ב"ה יום ראשון, כ"ח מנחם-אב תשע"ז | 20.08.17
כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע וכ"ק אדמו"ר זי"ע
כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע וכ"ק אדמו"ר זי"ע צילום: ארכיון
וכל השביעין חביבין > ראש השנה להתקשרות

הערב יציינו בריכוזי חב"ד ליובאוויטש בעולם כולו את יום ההילולא השישים ושבעה של כ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע, שנלב"ע ביום השבת קודש יו"ד שבט ה'תש"י ● 'ובא השמש וזרח השמש' - יום זה מציין גם את התחלת נשיאותו הרמה של כ"ק אדמו"ר זי"ע ● במשך המעת לעת של יום הגדול והקדוש י' שבט ינהגו החסידים והמקושרים כפי הוראות הרבי, ויתקיימו התוועדויות פעילות בכל מרכזי ובתי חב"ד ברחבי תבל ● מנהגי יום ההילולא המפורטים כפי שקבע הרבי, ניתן לקרוא בתוך הכתבה ● לכתבה המלאה
מערכת שטורעם

מנהגי יום ההילולא, על פי מכתבו של הרבי ליום ההילולא הראשון, י' שבט ה'תשי"א:

להדליק [ביום ראשון לפנות ערב, בכל בית, תיכף אחר (התחלת) השקיעה] נר שידלק כל המעת-לעת. אם אפשר בקל – נר של שעווה.

בשעת התפילה ידלקו חמישה נרות.

יבחרו וירימו מי שיתפלל לפני התיבה ביום היארצייט, ונכון לחלק שיתפלל אחד ערבית, שני – שחרית, שלישי – מנחה, כדי לזכות בזה מספר יותר גדול של אנ"ש.

בימי ההילולא של רבותינו נשיאינו – אומרים תחנון.

אחר התפילה (בבוקר – אחר אמירת תהילים) ילמוד (יסיים בקול) המתפלל לפני התיבה פרק כ"ד דכלים ופרק ז' דמקוואות. אחר-כך יאמר המשנה: "ר' חנניא בן עקשיא כו' ויאדיר". בלחש – איזה שורות בתניא, קדיש דרבנן.

אחר תפילת ערבית – יחזור חלק מהמאמר דיום ההסתלקות (ד"ה באתי לגני, נדפס בקונטרס עד) בעל-פה. ואם אין מי שיחזור בעל-פה, ילמדוהו בפנים. וכן אחר תפילת הבוקר. ולסיימו אחר תפילת מנחה.

נקבע המנהג אצל כמה וכמה ללמוד פרק מעשרים הפרקים על הסדר (גם) דשנה אחר שנה. ולאחרי שנשלמו עשרים השנים הראשונות, מתחילים עוד הפעם ללמוד בעשרים פרקים אלו, כל שנה פרק אחד, ובשנה זו – פרק ג' מההמשך (ומאמרי באתי לגני של כ"ק אדמו"ר זי"ע המבארים פרק זה, באתי לגני ה'תשי"ג - ה'תשל"ג).

בבוקר קודם התפילה – [ילמד כל אחד לעצמו] פרק תניא, וכן לאחר [סיום המאמר שאחרי] תפילת מנחה.

בבוקר קודם התפילה – ירים כל אחד תרומה להעניינים השייכים לנשיאנו, בעד עצמו ובעד כל אחד מבני ביתו שיחיו, וכן קודם תפילת מנחה.

נתינת הצדקה (בקשר עם י' שבט וכיו"ב) – שייכת גם לנשים, ואדרבה (מצד כמה טעמים) להן דבר הצדקה שייך יותר.

לאחר תפילת הבוקר וחזרת הדא"ח – יקרא כל אחד פדיון-נפש (הנשואים – כמובן בחגירת אבנט). אלו שזכו להיכנס ליחידות, או על-כל-פנים לראות את פני כ"ק אדמו"ר מהוריי"צ – יצייר עצמו, בעת קריאת הפ"נ, כאילו עומד לפניו. להניח הפ"נ אחר-כך בין דפי מאמר, קונטרס וכו' שלו. ולשלחו (אם באפשרי – בו ביום) על מנת לקראותו על הציון שלו.

במשך המעת לעת – ללמוד פרקי המשניות של אותיות השם.

במשך המעת לעת – לעשות התוועדות.

[מכיוון שזו התוועדות הקשורה בהילולא, מהנכון לפתוח בדבר תורה של בעל ההילולא].

לקבוע שעה במשך ה'מעת-לעת' – לבאר לבני ביתו שי' אודות כ"ק מו"ח אדמו"ר ועבודתו אשר עבד בה כל ימי חייו.

במשך ה'מעת-לעת' – לבקר (אלו הראויים לזה) בבתי-הכנסיות ובבתי-המדרשות אשר בעיר, לחזור שם מימרא או פתגם מתורתו של כ"ק מו"ח אדמו"ר ... לבאר אודות אהבת כל ישראל שלו, להודיע ולהסביר תקנתו על-דבר אמירת תהילים, לימוד חומש עם פירש"י – ובמקומות המתאימים – גם על-דבר לימוד התניא כפי שחלקו לימות השנה.

– אם באפשרי, לעשות כל הנ"ל מתוך התוועדות.

במשך המעת לעת – לבקר (המוכשרים לזה) במקום כינוסי הנוער החרדי – ולהשתדל, ככל האפשרי בדרכי שלום, גם במקום כינוסי הנוער שלעת עתה עדיין אינו חרדי – ולבאר להם איך שחיבה יתירה נודעת להם תמיד מאת כ"ק מו"ח אדמו"ר... לבאר להם את אשר תבע מהם והתקווה והביטחון אשר בטח בהם, אשר סוף סוף ימלאו את תפקידם בהחזקת היהדות והפצת התורה בכל המרץ החום והחיות שהם מסגולת הנוער.

מובן אשר, אם זהו מתאים לתנאי המקום, ימשיכו בכל הנ"ל בימים אשר אחרי היארצייט, ובפרט ביום השבת-קודש שלאחריו.

בעת ההתוועדות די' בשבט, נהג הרבי לעשות מגבית בעד 'קרן תורה'.

י' בשבט תשע"ז