ב"ה יום שני, י"ג אדר א' תשע"ט | 18.02.19
מיכאל (מישל) שוורץ
מיכאל (מישל) שוורץ צילום: חב"ד אורג
אבידה: אמן הציור ר' מיכאל שוורץ ע"ה

בערב שבת הלך לעולמו ר' מיכאל (מישל) שוורץ בן 85, ידיד אמת של ליובאוויטש ● הצייר הבינלאומי שיצר עבור תנועת חב"ד כמה מהסמלילים (לוגו) היותר מוכרים שלה, כמו סמל תנועת הנוער 'צבאות השם', סמל ה'מרכז לענייני חינוך' ועוד ● במשכן הנשיאים ובגלריות בישראל, כמו גם בבית הלבן מוצגות רבות מיצירותיו ● יחס מיוחד מהרבי, וסיפורים מרתקים על היצירות המופתיות שהציג, כולל הערות מדהימות שקיבל ● לזכרו של אמן נשמה שהרבי חיבב בכל מאודו ● מיוחד
כתב שטורעם

את קורות חייו המרתקים, והקשרים שטווה עם תנועת חב"ד והעומד בראשה - הרבי, שרטט לימים במאמר מיוחד, המוגש כאן לפניכם, ויהיו הדברים לעילוי נשמתו:

תמיד ידעתי שהרבי תמך ועודד הישגים אמנותיים וכי בכמה הזדמנויות הוא התבטא שהאמנות היא מתנת שמים מיוחדת. ידוע שהרבי בצעירותו התגורר במשך כמה שנים בצרפת ולמד הנדסה בסורבון, ולעתים אני מדמיין כי הרבי ביקר במוזיאון הלובר ובמוזיאונים נוספים בפריז, כפי שאדמורי"ם אחרים עשו בזמנו.

כאשר מכון קראון הייטס לאמנות המכונה בשם "גלריית חי", נפתח בקראון הייטס, העניק הרבי המחאה אישית בסך 10,000$ כדי לסייע בהוצאות. הרבי הורה להשתמש בגלריה להוראת אמנות, והנחה את ר' חנוך ליברמן, שהיה אחד האמנים החסידים המוכשרים ביותר בתקופתנו, למסור שיעורי אמנות לגברים ולנשים.

הרבי בעצמו השתתף בתערוכת אמנות והביע את רצונו לסייע בהתפתחותם של אמנים יהודיים חדשים.

הרבי נפגש עם מאות מנהיגי עולם ואנשים מוכשרים מכל גווני הקשת, ביניהם הפסל המפורסם ז'אק ליפשיץ יוצר שיטת הפיסול השקוף; יעקב אגם; והאמן היחודי מחברון, ברוך נחשון.

פגישה ראשונה

הקשר שלי עם הרבי החל כאשר הייתי בן 15. הייתה לי הזכות לבקר את הרבי פעמיים בחודש במשרדו ברחוב איסטרן פרקוויי מספר 770, כדי לקבל את הדרכתו באיור "שיחות לנוער1", העלון החודשי לילדים שהוא ייסד.

באותם הימים היה הרבי מזכירו של חמיו, האדמו"ר הקודם מליובאוויטש רבי יוסף יצחק שניאורסאהן. חמיו מינה אותו לעמוד בראש ההוצאה לאור של תנועת ליובאוויטש. תחת הדרכתו הדינמית, מרכז לעניני חינוך הפך למו"ל הגדול ביותר של ספרים וכתבי-עת שיועדו ליהודים בכל רחבי העולם.

הרבי ביקש להוסיף מדור חדש בעלון "שיחות לנוער", דף מאויר עם 5 או 6 פריטים ובהם עובדות לא ידועות על מנהגי, חכמת ואגדות ישראל. הרבי רצה שמדור זה יהפוך למשהו מיוחד שהילדים יצפו לקראתו מדי חודש. המדור קיבל את השם: "פינת הסקרנות2."

image005_329

לכתחילה מזכירו של הרבי, הרב ניסן מינדל, היה מטפל ברעיונותיו של הרבי. אך זמן קצר לאחר תחילת עבודתי אמר לי הרב מינדל "מדוע שאני אתווך ביניכם ויקבל את המידע מהרב שניאורסאהן, יעביר אותו אליך, ולאחר שתערוך את השרטוטים הנדרשים יביא את זה שוב לרבי כדי לקבל את הערותיו, ואז אביא לך את הערותיו ותיקוניו כדי שתיצור את המוצר המושלם? הגיוני יותר שתערוך היכרות עם הרב שניאורסאהן ותעבוד עמו באופן ישיר." וכך היה.

כנער צעיר בן 15 בלבד, הייתי די נרגש מהרעיון של מפגש פנים אל פנים עם המורה הדגול, חתנו של הרבי הקודם מליובאוויטש, רבי יוסף יצחק שניאורסאהן.

