ב"ה יום שלישי, ה' כסלו תשע"ט | 13.11.18
הרב דיסקין
הרב דיסקין צילום: ברלה שיינר
"הרבי צפה את בחירתי לרב העיר כבר לפני 27 שנים"...

השבוע ב'כפר חב"ד': התופעה הנדירה: קשה למצוא עוד עיר שבה המוני תושביה – מכל החוגים והמגזרים – יהיו כל-כך שמחים ומרוצים מהרב הראשי שנבחר לכהן בעירם כמו שהיה השבוע עם בחירתו של הרה"ג הרה"ח הרב חיים שלמה דיסקין שליט"א, לרבה של קריית-אתא • המכתב שרבי הוריד מהשולחן לפני כ-25 שנים, המשמעות המדוייקת של 'לכתחילה אריבער', וה'טיפ' המיוחד לשלוחים • סיפורו של שליח מצליח שאלפים הושפעו ממנו ומאות משפחות התקרבו בזכות
הרב ישראל אלפנביין
לא קל היה למצוא השבוע שעה פנויה לשיחה עם הרה"ג הרה"ח הרב חיים שלמה דיסקין שליט"א, שנבחר ביום חמישי, ראש השנה לאילנות, כרבה של העיר קריית-אתא, יחד עם עמיתו הרב הספרדי הרה"ג הרב אליהו מימון.

כדי לשוחח עמו 'שעה נטו' היה צורך לשהות במחיצתו הרבה יותר מ'שעה ברוטו', ולהיות עדים מקרוב לריבוי הטלפונים הבלתי-פוסקים של מברכים. אם התרשמנו נכון, הטלפונים זרמו בעיקר משני כיוונים עיקריים: מהאוכלוסייה של קריית-אתא, על כל גווניה ומגזריה – שלא הסתירה את שמחתה על הניצחון הגדול של תושבי קריית-אתא, שקיבלו את הרב האהוד שכל-כך ייחלו לבחירתו – והזרם הנוסף של טלפונים היה מחסידי חב"ד רבים בארץ ובעולם שראו בבחירה גם הישג גדול לחב"ד.

כשפתחנו סוף-סוף בשיחה, כשאנו מציינים בפניו את התרשמותינו מההישג הגדול, הוא אומר שאת מה שאנו מכנים 'הישג גדול' הוא רואה בעקר בעובדה שהתמיכה באה מכל חלקי האוכלוסייה בעיר: חסידים, ליטאים, שומרי תורה ומצוות וכאלה שעדיין אינם שומרי תורה ומצוות. בכל המגזרים האלו, כך אנו למדים, הביעו שמחה גלויה על הבחירה.

כך, לדוגמה, בנוסף לאוכלוסייה החרדית והדתית שהזדרזה לברך ולאחל, הוא קיבל טלפונים רבים של ברכות גם ממנהלי בתי הספר הכלליים בעיר, שם הוא משמש במשך שנים רבות כרב בית הספר.

"השמחה גדולה והיא משותפת לכולם", אמרו לנו רבנים בצפון, אך למעשה – כפי שהתבטא הרב דרוקמן – "הרב דיסקין משמש בפועל כרב בקריית-אתא מזה שנים ארוכות, כמורה הוראה מוכר ואהוב".

אי-אפשר שלא לציין כי מי שיזם את המהלך, 'דחף' ועמד מאחוריו לכל אורך הדרך, הוא הגה"צ האדמו"ר ממאקווא שליט"א, שחסידיו מספרים כי רצה בכל מאודו לראות את הרב דיסקין שליט"איושב על כסא הרבנות של קריית-אתא, הן מצד מעלותיו האישיות, הן מהיותו חסיד חב"ד ושליח הרבי זי"ע, והן בשל עובדת היותו מצאצאי כ"ק הגה"ק ה'דברי חיים' מצאנז זצוק"ל.

"שלוחים רבים אומרים" – אנו פותחים את השיחה עמו – "שכבר בתחילת השליחות היה להם רמז מהרבי על מה שמצפה להם בעתיד. גם כאן אפשר לומר את זה?"

"בהחלט", הוא עונה מיד. "במבט לאחור זה נראה בפשטות כאילו הרבי אמר לי דברים מאוד ברורים. לפני 27 שנים קיבלתי הוראה מהרבי להישאר לגור בקריית-אתא, ללמוד למעלה מחמש שנים בכולל ולגשת לבחינות בהיכל שלמה. בשעתו חשבתי שהרבי רוצה שאיבחן בהיכל שלמה כדי לקדם את מעמדי במשרד החינוך כרב בית ספר – היום אין לי כבר שום ספק למה התכוון הרבי"...

יש משמעות לעובדה שהרב הראשי הוא גם חסיד חב"ד ובעיקר שליח של הרבי?

בראש וראשונה המשמעות היא כפי שהרבי הראה לנו והחדיר בכל ישותינו את ההכרה הברורה ש"לא שררה אני נותן לכם אלא עבדות אני נותן לכם". רב חב"די פירושו לא רב שזכה למשרה בכירה אלא רב שמחוייב לפעול ולפעול ולפעול בכל הכוחות. זה בהחלט חלק בלתי נפרד של עבודת השליחות להפיץ תורה ויהדות בכל חלקי העם, וכרב ראשי זה מעניק הרבה מאוד אפשרויות וכמובן מחייב אותי יותר.

