובתוך כך מתרגלים לעשות ברכה ראשונה וברכה אחרונה, המדריכים שרים עם הילדים ניגונים שונים, מספרים להם מאמר חז"ל, משוחחים איתם על כיבוד אב ואם, על שמירת שבת, על אהבת חברים, על שיפור המידות וכו' ומתפללים איתם. מקום נכבד ניתן להסביר לילדים את החשיבות של לימוד תורה. ילדים שלא מקבלים חינוך יהודי בכלל, מושפעים ללמוד בתלמודי תורה, ילדים שלומדים בתלמודי תורה מקבלים חשק ללמוד בישיבה.

הילדים במסיבות שבת מתחלקים בהתאם לגילאים שלהם ומותאמים לקבוצות.כאשר מתאפשר, נלמדים גם שיעורים מיוחדים במשנה ועין יעקב.

הלימודים וההתוועדות מתקיימים באווירה חברית.

בהנהלת מדריכות נפתחו מסיבות שבת מיוחדות לילדות.

31 סניפים של מסיבות שבת נפתחו במהלך השנה בניו יורק, שיקגו, נוארק, ניו הייבן, פיטסבורג וואוסטר.

"מסיבות שבת" מיוחדות נפתחו בקיץ זה במקומות הנופש כמו מונטיסלו, סאלפר ספרינגס, סוואן לייק, סיגט, פארקסוויל, פוירנדיל וראקויי.

רבנים ועסקנים שמעוניינים ביסוד "מסיבות שבת" באזורם, יכולים לפנות לפי הכתובת:

מרכז לעניני חינוך, מחלקת מסיבות שבת, 770 איסטערן פארקווי, ברוקלין, נ.י.

ב. ביטאונים חודשיים באידיש ובאנגלית

החל מחודש טבת העבר [תש"ב], המרכז לעניני חנוך מוציא לאור שני ביטאונים חודשיים בשם "שיחות עם ילדים ונוער", אחד באידיש ואחד באנגלית. המחיר של עלון אחד הוא 5 סענט. דמי מנוי עבור הפרסומים באידיש ובאנגלית יחד לשנה הם דולר אחד.

ג. ספרי קריאה ועלונים

ה"מרכז לעני חנוך" מוציא לאור מזמן לזמן ספרי קריאה ועלונים לילדים ונוער. כך הופיעו כבר: בלשון הקודש (עם ניקוד) "ספר השנה" ו"לא תשתחוו" ובאנגלית "החייל".

המרכז לעניני חנוך מוציא לאור גם לוח מיוחד לילדים באנגלית המתאפיין בכך שבכל יום יש משהו מאלף לילדים כמו המשמעות של החגים, עניינים מפרשת השבת וההפטרה, מאמרי חז"ל, תאריכים היסטוריים וכד' ומקום מיוחד נקבע לרשימות של הילדים.

ד. ועדה להשמת מורים

תלמודי תורה וישיבות רבות פנו לאחרונה למרכז לעניני חנוך בבקשה להמליץ להם על מורים שומרי תורה ומצוות בעלי ידע וכישורים מתאימים ללמוד עם הילדים ולחנך אותם על טהרת הקודש.

המרכז לעניני חינוך משתדל בכל האפשרויות לספק את כל הבקשות האמורות.

ה. קורסים פדגוגיים

בגלל הדרישה הגוברת למורים, המרכז לעניני חינוך החליט לייסד קורסים פדגוגיים.

קורס אחד כזה נפתח בז' אלול לאנשים שיש להם כבר מידה מספקת של ידיעות בלימודים יהודיים אבל עדיין צריכים השלמות פדגוגית. הקורס הוא בן שמונה שבועות.

לפי התכנית יפתח אי"ה בקרוב קורץ קצר נוסף וכן קורס ארוך יותר לאנשים שמלבד הקורס הפדגוגי זקוקים גם להשתלמות בלימודים יהודיים בכלל. על המעוניינים לשלוח בקשות בכתב בצירוף קורות חיים בקצרה. כדי לתת לתלמידי הקורסים יותר אפשרות להתמסר ללימודים, הם יכולים לקבל מהקורסים הלוואות עד סכום מסוים בתנאי שישלמו בתשלומים לאחר שיקבלו משרה.

ו. רשימה של תלמודי תורה כשרים

המרכז לעניני חנוך מקבל לעתים קרובות בקשות להמלצות על תלמודי תורה כשרים באזורם.

משום כך המרכז לעניני חנוך ניגש להרכבת רשימה של תלמודי תורה כשרים.