הרב ניסן מינדל הוביל אותי למשרדו של הרב שניאורסאהן. הוא עמד ליד ספרייתו הגדושה בספרים כשהוא שקוע במחשבות. עמדנו שם עד שהוא הסתובב אלי ובחיוך החווה לי בידו הימנית לשבת.

לעולם לא אשכח את המחזה המרהיב, את עיניו הכחולות המרצדות ואת חיוכו מסביר הפנים... ללא אומר ודברים. הייתי בטוח שאני צעיר מדאי מכדי להעריך את חשיבות הרגע בו זכיתי להיות מוזמן על ידי אדם שמאוחר יותר הפך להיות הגדול מכל הרבנים, לבצע תחת חסותו איורים לספרי חב"ד לנוער.

אני זוכר שהוא הודה לי שבאתי וציין שהוא מרוצה מעבודתי. הוא שוחח על רצונו לפתח תכניות רבות נוספות לילדים שהוא האמין שאוכל לאייר עבורו.

איור, בעיניו של הרבי, היה גורם מרכזי להמחשה ויזואלית של המילה הכתובה. באמצעות תמונות משלימות לטקסט, הילדים יוכלו להתחבר יותר בקלות אל המידע המובע בטקסט.

הוא מאוד תמך בהדפסת תוכן באידיש ובאנגלית3, אך מכיוון שהטקסטים בשפות השונות לא יהיו זהים נצטרך להציג איורים שונים. כפי שהבנתי זאת, הרבי חש שאפילו אם ילד לא יודע לקרוא אידיש, הוא או היא עלולים להיתקל באיור שימשוך את עיניהם וכך הם יבקשו מהוריהם להסביר להם מה כתוב בטקסט.

כאשר הרבי תיאר את המדור החדש שהוא רוצה להוסיף, הרבי אמר "שזה יראה כמו ריפלי" (באידיש: "עס זאל אויסזעהן ווי ריפלי").

נדהמתי.

במשך שנים רבות בעיתונים רבים ברחבי ארצות הברית הופיע ריבוע שגדלו היה כ-5 אינץ' רבועים שהכיל את עבודתו של רוברט ריפלי, תחת הכותרת "תאמינו או לא4", וכאן עמד לו רב נכבד שהכיר את הטור שהופיע מדי יום ב"ניו יורק מירור", ומבקש ממני ליצור מדור בסגנונו של ריפלי.

בהזדמנות אחרת הרבי ביקש ממני ליצור דמות על בסיס אמיתי עליה ניתן לכתוב סיפורי הרפתקאות. אז הוא ביקש ממני שהסגנון והעיצוב יהיו כמו של קומיקאי מפורסם באותם הימים, "דיק טרייסי!"

לפני איור כל מדור הייתי משוחח עם הרבי שהייתה לו מעורבות מוחלטת באיורים. לאחר-מכן הייתי כותב את התסריט, ריבוע אחר ריבוע, ומכין שרטוטים בעפרון עם בועות עבור הטקסט. הרבי היה עובר על כל ריבוע בנפרד ורק לאחר תיקוניו ואישורו הייתי מסיים את האיורים ושולח אותם לדפוס.

בשנת 1944 התבקשתי לצייר לוגו עבור מחלקת ההו"ל של הרבי, "המרכז לעניני חינוך."

250px1_400

הגשתי שרטוט שהציג את כדור הארץ בשני חצאים כשמעליהם לוחות הברית. מסביב לציור נכתב שם המוסד ("מרכז לעניני חינוך") בעברית ובאנגלית בגופן מודרני – אותו תמיד העדיף הרבי. העיצוב כולו נחשב למתקדם ביותר מכיוון שרוב החותמות של המוסדות היהודים האחרים עוצבו בפונטים עתיקים ומצועצעים. הרבי תמיד העדיף טרנדים מודרניים בעיצוב ובהו"ל, כמו ההו"ל המתקדמות ביותר של אותם הימים.

כאשר הגשתי את הלוגו החדש אל הרבי, הרבי חיבב את העיצוב בכללו, אך הוא ציין כי אין לצייר את הלוחות וחצי עיגול בראשם. העיצוב הנכון יהיה ליצור שני מלבנים ביחס של 1 ל-½1.

הלוחות העגולות המוכרות עוצבו על-ידי רומאים על בסיס הסגנון הארכטיקטוני שלהם שהיה שכיח בזמן חורבן המקדש וירושלים. הרומאים רצו להשמיד כל סממן יהודי, כולל גם את הצורה של הסמל הקדוש לנו ביותר וכך הם הציגו את הלוחות העגולות.

