ב"ה יום חמישי, י"ח אייר תשע"ט | 23.05.19
הרב חודקוב ע"ה
הרב חודקוב ע"ה
קשרי העבודה עם הרב חדקוב ● מיוחד

ביום ג' אייר מלאו 20 שנה לפטירתו של ראש המזכירות הרב חמ"א חודקוב ע"ה בשנת תשנ"ג. רבות כבר נכתב על אישיות רבת אנפין זו ורבות עוד ראוי להכתב ● בקשר עם יום השנה לפטירתו, מערכת שטורעם מפרסמת בזאת לזכרו לקט של מכתבים מהמזכירות למשרד ישיבת "תומכי תמימים", במסגרת הסדרה "ימי תמימים"
כתב שטורעם

בקשר עם יום השנה לפטירתו, מערכת שטורעם מפרסמת בזאת לזכרו לקט של מכתבים מהמזכירות למשרד ישיבת "תומכי תמימים" המרכזית בארץ הקודש, במסגרת הסדרה "ימי תמימים – פרקים בהסטוריה החב"דית בארץ הקודש".

כהקדמה למכתבים אלו, אנו מפרסמים קטעים מתוך ה'מבוא' לכרך א של סדרת "ימי תמימים" אודות אופי העבודה המשותפת של מנהל אגודת חסידי חב"ד באה"ק הרב אפרים וולף ז"ל עם יו"ר המזכירות הרב חדקוב ע"ה.

על קשרי העבודה עם מזכירות הרבי ועל מסכת הקשרים עם הרב חדקוב, סיפר הרב אפרים וולף בראיון נדיר לעיתון "כפר חב"ד", עם פטירת הרב חדקוב ע"ה, בג' אייר תשנ"ג:

"פגשתי את הרב חדקוב לראשונה בשנת תרח"צ בריגה. הייתי אז בחור צעיר והרב חדקוב היה מנהל מחלקת החינוך בריגה. באותן שנים ריגה עברה מהפיכה ונכנסה לשלטון דיקטטורי, ו"אגודת ישראל" הייתה הגוף היהודי היחיד שהותר לו לקיים פעילות מפלגתית. שלושה מנציגי "אגודת ישראל" נבחרו למועצת העיר וביניהם הרב חדקוב, שנבחר לשמש כאחראי על החינוך בריגה וכך היה בעצם ל"שר החינוך" של בתי הספר היהודיים בכל לטביה.

למרות שלא היה בינינו אז קשר אישי, ראיתי ככל יהודי ריגה שהוא דאג והקפיד בתוקף על ניהול חיי יהדות בכל בתי הספר, אפילו באלו שהחלו ל"ע לרדת מדרך קיום תורה ומצוות. באותם ימים אף אחד לא ראה אותו נח. תמיד ראינו אותו עובר ומתרוצץ בעיר ממקום למקום, תמיד עסוק. בעצם ניתן לומר שעד יומו האחרון לא היה אצלו יום של מנוחה.

הקשר האישי הראשון נוצר בינינו בשנת תשי"ב, כאשר באתי בפעם הראשונה לרבי. הרב חדקוב שימש כבר כמזכירו האישי של הרבי ומנהל "המרכז לענייני חינוך".

בדרך כלל הרב חדקוב התפנה לקבל אנשים בחדרו בשעות שהרבי קיבל ליחידות, ואז נכנסתי גם אני לחדרו. בפגישה הראשונה בינינו שוחחנו על ריגה והעלינו זיכרונות - מכרים משותפים, אירועים שהשתתפנו בהם וכו'. אחר כך נודע לי שבמשך שנים הרב חדקוב קיבל על עצמו להיות האפוטרופוס הרוחני על קהילת ריגה ודאג בהתמדה לצרכיהם הרוחניים של יוצאי ריגה. עמדתי על כך מקרוב, כאשר ביקש ממני לא אחת לדאוג ליהודי פלוני או אישה אלמונית מניצולי קהילת ריגה המתגוררים בארץ.

כבר משיחותיי הראשונות עם הרב חדקוב הבחנתי שעומדת מולי אישיות מיוחדת, שאם להגדיר אותה בקצרה אפשר לומר ששילבה בתוכה יראת שמים חזקה ופיקחות מיוחדת. ובקשר לזה כדאי גם לציין את התמדתו הגדולה, תמיד מצא זמן ללמוד, למרות שעיסוקיו תבעו ממנו עשרים וארבע שעות ביממה.

