ב"ה יום ראשון, י"ח תמוז תשע"ט | 21.07.19
הרבי, תמונה נדירה
הרבי, תמונה נדירה צילום: מכון אבנר
'תרומה' כבסיס ל'משכן' ● פרשת השבוע החסידית

פרשת תרומה עוסקת בבניית המשכן במדבר. לשם מה עלינו לדעת בכל דור ומקום מה הם פרטי המשכן שנבנה במדבר, כאשר לאחר מכן הוא נגנז ● המילה "תרומה" ובניית המשכן הם הפכיים, מדוע הפרשה נושאת שם זה ● מה החידוש במשכן על פני השראת השכינה בעת מתן תורה ● מה מעלתו של המשכן במדבר אפילו על פני מקום המקדש בירושלים ● ומה ההוראה אלינו * משיחתו של הרבי , מוגשת על ידי אלי' וואלף
הרב אלי' וולף

פרשת תרומה עוסקת בבניית המשכן המדבר, ובתיאור אופן עשיית כל כלי הקודש שהיו בו.

הדבר מעורר שאלה: לשם מה עלינו לדעת, בכל דור ובכל מקום, מה הם הפרטים של בניית המשכן, שהיה ארעי וזמני בלבד, רק במשך ארבעים השנה שעם ישראל היה במדבר, ולאחר מכן הוא נגנז ובמקומו נבנה בית המקדש – הבית לו אנו מצפים שייבנה מחדש.

כמו כן יש להבין מדוע שם הפרשה – ששם הפרשה מבטא את תוכנה – הוא "תרומה". המילה "תרומה" אינה מבטאת לכאורה את תוכן הפרשה, שתוכנה הוא עשיית המשכן. התרומה היא רק תרומה והכנה עבור בנית המשכן, ואילו תוכן הפרשה הוא – עשיית הבית הגשמי להקב"ה, "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם".

יתרה מזו, המילה תרומה מבטאת לכאורה את ההיפך מתוכן הפרשה. תוכנה של הפרשה הוא עשיית משכן להקב"ה בעולם הזה, מקום גשמי בו תשרה השכינה. והחיבור הזה, בין השכינה לבין המשכן הגשמי, הוא רק בכוחו הבלתי מוגבל של הקב"ה, הדבר כלל לא בכוחו ומצד פעולת האדם. לולי השראת השכינה מצידו של הקב"ה, עשיית האדם בבניית המשכן - לא תועיל מאומה, ואילו המילה "תרומה", מדגישה את עשיית האדם, "תרומה" זו פעולה שבאה מצידו של האדם.

כך ש"תרומה" ו"משכן" הם הפכיים – וכיצד זה הפרשה המספרת על המשכן נקראת בשם "תרומה".

המשכן הינו מקום בו הקב"ה עומד לשכון בעולם הזה הגשמי.

לבניית המשכן והשראת השכינה בעולם – קדמה כבר השראת השכינה בעולם הזה, היה זה בעת מתן תורה, כאשר היה "וירד ה' על הר סיני". הר סיני היתה בו קדושה בעת מתן תורה, ובשל קדושתו של ההר אזי "כל הנוגע בהר מות יומת".

אבל השכינה ששרתה בהר סיני והקדושה שהיתה בו – היו זמניים בלבד, רק בעת מעמד מתן תורה. ולאחר מכן, "במשוך היובל- המה יעלו בהר", כאשר קול השופר חדל, "במשוך היובל", כאשר הגיע הסימן שהשכינה הסתלקה מההר, אזי "המה יעלו בהר", כולם יכולים לעלות אל ההר.

לעומת זאת במשכן, המשכן שנבנה על ידי עם ישראל, המשכן שנעשה בידי אדם "ועשו לי מקדש" – הקדושה נקבעה בו לנצח, קדושת השכינה שורה על המשכן על וכל חלקיו.

הסיבה להבדל של השראת השכינה בין מעמד מתן תורה לבין המשכן הוא – בעת מתן תורה השכינה ירדה לעולם מצידה, ללא כל פעולה מצד העולם, העולם לא היה עדיין 'כלי' ראוי שהשכינה תשרה בו, ולכן אמנם שרתה בו שכינה מצד רצונו של הקב"ה, אך הדבר לא התעצם עם העולם ולא הפך להיות חלק ממנו, הקדושה והעולם היו שני דברים נפרדים, כך ש"במשוך היובל" - הסתלקה השכינה ממנו.

מטרתו של הקב"ה בבריאת העולם היא, שהשכינה תשכון בעולם הגשמי, באופן שהעולם הגשמי יהיה מקום ראוי ומתאים להשראת השכינה. לכן נדרש שהדירה עבורו הקב"ה תיעשה בידי התחתונים, עם ישראל צריך להכין את העולם הגשמי, לזכך אותו ולהביא אותו לידי כך שהוא יהיה ראוי ומוכן לקראת השראת השכינה.