מאז והלאה מעולם לא ציירתי את הלוחות בצורתם ה"רומאית." אני תמיד מקווה שאמנים יהודיים ומעצבי פנים של בתי כנסיות יכירו כי זו טעות וכי למרות שהיא השתרשה היא עדיין טעות.

מפה של יציאת מצרים

ביום ראשון בבוקר בחודש אוגוסט 1994, קיבלתי שיחת טלפון מרב שאמר שהוא מכין ספר על יציאת מצרים. הוא עשה את מרבית עבודתו בספרייתו של הרבי ב-770 איסטרן פארקוויי ונתקל בבעיה.

"כיצד אוכל לסייע לך?" שאלתי. "מחקר בנושא יציאת מצרים הוא לא התחום שלי."

"נכון" הוא השיב, "אך תוך כדי מחקר על המסלול בו צעדו היהודים דרך המדבר אל ארץ כנען נתקלתי במפה שהראתה את המסלול דרך הצפון, לאורך קו החוף עד לאשקלון, ואז הם פנו מזרחה אל ארץ הקודש."

"אך עדיין אינני מבין מה הקשר אליי."

"ובכן, בתחתית המפה מצאתי את חתימתך, מיכאל, ואת התאריך 1943."

"אה, נכון" השבתי. "אני זוכר שביצעתי כמה מפות וטבלאות עבור הרבי. המסלול של יציאת מצרים היה אחד מהם."

"אבל" הוא המשיך, "הבעיה היא שבכל הספרים שמצאתי על הנושא היהודים צעדו במסלול אחר. כמעט סיימתי את עבודתי ואז נתקלתי במפה שלך."

הצטערתי לשמוע את דבריו אך כל מה שיכולתי להשיב לו היה "ראה, יתכן ויש לך בעיה. מפת מצרים היתה אחת מהפרוייקטים הראשוניים שביצעתי יחד עם הרבי ועשיתי בדיוק מה שהוא הורה לי לעשות. אין לי כל סמכות בכל הקשור ליציאת מצרים, ואני מצטער שלא אוכל לעזור לך בנושא."

מעולם לא גילתי כיצד הוא חילץ את עצמו מהדילמה אליה הוא נקלע.

צבאות השם

בחג הסוכות 1980 שוחח הרבי על כך שיש להקים ארגון נוער בשם "חיילי צבאות השם" אליו יצטרפו ילדים וילדות בגילאי בית ספר. הרבי פירט את חזונו: עשרות אלפי ילדים יהודיים ברחבי העולם יצטרפו כחיילים ב"צבאות השם" ויתקדמו בדרגות מטוראי לגנרל, תוך כדי שהם מקיימים מצוות ומעשים טובים.

בשבת הרבי שוחח על הרעיון החדש ומיד בצאת השבת כמה צעירים חבדיי"ם נקראו אל הדגל כדי להתחיל בביצוע הרעיון. הם חשו כי ראוי שיהיה להם לוגו עם סמל 'צבאי'.

"גשו לשוורץ" אמר הרבי, "הוא יצור זאת עבורכם."

היה זה מוצאי שבת בשעה עשר בלילה כששמעתי את פעמון הדלת מצלצל ומבשר על בואם של שני אברכים חבדניקי"ם, ידידים שלי, בשם הרב יוסי רייצ'יק והרב מענדל קוטלרסקי.

לאחר שהם תיארו את הפרטים של הארגון החדש עליו שוחח הרבי קודם לכן, הם הודיעו לי שהרבי מחכה לשובם עם שרטוט של הלוגו, כדי שהוא יוכל להיות מוכן להדפסה ביום ראשון לצד עלון פרסומת, מדבקות ועוד עלונים שישיקו את ארגון צבאות השם.

האזנתי לדבריהם בתדהמה מוחלטת. התבקשתי להפסיק מכל עיסוקיי ולעבוד על הלוגו כדי שהארגון יוכל לצאת לדרך. הבנתי ששני אברכים נפלאים אלו היו רציניים, ולא היה לי כל מושג כיצד ליצור סמל בעל מוטיב צבאי. הם היו בטוחים שהרבי יאשר את מה שאצור. הוא מחכה להם שישובו, והם הבטיחו לי שמיד כשהרבי יגיש את הערותיו הם ישובו לביתי.

ללא התלבטות החלתי לצייר עיטור בסגנון מבצר עם חמישה צריחים שכלל את ראשי התיבות צ' ו'ה', ראשי התיבות של ארגון צבאות השם.

האותיות צ' וה' הופרדו באמצעות אלכסון, לכל אות רקע נפרד. הרקע של האות צדי"ק היה בצבע כחול ובו כוכבים וירח המסמל את הלילה; הרקע של הה"א היה שמש אדומה על שדה צהובה, המסמל את היום. חיילי צבאות השם מקיימים מצוות ביום, בלילה ובכל השנה.