ייחודו של הרב חדקוב התגלה בעיקר בשעה שדיבר, ויצא לי לשוחח עימו שעות כשהיה מעביר אליי, במשך שנים, הוראות שונות מהרבי. הוא היה מדבר תמיד בהגיון חודר, מנתח דברים בעמקות ועם זאת מוריד את הדברים להבנה שכלית ודואג להבטיח שיובנו לחלוטין על-ידי איש שיחו.

חותני, הרב אברהם פריז ע"ה, אמר פעם מדוע צריכים את הרב חדקוב? - כדי שיהיה לאנשים "פאריבל" [=תרעומת] על הרב חדקוב ולא ח"ו על הרבי... אם הרבי אמר ולא עושים זה חמור מאד, אך אם הרב חדקוב אומר והעניין לא בוצע במלואו, יש לאנשים תירוץ...

הרב חדקוב היה אדם שדאג לרבי עשרים וארבע שעות ביממה במשך כל השנים, אך אפשר להגדיר אותו גם כמליץ יושר וסנגורם של אנ"ש לפני הרבי. לא אחת היה "מחליק" אצל הרבי עניינים בלתי רצויים שעשה אחד מאנ"ש, כדי שח"ו לא תהיה עליו קפידה וכדו', אולם לאחר מכן היה מרים טלפון לאותו אדם ומעביר לו שיעור מוסר - וברוב המקרים אותם אנשים לא חזרו על מעשיהם הקלוקלים.

אפשר להגדיר זאת לא רק כעניין של הפכים, אלא כמי שבאמת הייתה בו שלימות. השלמות הביאה גם ירידה לפרטי פרטים בלי להזניח שום דבר.

משנת תש"ל ואילך, התחלתי לקבל מספר פעמים בשבוע טלפונים מהרב חדקוב. בשיחות אלה הוא היה מוסר לי הוראות מפורטות על כל הנושאים העומדים על הפרק באותה תקופה, החל בנושאי חינוך בישיבות ובתלמודי התורה, דרך נושאים הקשורים ברשת חינוך חב"ד וכלה בנושאים כלליים בכל תחומי החיים. לא היה תחום פעילות של חב"ד בארץ בעשרות השנים האחרונות, שהרב חדקוב לא היה מעורב בו.

יחד עם זה, הוא לא שכח באף שיחה לעורר אותי שבמהלך פגישותיי עם אנשים במסגרת עבודתי, אני חייב לשוחח איתם גם על קיום תורה ומצוות, או לדאוג שאיש-שיחי יעשה ברכה...

אגב, אני נזכר שכשהרבי הקים בשנת השבעים ע"א מוסדות, הרב חדקוב חילק ע"א דולרים לכל מוסד, ומנהלי המוסדות עמדו בתור כדי לקבלם. לכאורה זה דבר שגרתי, אבל בעמידה בתור לפני חדרו של הרב חדקוב, אפשר היה להבחין מיד בסדר ששרר בתור ולראות איך הרב חדקוב יודע להחזיק אנשים במשמעת קפדנית... האנשים ידעו שאם הוא אומר 'איז דאס געזאגט' - והכל בתוקף ברור וללא התקפלויות ופשרות.

בכלל, כשם שהרב חדקוב היה דייקן גדול וזהיר מאד בדיבור וכל מילה שלו מדויקת ומדודה, כך גם דרש מכל אחד - ובראש ובראשונה מהשלוחים והעסקנים - שיהיו תמיד זהירים בדיבורם. הרב חדקוב היה דורש את השלמות בכל נושא ולא ויתר ולא קיבל דברים שאינם מושלמים.

את העיקר אסור לשכוח - הרב חדקוב היה בראש ובראשונה הצינור שדרכו בחר הרבי לעמוד בקשר עם העולם. דרכו הרבי העביר הוראות לכל קצווי תבל. הרב חדקוב העביר את הוראות הרבי בשיא ובתכלית הדיוק ולא ערבב בהן אפילו פעם אחת מחשבה אישית שלו. תמיד ידענו שאם הרב חדקוב אמר משהו, אין ספק שאלה דברי הרבי.

גם האופן שבו העביר את הוראות הרבי היה מיוחד במינו: הוא ניסח תמיד את הדברים בצורה עמוקה וברורה ועם זאת בתקיפות וללא שום פשרות. המסרים וההוראות שהעביר אלי היו תמיד חדים וברורים והתביעה לעשותם היה נשמעת בטון חד-משמעי שאסר להחסיר בביצוע אפילו פרט אחד.

האמת היא שכבר מהרגע הראשון שבא לרבי הוא "הפקיר" את כל מעמדו למען הרבי ומסר את כל כולו לרבי. בריגה הוא היה מנהל של אימפריה חינוכית ועל פיו יישק דבר בכל מדינת לטביה, וכאן - משנכנס לעבודה עם הרבי - ביטל את עצמו לחלוטין כעבד נאמן ממש.

