ב"ה יום שלישי, י"ח ניסן תשע"ט | 23.04.19
חשיפה מיוחדת בשטורעם
חשיפה מיוחדת בשטורעם
הרבי מעיד על אביו בכתי"ק: "שהיה חסידו הכי מסור"

חשיפה לקראת יום הבהיר י"ד כסלו, יום נישואיהם של כ"ק אדמו"ר זי"ע והרבנית הצדקנית ע"ה ● לפני רדת הגיליון לדפוס היה הנוהג חוזר על עצמו, גיליונות הטיוטה של החלק באנגלית היו נכנסים אל הקודש פנימה והרבי היה מגיה אותם, מעיר ומוסיף, מציין ומסמן ● לפנינו צילום מיוחד של ההגהה האחרונה שערך הרבי על מגזין נשי ובנות חב"ד בארצות הברית 'די אידישע היים' בקיץ של שנת ה'תנש"א ● בכתב יד קודש נדיר המתפרסם כאן לראשונה, מציין הרבי על אביו הרה"ק "שהרב רבי לוי יצחק היה חסידו הכי מסור" של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע ● פרסום ראשון
כתב שטורעם בארה"ב
בכל בית חב"די ניתן למצוא את הרבעון של ארגון נשי ובנות חב"ד העולמי "די אידישע היים", מגזין מכובד הכולל חומר קריאה מגוון, תוכן עמוק לצד מסרים קלילים, והכל על טהרת הקודש.

העורכת הראשית של החלק בשפת האידיש הייתה מרת טעמא גוראריה שתחי' אשתו של החסיד ר' נתן גוראריה ע"ה, ובתו של החסיד ר' אליעזר קרסיק ע"ה.

בין הכותבים המובחרים של הרבעון, נמנה גם בין היתר הסופר החרדי הנודע ר' דוד זריצקי ע"ה ממקימי עיתון המודיע ואחד מגדולי הסופרים בני זמנינו.

 

מי שהייתה העורכת הראשית של החלק בשפה האנגלית במשך שנים רבות, היא הרבנית רחל דוואשא אלטיין שתחי' אשת הרה"ת הרה"ח ר' מרדכי דוב שיחי', בתו של החסיד הנודע הרה"ת הרה"ח ר' ישראל דזשייקאבסאן ע"ה,

 

לקראת יום ההילולא כ"ף מנחם אב בקיץ ה'תנש"א, הכינה מרת אלטיין כתבה מקיפה לדמותו של אביו של הרבי, הרה"ק ר' לוי יצחק שניאורסאהן זצוק"ל.

גיליונות ההגהה שיצאו מאת הקודש על הכתבה שעתידה הייתה להיות מודפסת בגיליון מספר 110, לוו בהערה שזאת תהיה הפעם האחרונה שהרבי יגיה עבור המגזין. ויהי לפלא.

כעבור כמה חודשים בז"ך אד"ר ה'תשנ"ב התבררה לכל הסיבה האמיתית...

 

בין ההגהות ניתן להבחין בזהירות המיוחדת שהקדיש הרבי לכל תג בסיפור קורות חייו של אביו הרה"ק.

מעניין לראות את הקטע המודגש [בכתבה בצורתה הסופית] שמובא בצורה בולטת, על מידת התקשרותו העצומה והייחודית של אביו של הרבי כחסידו המובהק של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, הקטע מורכב מהנוסח המקורי שהציעה המערכת בתוספת המילים שהוסיף הרבי בכתב יד קודשו הן בלשון הקודש והן בשפה האנגלית.

החומר (גיליונות ההגהה, וצילום הכתבה הסופית) מוגש בבלעדיות לאתר 'שטורעם' – פורטל המדיה החב"די המוביל, על ידי הסופר והחוקר החסידי, השליח הרה"ת ר' אליעזר יהושע שיחי' זאקליקובסקי, לזכות בנו הנולד לו במזל טוב, החייל בצבאות השם לוי יצחק שיחי', שנולד ביום כ"ף מרחשוון, יום הולדת את כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע, ובברית המילה נקרא בשם "חסידו הכי מסור", הרה"ק ר' לוי יצחק שניאורסאהן ע"ה אביו של כ"ק אדמו"ר זי"ע. תודת המערכת נתונה לו.

 

לשלימות העניין, מעתיקים אנו בזאת אגרת קודש ייחודית, בו מסביר הרבי את מעלתו וחשיבותו של מגזין 'די אידישע היים':

 

ח'תתקכב

ב"ה, זאת חנוכה, ה'תשכ"ה

ברוקלין, נ.י.

צו דער רעדאקציע פון "די אידישע היים"

ה' עליהם יחיו

ברכה ושלום!

