ב"ה יום ראשון, כ"א אייר תשע"ט | 26.05.19
הרב קרינסקי במהלך הראיון לשטורעם
הרב קרינסקי במהלך הראיון לשטורעם צילום: מאיר אלפסי, שטורעם
"הרבי התבטא באוזני: הגיע הזמן 'לקחת' את העולם"

בלעדי לשטורעם >>> בימים אלו נפתחה שנת השלושים לקיומו של המושג החדש הזה "כינוס השלוחים", ההתכנסות השנתית של שלוחי המלך ● בתחילה היה זה לשלוחים בארצות הברית וקנדה, ואחר כך לשלוחים מכל העולם ● מזכירו האישי של כ"ק אדמו"ר זי"ע, יושב ראש ה'מרכז לענייני חינוך' הגוף האחראי על מפעל השליחות ועל 'כינוס השלוחים העולמי', הרב חיים יהודא קרינסקי שיחי', בשיחה אקסלוסיבית ועתירת גילויים ● היחס של הרבי והרבנית לשלוחים וכתבי יד קודש בפרסום ראשון ובלעדי
צוות שטורעם לכינוס השלוחים העולמי

צהרים טובים הרב קרינסקי, בשם הגולשים הרבים של 'שטורעם' וכלל חסידי חב"ד ליובאוויטש, אנו מודים לכם על שהואלתם לתת את הראיון המיוחד הזה, ולספר לכלל החסידים והשלוחים את ההיסטוריה וההתהוות של 'הכינוס'. מתי בעצם הכל החל?

אכן, כאשר עוברים שלושים שנה, זו תקופה די נכבדה, וחשוב לרענן את הזיכרון, או לאלו שכלל לא יודעים, לחדש להם את דברי הימים ההם. בקיץ של שנת ה'תשמ"ג, עלה רעיון אצל כמה וכמה שלוחים, לעשות אסיפה של השלוחים בחצרות קודשנו. העליתי את ההצעה על גבי הכתב, והכנסתי את הפתקא אל הרבי.

התשובה של הרבי הייתה, שיש להתייעץ בנושא עם המנהל של המרכז לענייני חינוך, הגוף הממונה על השלוחים. היה זה יו"ר המזכירות של כ"ק אדמו"ר זי"ע, הרב חיים מרדכי אייזיק חודקוב ע"ה. ואכן כך עשיתי, לאחר ששוחחתי אתו ועם השלוחים וכו' חזרנו עם חוות הדעת אל הרבי, ובאופן כללי הייתה ההסכמה שזה דבר חיובי מאוד.

בכ"ג חשוון ה'תשד"מ, שוב שאלתי את הרבי (כפי שאפשר לראות במסמך המצו"ב)

1_400_08

ועל זה רשם הרבי בכתב יד קודשו: "ויהי רצון שיהיה כל הנ"ל בהצלחה רבה".

כך יצא לדרך כינוס השלוחים הראשון בארצה"ב, שהשלוחים שיחיו באים ומתכנסים אצל המשלח, בתוככי ובסביבות בית חיינו.

אל הכינוס הזה הוזמנו השלוחים מארצות הברית וקנדה, בערך כשבעים שלוחים. בועד המארגן היו השלוחים הרב אברהם יצחק שמטוב מפילדלפיה, הרב שלמה קונין מקליפורניה והרב ישראל שמוטקין מויסקונסין.

img_9838_400

מדוע נקבע מועד הכינוס דווקא בשבוע האחרון של חודש מרחשוון?

כיון שהדיבורים והמגעים על כך היו כאמור בחודש תמוז, הרי שאחרי הקיץ ההזדמנות הראשונה, היא חודש החגים. אמנם, בשונה משאר החסידים שבאים מכל רחבי תבל אל הרבי, הרי השלוחים, דווקא בזמן זה נמצאים בשליחותו של הרבי בערי השדה, עם הקהילות שלהם בבתי חב"ד, ומשמשים כרבני ומנהיגי בתי הכנסת בכל החודש.

הרבה שלוחים היו נוהגים להגיע מיד אחרי שמחת תורה, לשבת בראשית או ממש באסרו חג, כדי לספוג ולתפוס אפילו קמעא את האווירה המיוחדת של חודש תשרי במחיצת הרבי. אמנם, כפי הידוע, בשנים האלו הרבי לא היה מתוועד בכל שבת, אלא רק בשבת מברכים. כיון ששבת בראשית, שבת מברכים החודש מרחשוון, לפעמים יוצא בצמידות לשמיני עצרת ושמחת תורה, או סמוך ונראה באופן שמקשה על השלוחים להספיק להגיע, לכן חשבנו שההזדמנות הראשונה, היא שבת מברכים החודש כסלו, בה תהיה בוודאי התוועדות. וכך הווה.

תוכל לתאר קצת מה קרה בעת הכינוס הראשון?