עד כאן מדברי הרב וולף על הרב חדקוב, ומפליא עד כמה הדברים הולמים את מי שאמרם. כי אכן בין שני האישים הדגולים הללו היו לא מעט תכונות משותפות וקווי-אופי דומים.

דברי הרב וולף על הרב חדקוב מדגישים את ההתמסרות המוחלטת לעבודת הקודש ללא יום וללא רגע של מנוחה, את האחריות ואת הדיוק ביחס לכל הגה וכל מילה כתובה שבאים מאת הרבי, את כובד הראש והרצינות, את התוקף ואת הבהירות, את היראת-שמים, העיסוק האישי בתורה, בהפצת היהדות ודאגה להמוני יהודים פרטיים לצד העסקנות הציבורית הרבה.

ועל כל אלה ללא יוצא מן הכלל אפשר לקבוע חד-משמעית גם לגבי הרב וולף עצמו – כולהו איתנהו בו עצמו, כידוע היטב לכל יודעיו ומכיריו.

לפנינו אפוא צרור מכתבים מיו"ר המזכירות, בפרסום ראשון, מתוך כרכים ה-ו של הסדרה ההסטורית "ימי תמימים", אשר יצאו-לאור בע"ה בקרוב.

מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

ליובאוויטש

ב"ה, ה' מרחשון תשל"א

ברוקלין, נ.י.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה אפרים שי'

שלום וברכה!

בזה הנני לבקש את כת"ר למסור על חשבוננו להר"ר חיים דובער שי' חן את הסכום ששילם בעד כרטיס הנסיעה הלוך ושוב בנסיעתו לכאן לחודש תשרי זה.

בת"ח למפרע ובברכת כט"ס

הרב ח.מ.א. חדקוב

מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

ליובאוויטש

ב"ה, ח' מ"ח תשל"א

ברוקלין, נ.י.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה אפרים שי'

שלום וברכה!

בשאלתו בנוגע להמכתב מי"ב תשרי שקיבל מהר"מ שי' סלונים (בהצעתו ע"ד לימודי חול), הנה המצב אמנם הוא כפי שמעיר כת"ר עצמו, כמו שכ"ק אדמו"ר שליט"א ענה מכבר, בשלילה.

בברכת כט"ס

הרב ח.מ.א. חדקוב

מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

ליובאוויטש

ב"ה. כ' טבת תשל"א

ברוקלין, נ.י.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה אפרים שי'

שלום וברכה!

במענה למכתבו מי"ג טבת בצירוף קטע העתון ע"ד ארגון ישיבות מקצועיות, ושאלתו אם להשתתף בארגון זה,

כדאי לדעת אם ישנן ישיבות מקצועיות שלא נכנסו לארגון זה? כמה הן ומאיזה סוג? וכן מה חוו"ד עסקנים יר"ש שעל אתר?

בברכת כט"ס

הרב ח.מ.א. חדקוב

מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

ליובאוויטש

ב"ה. ר"ח שבט תשל"א

ברוקלין, נ.י.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ

מו"ה אפרים שי'

שלום וברכה!

מאשרים אנו בתודה קבלת מכתביך מט"ז וכ"א טבת.

בדבר הפורמט של התהלים המודפס ביחוד לחיילים, צריכים להחליט על אתר בהתאם לתנאי המטרה. אבל כמובן צ"ל באופן שעכ"פ יוכלו בנקל לומר בהם את התהלים[1].

בברכת כט"ס

הרב ח.מ.א. חדקוב

מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

ליובאוויטש

ב"ה, ו' שבט תשל"א

ברוקלין, נ.י.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה אפרים שי'

שלום וברכה!

מאשר אני בתודה קבלת מכתבו מכ"ט טבת.

בשאלתו בדבר האברך ר' שלמה שי' פליישמן נידון הכנסו להכולל, הנה כידוע ורגיל הדבר שייך הענין להנהלת הכולל.

בברכת כט"ס

הרב ח.מ.א. חדקוב

מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

ליובאוויטש

- סודי -

ב"ה. אדר"ח אדר תשל"א

ברוקלין, נ.י

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה אפרים שי'

שלום וברכה!