השלוחים רייצ'יק וקוטלרסקי חטפו את השרטוט הגולמי ורצו לראות את הרבי. השעה הייתה אחרי 11 בלילה.

_1_1_414

בערך ב-1 לפנות בוקר הם שבו מרוגשים כשהם מעבירים את הערותיו של הרבי.

"1. באופן עקרוני הייתי מרוצה מהצורה, הכיתוב והסגנון.

"2. הוא אמר שמיכאל יסיר את הירח והכוכבים מהרקע של האות צדי"ק מכיוון שזה נראה כעבודת כוכבים. צבע כחול אחיד יספיק.

"3. השמש עם הקרניים האדומות מאחורי האות ה"א מזכירה את דגל יפן. צבע אדום אחיד יספיק גם כאן.

"אם אוכל לעשות שינויים אלו הם ישובו אל הרבי, ואם לא יהיו לו הערות נוספות הלוגו יהיה מוכן להדפסה מידית".

שיפצתי את השרטוט הראשוני לפי הוראותיו של הרבי. גם הפעם נכחתי לראות שהוא צדק בהחלט. הלוגו נראה טוב בהרבה, יהיה ניתן להדפיס בקלות יתירה גם במידות קטנות.

אמרתי להם שאם נצרך – יצטרכו – אישאר ער ככל האפשר כדי שהאומנות תהיה מוכנה להדפסה למחרת.

לא שמעתי מהם שום דבר באותו ערב, ביום למחרת מכונות הדפוס רצו כשהם מדפיסים שוב ושוב את השרטוט הגולמי שלי. זמן קצר לאחר-מכן המוטו של צבאות השם "אנו רוצים משיח עכשיו" נוסף ללוגו באישורו של הרבי. הלוגו הזה שימש את הארגון למעלה מעשר שנים עד שהתעקשתי שהגיע הזמן לפיסת אמנות מושלמת לכל ההדפסות העתידיות.

כיום הלוגו של צבאות השם הוא הסמל של ארגון יהודי הכי מודפס בהיסטוריה. ההערכות נעות בין מיליונים למאות מיליונים של עותקי הסמל שהודפסו.

בשנת 1989 עוצבו סמלים עבור הדרגות השונות של ה"חיילים" בצבאות השם. גם הם הועברו אל הרבי לקבל את אישורו. אחד מהעיצובים שהכיל את הלוחות המרובעות לא קיבל את אישורו של הרבי. הוא כתב שהלוחות מייצגות את כלהדרגות בצבאות השם ולא יכולות להיות מוגבלות לדרגה אחת בלבד.

ההיסטוריה של ארגון צבאות השם מפעימה. הוא התחיל עם קבוצת ילדים בקראון הייטס שבברוקלין, וגדל במהירות ללמעלה ממאה-אלף ילדים יהודיים מתינוקות בעריסה ועד לבר או בת מצווה, עם סניפים ברחבי העולם.

ברוסיה צבאות השם הוא ארגון פעיל מאוד. בדנייפרופטרובסק, עיר הולדתו של הרבי שם שימש אביו כרב העיר, ארגו צבאות השם הקים בתים לילדים יתומים ולילדים מבתים מוכים.

בית הכנסת בו אביו של הרבי התפלל הולאם והפך למחסן במהלך התקופה הקומוניסטית, אך נרכש באופן ניסי על-ידי צבאות השם לפני כמה שנים ותוקן כבית יתומים לילדים, הנושא את השם של אחותי ובעלה עליו השלום, ד"ר ויליאם ואסתר בננסון שמימנו את הפרוייקט.

כאשר אני קורא על ההישגים של ארגון צבאות השם, לבי מתמוגג מנחת ואני חש כבוד רב שנקראתי להיות מעורב בתחילת ההשקה של צבאות השם.

 

מיכאל שוורץ

מיכאל שוורץ נולד בשנת 1926 בהרי הקטסטילס שבניו יורק. בגיל 13 הוא נרשם לבית הספר לאמנות ולעיצוב. הוא יצר יצירות אמנות רבות שהופיעו במשכן הנשיא, בכנסת ובעיריה בירושלים וכן בבית הלבן (פיסול שהעניק יצחק שמיר לנשיא רייגן) ובבתי כנסיות ובאוספים פרטיים רבים בארץ ובעולם.

הלוויתו התקיימה, בצהרי יום שישי י' אלול, בקווינס שבניו יורק. והשתתפו בה נציגים של תנועת חב"ד.

 

הכתבה מבוססת על חומרים שפורסמו אודותיו באתר המדיה החבד"י chabad.org, ותודתינו נתונה להם.

 

י"א באלול תשע"א
הגב לכתבה

תגובות
1
1. כתבה יפה!!
עלו והצליחו!
י"א באלול תשע"א