השלוחים שיחיו הגיעו בערב שבת, והפתיחה של הכינוס הייתה בעת ההתוועדות של הרבי. הייתה זו שיחה מיוחדת מאוד, בה דיבר הרבי בהרחבה אודות מהות עבודת השליחות, ובמעלתם של השלוחים של נשיא דורינו. במוצאי שבת ובימים ראשון ושני התקיימו התוועדויות, התייעצויות ואסיפות, מה שהיום התפתח להיות הסדנאות וקבוצות הדיון וכדומה, והכנסנו לרבי מראש את התוכניה המליאה, עם כל הנושאים, כפי שאפשר לראות במסמך המצו"ב.

2_400_08

img_9840_400

במשך ימי הכינוס, הייתי נוהג לדווח לרבי על כל פרט ופרט. חתני, הרב יוסף ברוך הכהן שיחי' פרידמאן, רשם פרוטוקול מלא של כל הנאומים. לאחר מכן נכנס הדו"ח שרשמתי, יחד עם דפי הפרוטוקול המלאים אל הרבי. אחר כך המשיך הרב פרידמאן במלאכה, לסייע בענייני הכינוס, וזכה להיות העורך של ספר השלוחים בשנת ה'תש"נ, ואחר כך העורך הראשי של 4 הספרים, אלבום "ספר השלוחים".

ימי הכינוס היו ימים מרוממים, ותחושה מיוחדת מאוד הייתה באוויר.

אם נדלג 30 שנה קדימה, מה הם הרגשות שלכם לקראת הכינוס שייפתח בעוד שעות ספורות בשעה טובה ומוצלחת, כינוס השלוחים העולמי לשנת ה'תשע"ג?

בלי עין הרע, המספר העצום של השלוחים, כן ירבו, זה דבר מרגש ביותר. דבר שגורם בוודאי וללא כל ספק נחת רוח עצומה לרבי. לא עשרות ולא מאות, אלפי אלפי שלוחים שיחיו נמצאים ומשמשים בכל יום ויום בשליחותו הק' של הרבי בכל פינה בעולם. והמחזה המרנין הזה, לראות אותם באים חזרה עם כל החיות, עם המרץ והצופרידענקייט לחמשה ימים של הכינוס, זה שמחה גדולה במיוחד.

תוכל לספר קצת מאחורי הקלעים, איך הייתה ההרגשה בבית הרב בימים אלו?

אני יכול לספר מכלי ראשון ומעדות אישית, שהרבי היה במצב רוח מרומם מאוד בימים האלו, כאשר השלוחים היו חוזרים אל המקור, אל הרבי. מטבע הדברים הייתי בא במגע מספר פעמים ביום עם הרבי, במסגרת עבודת המזכירות, ובמסגרת היותי המזכיר גם של שלושת המוסדות המרכזיים, היתה מוטלת עלי האחריות לדווח לרבי תמידים כסדרם, את כל מהלך העניינים במשך הכינוס. והיה ממש מורגש בד' אמותיו הקדושות של הרבי, אווירה של יום טוב.

ראינו את זה על סגנון הדיבור, על פניו הקדושות, ראו משהו שהייתי מגדיר אותו "תענוג עצמי".

במסגרת זו אני יכול לחשוף, כי גם הרבנית חיה מושקא ע"ה, הייתה מאוד מרוגשת ושמחה בימים אלו של הכינוס. מידי יום ביומו הייתה מתקשרת אליי לברר מהלך הכינוס וכו', ואיך בדיוק התקיימו האסיפות וכו', ומה דובר בהם, ומה התוכניות החדשות של עבודתם בעתיד.

מהשאלות שלה, שהיו כידוע תבוניות מאוד, בבחינת מעט המחזיק את המרובה, למד אני שהיא רחשה הערכה עצומה, לעבודתם המסורה של השלוחים, שמנדבים את כל חייהם יחד עם נשותיהם וילדיהם, לעסוק בעבודתו הק' של בעלה הרבי, ולקיים את משאלתו והוראותיו.

img_9865_400

מתי התרחבה המסגרת של הכינוס, וזה הפך להיות "כינוס השלוחים העולמי"?

שאלה טובה מאוד. המתכונת של הכינוס כמו שהיה בפעם הראשונה בשנת ה'תשד"מ, המשיך להתקיים גם בשנים ה'תשמ"ה, ה'תשמ"ו, ה'תשמ"ז.

כשהכנסתי לרבי את הדו"ח המלא של הכינוס, אחרי "כינוס השלוחים דארצות הברית וקנדה" של שנת ה'תשמ"ז, התבטא הרבי באוזניי "שוין צייט איינעמען די וועלט".

כששמעתי את הדברים, הבנתי מיד שיש דברים בגו, בנוסף למשמעות הפשוטה שיש להרחיב את התעמולה של השלוחים, ולהעצים את עבודת השליחות בכל העולם כולו, וכן שהכינוס יתרחב ויגדל.

לקראת כינוס השלוחים בשנה הבאה, ביום ו' תשרי ה'תשמ"ח שאלתי בכתב את הרבי, לאור הבנתי שכוונתו הקדושה הייתה שהמל"ח יזמין לכינוס הבא גם השלוחים בכל המדינות וע"ז ענה הרבי שאכן להזמינם. ועל שאלתי האם להזמין רק אחד ממדינה או אחד מעיר ענה הרבי "יחליטו המוזמנים".

כ"ו בחשוון תשע"ג