בשלהי קיץ העבר נתקבל לכ"ק אדמו"ר שליט"א מכתב חתום בידי תלמידי הכולל שבאהקת"ו, ובו מודיעים כי "בהתאם למכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א להנהלת הכולל, ובעקבותיו, קבלנו על עצמנו בל"נ לשמור על סדרי הלימוד בכולל, וכן לפעול בנחלת הר חב"ד ובסביבתה מתאים לרצון כ"ק אדמו"ר שליט"א".

בהתאם עם הנ"ל נא להודיענו חשאית מהנעשה בפועל ממש למילוי הנ"ל.

בברכת כט"ס

הרב ח.מ.א. חדקוב

נ.ב. כנהוג אצלנו במכתבים סודיים כנ"ל, נא להחזיר לנו את המכתב הזה תיכף אחר שיקרא בו.

מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

ליובאוויטש

ב"ה. י"ח סיון תשל"ב

ברוקלין, נ.י.

הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה אפרים שי'

שלום וברכה!

מצו"ב העתק מכתב חתום ע"י ליפשיץ גיטה, וכתובתה, ושואלת עצה איך לעזור לאחותה ברוסיא לעליתה לאהקת"ו.

באשר הכותבת יושבת באהקת"ו כדאי אם תמצאו לנכון להורות לה למי שיש לה לפנות באהקת"ו גופא.

להעיר כי אנו אין מכירים מי הכותבת.

בברכת כט"ס

הרב ח.מ.א. חדקוב

מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

ליובאוויטש

ב"ה. ט"ו מנ"א תשל"ב

ברוקלין, נ.י.

הרה"ח אי"א נו"נ עוסקים בצ"צ וכו'

מו"ה אברהם חנוך שי' גליצנשטיין

מו"ה אפרים שי' וואלף

מו"ה שמואל שי' חפר

שלום וברכה!

במענה למכתבם מג' מנחם אב בנוגע להסכום הנדרש לגמר הבנין החדש לישיבת תורת אמת, הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א להורות כדלקמן:

"בתור יוצא מן הכלל ובאם יוגמר כהנ"ל עד לי"א ניסן תשל"ג יכניסו הנ"ל לסדר המענקים לע"א מוסדות ועוד זאת ישלחו - תיכף לקבלת אישור מכ' הג' שכל החותמים במכ' זה - אחראים לכהנ"ל בעיקר לשתהיה פעילות ממשית כדבעי בנוגע להכנסות וכו':

מאה אלף ל"י ע"ח ה- 10% השתתפות בההוצאות, מאה אלף ל"י הלוואה - עד שיקבלו מענקים הנ"ל וההכנסות אבל לא יותר מלשנה".

בברכת כט"ס

הרב ח.מ.א. חדקוב

העתק לכ"א: גליצנשטיין, וואלף, חפר.

מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

ליובאוויטש

ב"ה. ד' אלול תשל"ב

ברוקלין, נ.י.

הרה"ח הוו"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה אפרים שי'

שלום וברכה!

כשבוע לפני ראש השנה הבע"ל יגיע אי"ה לאהקת"ו מנהל החשבונות של המל"ח ומחנה ישראל, הנכבד מר שלמה שי' טעלושקין, ובדעתו לשהות שם עד אחר החגים.

בקשנוהו לנצל את ההזדמנות הזאת בכדי לעיין באופן הנהלת החשבונות של המוסדות שלנו באהקת"ו, ולהעיר מה שלפי דעתו יש לתקן בזה, באם נחוץ.

בשובו לארצה"ב ידווח לכ"ק אדמו"ר שליט"א את תוצאות ביקורו בנוגע להנ"ל.

ובזה הננו לבקש את כת"ר להודיע ע"ד כל הנ"ל בהקדם לכל המוסדות השייכים לזה, ובבוא מר טעלושקין שי' לאהקת"ו להכירו לפני מנהלי המוסדות הנ"ל וכו'.

נא להודיענו מהנעשה בזה ות"ח למפרע.

בברכת כוח"ט

הרב ח.מ.א. חדקוב

מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

ליובאוויטש

ב"ה. כ"ז אייר תשל"ג

ברוקלין נ.י.

הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה טובי' שי' [בלוי]

שלום וברכה!

במענה למכתבו בדבר הצעתו לתרגם ספר הזכרונות בלה"ק, הנה בכלל מוכנים אנו להסכים שיסדר לע"ע את תרגום החלק הראשון, לאחר שיתדבר בזה עם הרה"ח וכו' ר' אפרים שי' וואלף וישתוו בדבר שכר עבודת התרגום.

בטח יודיענו מההמשך בזה.

בברכת כט"ס

הרב ח.מ.א. חדקוב

העתק להר"א שי' וואלף.

מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

ליובאוויטש

ב"ה. כ"א סיון תשל"ג

ברוקלין נ.י.

להנהלת אגודת אקדמאים

ה' עליהם יחיו

שלום וברכה!

במענה למכתבם מי"ד סיון, הננו להודיעכם כי ההחלטה בדבר התמיכה וההלוואה להוצאת הדו-ירחון שלכם עומדת בתקפה. וכמובן - ובפרט בשים לב לריבוי ההוצאות - בטח תעשו מצדכם כל האפשר להגדיל ההכנסות בכדי שההשתתפות שלנו לא תצטרך להיות במדה יותר מדי.

בברכת כט"ס

הרב ח.מ.א. חדקוב

העתק להר"א שי' וואלף.

מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

ליובאוויטש

ב"ה. ז' כסלו תשל"ד

ברוקלין, נ.י.

הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה ישראל שי' [לייבוב]

שלום וברכה!

במענה למכתבו מכ"ד מר חשון, בו מביע רצונו להזמין כעשרת אלפים תהילים וכו', ביקשנו את הרב אפרים שי' וואלף להתדבר עם כת"ר ע"ד האפשריות שיש במילוי בקשתו וכו'.

כן דברנו אתו גם ע"ד סידור ההקצבות למפעלי כת"ר.

בברכת כט"ס

הרב ח.מ.א. חדקוב

העתק לר"א שי' וואלף.

מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

ליובאוויטש

מענה לרבים ממזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש

ב"ה, ג' טבת ה'תשל"ד

באשר יש מעבירים שמועות זרות אודות עמדת כ"ק אדמו"ר שליט"א לבחירות, הננו לפרסם בזה שנית המענה של כ"ק אדמו"ר שליט"א, והיינו:

"במענה לשאלתכם בקשר להבחירות לכנסת[2]– מתאים לפסק דין ברור בתורתנו כל שיצביע בעד אלה שרשמו גויים כיהודים ובעד חבריהם התקלה האיומה והקולר דכל הנרשמים תלוי בצווארו ואין להצביע אלא בעד החרדים לדבר השם זו הלכה.

בברכה, מנחם שניאורסאהן.

עמדת כ"ק אדמו"ר שליט"א הנ"ל היא סופית, ולא יחול בה שום שינוי.

מזכירות כ"ק אדמו"ר שליט"א מליובאוויטש

מזכירות כ"ק אדמו"ר מנחם מענדל שליט"א שניאורסאהן

ליובאוויטש

ב"ה. ז' אייר תשל"ד

ברוקלין, נ.י.

הרה"ח אי"א נו"נ עוסק בצ"צ וכו'

מו"ה אפרים שי'

שלום וברכה!

הרחי"ק שי' מסר לי את העתק מכתב מרת . . תי' בנוגע להביקורים בכפר חב"ד, אשר קיבל מכת"ר, בהמשך להמשו"מ בזה זה כמה זמן. ובודאי חתם כת"ר בעתו ובזמנו העתק המכתב הנ"ל כפי הדרוש בו.

והבה נקווה אשר בעזהשי"ת תהיה בזה התחלה טובה למילוי השאיפה שהיתה מזמן רב, ודובר עליה כמה פעמים, והיא, הנחיצות להעמיד ולהרחיב את ענין הקבלת אורחים שיחיו באופן הכי מתאים.

והנה לאחר שהודענו ע"ד הנ"ל לכ"ק אדמו"ר שליט"א, הואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לרשום כדלקמן:

"באם יסודר כדבעי אפ"ל צנור ופתח לכמה וכמה ענינים, כולל גם הכנסה כספית כפשוטה - אלא שצ"ל בטיפולו של זה שיהיה ראשו פנוי לזה, ולא אלה שטרודים כבר בכמה וכמה דברים. וק"ל."

בקשר עם הנ"ל ברור אשר צריכה להיות לזה שיתוף פעולה מההנהלות הראשיות של מוסדותינו באהקת"ו. ואולי כדאי אשר כת"ר יזמין לתכלית הנ"ל אסיפת ב"כ וכו' להתעוררות, התייעצות, עיבוד תכנית מסודרת, סידור מועצה קבועה וכדומה.

ונא להודיענו מה שהחליט כת"ר והנעשה בזה.

בת"ח למפרע ובברכת כט"ס

הרב ח.מ.א. חדקוב

 


 

 

[1]ב"ה. ר"ח שבט תשל"א: ראה התקשרות גליון 98.

[2]בקשר להבחירות לכנסת: הבחירות לכנסת השמינית נערכו בו' טבת תשל"ד.

ד' באייר תשע"ג