זו המעלה שהיתה במשכן על מעמד הר סיני. השראת השכינה במשכן היתה כתוצאה מ"ועשו לי מקדש", מעשייתם של בני ישראל, לכן המשכן עצמו הפך להיות קדוש, ולא כבמעמד הר סיני.

כאשר השכינה שורה בעולם באופן של מתן תורה, מצד הקב"ה עצמו, ללא הכשרה והכנה מצד העולם התחתון – כיון שהדבר לא נעשה כתוצאה מזיכוך והכשרת העולם, אלא רק מצד הקב"ה, אזי השכינה שורה באופן שווה בכל חלקי העולם, ולכן היא גם פועלת בעולם ביטול מוחלט.

כפי שאכן כך היה בעת מתן תורה, העולם כולו פסק ממנהגו ועמד בביטול ממורא השכינה, וכפי התיאור המובא במדרש רבה: "ציפור לא צווח, עוף לא פרח, שור לא געה, אופנים לא עפו, שרפים לא אמרו קדוש, הים לא נזדעזע, בריות לא דיברו". העולם כולו ללא הבדלי מעמדות עמד בביטול מוחלט.

אך כאשר השכינה שורה בעולם כתוצאה מהכשרתו מצד האדם, כתוצאה מהכנת העולם ככלי ראוי להשראת השכינה, אזי האדם מזכך חלק אחד, ובו שורה השכינה – ואילו ביתר חלקי העולם, השכינה עדיין לא שורה. לאחר מכן הוא מזכך חלק נוסף, וכן הלאה.

זה גם פירוש המילה "תרומה". למילה תרומה יש שתי משמעויות: (א) חלק שאני מפריש משאר החלקים (בדומה ל"מצוות תרומה" בה מפרישים חלק מהפירות לכהן). (ב) להרים. מלשון הרמה.

כאשר אני עוסק בזיכוך חלקי העולם הזה, אני "מפריש" חלק גשמי משאר החלקים, ואני "מרים" ומעלה אותו לקדושה. אך שאר החלקים עדין לא נעשו מזוככים ונעלים.

פרשתינו נקראת בשם "תרומה", כי זו המטרה של בנית המשכן. מטרתו של המשכן הוא שבעולם הגשמי ייעשה מקום גשמי להשראת השכינה, ושהמקום הזה ייעשה דווקא באמצעות עם ישראל. המטרה היא שהשכינה תשרה בעולם ותתאחד בו, העולם יהפוך להיות דירה להקב"ה, ולכן היא חייבת להיעשות בידי אדם, באמצעות עבודת התחתונים. הם יזככו אותו ויכשירו אותו לכך.

כדי שנוכל לעשות משכן להקב"ה בעולם, עלינו לברר ולעשות זאת חלק אחר חלק, שלב אחרי שלב. האדם לא יכול להפוך את העולם בבת אחת כולו למקום קדושה.

כאשר המשכן נעשה בידי אדם, כאשר השראת השכינה בעולם נעשית על ידינו – אזי ישנו חלק מהעולם שאנו מזככים, ואילו שאר חלקי העולם עדיין לא הזדככו, הם יזדככו בשלב מאוחר יותר. זו היא "תרומה" - אני "מפריש" משאר העולם חלק מסוים, ואני "מעלה" אותו לקדושה.

הפרשה של בנית המשכן נקראת בשם "תרומה", כי זה הביטוי האמיתי לאופן העבודה שלנו, למטרת השראת השכינה. "תרומה" היא הביטוי המושלם לאופן השראת השכינה בעולם כרצונו של הקב"ה.

מצד תוכן זה, יש מעלה למשכן המדבר על המקדש בירושלים. מקום המקדש בירושלים נקרא בשם "שער השמים", זה מקום קדוש שהקב"ה בחר בו. ארץ ישראל בכללה היא מקום אשר "תמיד עיני ה' אלוקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה", בפרט ירושלים, ובפרט מקום המקדש – שהוא המקום בו הקב"ה בחר.

כך שמקום המקדש הוא מקום מוכשר להשראת השכינה מצד הקב"ה, ולא רק מצד האדם.

ואילו המדבר, הוא אינו מקום ישוב, הוא "מקום לא ישב אדם שם", הוא מקום "נחש שרף ועקרב" – ולקחת מקום נחות זה, ובאמצעות עבודת האדם, להפוך אותו למשכן להקב"ה, זה עיקר המעלה.

הציווי על בניית המשכן הוא המקור לעבודתינו בעולם, והוא הבסיס לבניית המקדש בירושלים. העיקר הוא לקחת את העולם הגשמי, את המקום הנחות ביותר, ולעשות אותו – באמצעות עבודת האדם - מקום להשראת השכינה.

זו ההוראה אלינו: תפקידנו הוא, לא להתפעל העולם, למרות שהוא נראה כ"מדבר שממה". בכוחנו להפוך אותו ולעשות בו מקום משכן לבורא.

(לקוטי שיחות חלק כא)

ד' באדר תשע"ג