צו דער געלעגנהייט פון דעם פינף-יאריגען יובילעאום פון "די אידישע היים", שיק איך מיין באגריסונג און ברכה צו די חשובע מיטגלידער פון דער רעדאקציע, ווי אויך צו די חשובע לייענער, פון דער פארדינסטפולער צייטשריפט.

אין פארלויף פון די עטלעכע יאר פון דערשיינונג, האט "די אידישע היים",סיי מיטן אינהאלט און סיי אין אנדערע הינזיכטן, בארעכטיגט איר נאמען אלס אן עכט תורה-טרייע צייטשריפט פאר דער אידישער היים; א צייטשריפט וואס שטרעבט צו זיין אין איינקלאנג מיט דעם גייסט פון א אידישער היים, ווי א אידישע היים דארף זיין, און אויך פארשטארקען און בארייכערען דעם דאזיגען גייסט, דעם גייסט פון ריינקייט און קדושה, און מאכן ליכטיגער די אידישע היים מיט נר מצוה ותורה אור.

און זאל מען זיך ניט איינריידן, אז עס איז שווער צו פירן א אידישע היים ווי עס באדארף צו זיין. אדרבה, - באמת איז שווער פאר א אידן, מצד זיין גאנצן מהות אלס איד, צו פירן זיך אנדערש, ווייל אלץ וואס עס איז פרעמד, קעגן דעם גייסט פון תורה און מצוות איז אין קעגנזאץ צו זיין אינערלעכער נאטור און אינערלעכן וועזן. ווי דער אלטער רבי, בעל התניא והשולחן ערוך, האט זיך אויסגעדריקט: א איד, ניט ער קען און ניט ער וויל, זיין אפגעריסן פון ג-טלעכקייט.

די דאזיגע גרונט-השקפה ווערט אויך דייטלעך ארויסגעבראכט אין רמב"ם (ספר נשים הלכה ב' סוף פרק ב), אין צוזאמענהאנג מיט דער הלכה, אז ווען מען צווינגט א אידן צו טאן א מצוה, טוט ער די מצוה מיט אייגענעם ווילן. אויבערפלעכלעך שיינט דא צו זיין א ווידערשפרוך. דערקלערט אבער דער רמב"ם, אז יעדער איד וויל זיין א איד, און וויל טאן אלע מצוות און דערווייטערן זיך פון די עברות - נאר מצד איינרעדעניש מיינט ער אז ער וויל ניט. דער צוואנג איז דעריבער בלויז אום אראפצונעמען דעם צוואנג פון די פאלשע איינרעדעניש, וואס דאמאלס ווערט באפרייט זיין אמת'ער רצון צו טאן די מצוה פרייוויליג און גערן.

די אויפגאבע פון "די אידישע היים" איז צו העלפן די לייענער צו פארשטיין טיפער און בעסער ווי און וואס אן אמת-אידישע היים דארף זיין; צו פארדינען און בארעכטיגען דעם דאזיגען נאמען אין דער פולסטער מאס, אזוי אז עס זאל זיין א היים פאר דער ג-טלעכער שכינה, ווי דער אויבערשטער האט צוגעזאגט ושכנתי בתוכם - איך וועל רוען צווישן זיי, בא יעדן אידן און אין יעדער אידישער היים.

און וואו די שכינה רוט, דארט רוט אויך ברכה און הצלחה, מאטעריעל און גייסטיג.

לויט דער אנווייזונג פון אונזערע חכמים אין דער משנה (אבות, סוף פרק ה) איז פינף יאר א תקופה וואס באווייזט די פרוכט פון הצלחה אין דעם געביט פון השפעה און דערציאונג. דער אויבערשטער זאל העלפן, אז די הצלחה פון "די אידישע היים" אין די ערשטע פינף יאר זאל זיין א סימן ברכה און הצלחה אויף ווייטער, און אין א שטייגענדער מאס, ווי עס ווערט גראדע אין די טעג - ספעציעל אונטערשטראכן אין דער מצוה פון נר חנוכה: יעדע נאכט פון חנוכה דארף צוקומען נאך א ליכטל, וואס דערמאנט אונז, אז מ'דארף כסדר פארשפרייטן נר מצוה ותורה אור אין א שטייגענדער מאס,

און ווי דער רבי דער שווער כ"ק אדמו"ר זצוקללה"ה נבג"מ זי"ע זאגט: "מען דארף זיך צוהערן וואסדי ליכטלעך דערציילען".

בברכה להצלחה - און אין אן אופן פון - מוסיף והולך ואור,

מ. שניאורסאהן

ט' בכסלו תשע"ב