כל תלמודי התורה המקבלים כמורים רק שומרי תורה ומצות והלימודים הם על טהרת הקודש, יכולים לפנות למרכז לעניני חנוך ולהיכלל ברשימה האמורה.

ז. חינוך הבנות

המרכז לעני חנוך התעניין מאד בחינוך בנות ישראל והכניס לתכנית העבודה שלו את הקמתם של שורת בתי ספר לבנות בהם יתחנכו ברוח יהודית אמיתית.

שני בתי ספר כאלה נפתחו כבר בע"ה בשנה שעברה, ונערכו הכנות לפתיחת שורה של בתי ספר נוספים.

בשעה שדיווח זה נכתב, נפתחו כבר עוד שלושה בתי ספר ופתיחתם של עוד שני בתי ספר צפויה בחודש זה אי"ה.

ח. מחלקה לייעוץ פדגוגי

המחלקה לייעוץ פדגוגי שעל ידי המרכז לעניני חנוך נותנת עצות פדגוגיות למורים בעבודתם הפדגוגית והוראות לעסקני חינוך בעבודתם האדמיניסטרטיבית. שורה שלמה של מוסדות בכלל ומורים בפרט עומדים בקשר תמידי עם המרכז לעניני חנוך ומקבלים ממנו הוראות פדגוגיות.

ט. מחלקה למידע

מחלקת המידע שעל יד המרכז לעניני חנוך מספקת מידע מגוון בנושאי חינוך.

המחלקה הזו מתאפיינת במיוחד בעמידה בקשר עם צעירים הפונים בשאלות על תכניות חינוך שונות ושאלות בענייני יהדות כלליים שמעניינים אותם ולוחצים על ליבם.

המרכז לעניני חנוך לא מסתפק רק בהסברים בעל-פה ובכתב, אלא, בהתאם לאפשרויות, מחפש גם סיוע פרקטי רוחני וגשמי, כדי לאפשר בע"ה לכל צעיר לקבל חינוך יהודי ראוי.

המעונים יכולים לפנות לפי הכתובת הבאה:

מרכז לעניני חנוך, המחלקה למידע, 770 איסטערן פארקוויי, ברוקלין, נ"י

י. עבודת הסברה

המרכז לעניני חנוך ארגן בשורה של מקומות הופעות פומביות של נואמים כדי להסביר לציבור היהודי הרחב על הנחיצות של מתן חינוך יהודי לילדים, בנים ובנות, לשלוח אותם לישיבות ותלמודי תורה כשרים.

יא. תמיכות

במסגרת האפשרויות, המרכז לעניני חינוך העניק תמיכה פיננסית לשורה של מוסדות שבהם הילדים מתחנכים על טהרת הקודש.

סוף דבר

מהדיווח האמור על ההישגים הרבים של המרכז לעניני חנוך בזמן כה קצר, ניתן לראות כמה מוטעית האשליה של יהודים רבים שזו אמריקה וכאן לא ניתן לפעול דבר כדי לחזק יהדות בכלל וחנוך בפרט.

העבודה של המרכז לעניני חנוך הוכיחה לנו עוד יותר את מה שסברנו כבר קודם לכן, שחומר הילדים היהודי באמריקה הוא בדרך כלל תמים ומאפשר לחנך אותו טוב מאד, בדרך התורה והיראה.

גם ההורים היהודיים, אפילו אלה שבחייהם המעשיים התרחקו הרבה מיהדות, בגלל סיבות שונות, הרי בעומק הלב הם קשורים לתורה ויהדות, ובהסברה נמרצת לא זו בלבד שהם שמחים מכך שילדיהם מקבלים השפעה יהודית אמיתית אלא במקרים רבים ילדי המסיבות [שבת, הביאו השפעה יהודית] בבתי הוריהם.

מה שחסר בעיקר הוא אנשים שיסייעו בצורה אקטיבית בעבודת החינוך ויעשו זאת לשמה, מתוך רצון בחינוך יהודי אמיתי ולא פרסומת או משרות של כבוד.

נאמר בגמרא (שבת קיט) "לא חרבה ירושלים אלא בשביל שבטלו בה תינוקות של בית רבן". ואומר על כך המהרש"א שההורים, הן האב והן האם, היו צריכים להשפיע עליהם ולהוליך אותם ללמוד תורה.

הבה נתקן את החיסרון ונשפר את החינוך. יישמע הקול קול יעקב שאז ידי עשו לא יכולים לעשות לנו רע ונזכה לקבל במהרה את פני משיח צדקנו, כאשר תקוים ההבטחה: בונה ירושלים ה' וגו' ומלאה הארץ דעה וגו'.

ד' בכסלו תשע"ד