יש כבר תכניות בקשר לתפקיד החדש?

הדבר הראשון שבכוונתי לעשות הוא להיכנס לתחומי הכשרות, העירובין והמקוואות, ללמוד את הנושאים היטב, ולעשות ככל שביכולתי כדי לקדם את הנושאים האלו. אני משוכנע שזה יכול לתת תנופה גדולה לעיר.

הרבי צפה מראש...

בקרב חסידי חב"ד, גם מי שלא מכיר את כל השלוחים בארץ, אין כנראה מי שלא שמע על הרב דיסקין. זה כעשרים-ושבע שנה שהוא עוסק בעבודת-הקודש כשליח הרבי בקריית-אתא, אם כי במשך השנים נפרסה מצודתו על הרבה אזורים נוספים. עשרות רבות של משפחות חב"דיות בעירו זוקפות לזכותו את התקרבותן ליהדות ולחסידות, אלא שזה לא משקף את התמונה הכוללת משום שרבים ממקורביו פזורים כיום בכל רחבי הארץ. השפעתו הישירה חובקת מאות צעירים שהוא קירב לתורה ומצוות וקיבלו ממנו הדרכה אישית בחייהם החסידיים, אבל יש עוד אלפים שהושפעו בעקיפין מדברי ההתעוררות שנשא במעמד זה או אחר.

האופי של אישיותו נעימת ההליכות הקל עליו את מלאכת סלילת הדרך ללבותיהם של צעירים רבים, פקחותו החסידית הציבה אותו בראש הפירמידה של ותיקי השלוחים בארץ-הקודש וסגנון דיבורו הרהוט והקולח הקנה לו מעמד של כבוד בקרב הנואמים בכינוסים חב"דיים כלל ארציים.

בשנים האחרונות הוא נחשב לאחד המרצים הכי מבוקשים במחננו, אם בנושאי חינוך חסידי, אם בנושאי הבית היהודי ואם בסתם ענייני דיומא. דעותיו מגובשות ומוצקות, עמדותיו בהירות ונהירות, ואפילו הביקורת שהוא משמיע בנושאים שונים מתקבלת בציבור שלנו ביתר הבנה.

הרה"ג הרה"ח הרב חיים-שלמה דיסקין, הוא חתנו של הרב שלמה קופצ'יק ע"ה, שהיה תושב קריית-אתא במשך עשרות שנים. לפני חתונתו כתב הרב דיסקין לרבי שברצונו לצאת לשליחות אחרי החתונה. תשובת הרבי היתה: "בכל הנ"ל – כעצת המשפיע". בשבת שלפני החתונה, שבת חנוכה תשמ"ג, שהה החתן בחצרות-קודשנו והתלהב מאוד במהלך ההתוועדות של הרבי באותה שבת שהיתה ספוגה ביטויים עזים בנושא חשיבות היציאה לשליחות. למחרת, ממש לפני נסיעתו חזרה לארץ-הקודש, כתב לרבי שבהמשך לדברי-הקודש בהתוועדות הוא מבקש ברכה שיזכה לצאת לשליחות במהירות האפשרית ("בכלל לא חשבתי אז על קריית-אתא"). תשובת הרבי לא השתנתה: "כמדומה מכבר עניתיו: בכל הנ"ל – כעצת המשפיע.

לאחר שהתייעץ עם המשפיע הרה"ח ר' מענדל פוטרפס ע"ה, הוחלט שבתקופה הראשונה לאחר החתונה ילמד ב'כולל'. חמיו הרב קופצ'יק הציע שילמד ב'כולל' בקריית-אתא שהיה שייך לגה"צ האדמו"ר ממאקובה זצ"ל, וכך היה. הרב דיסקין התגורר בעירו של ה'שווער', ולא התכוון להישאר במקום זמן רב. במשך השנים הקרובות בדק הצעות של שליחות במקומות שונים, ורק התשובות הברורות שקיבל מהרבי השאירו אותו חמש שנים תמימות ב'כולל' בקריית-אתא.

בינתיים עבדה הרבנית דיסקין בהוראה, בבית-הספר של ה'רשת' בקריית-טבעון. באותן שנים עדיין לא היה שם שליח, והיתה דרישה ששליח יצא לשם. מנהל ה'רשת' דאז, הרה"ח ר' משה סלונים ע"ה, לחץ חזק על הרב דיסקין שייצא לשליחות בקריית-טבעון. לרב דיסקין קסם הרעיון מאוד.

באותו שלב הוא כבר מסר שם שיעורי תורה ואפילו תהלוכת ל"ג בעומר הספיק לארגן ביישוב. אך כאשר כתב לרבי על הרעיון, לא זכה למענה. ביודעו שהרבי מתנה בדרך-כלל יציאה לשליחות בהסכמת גופים מקומיים, כתב שוב לרבי כשהפעם חותם על מכתבו גם ראש המועצה הדתית בקריית-טבעון. הפעם פנה ר' משה סלונים ע"ה לרב חדקוב וביקש שידאג למסור את השאלה לרבי בדחיפות, אבל התשובה בוששה להגיע. רק כשהרב חדקוב סיפר ש'הזכיר' לרבי על העניין והרבי הוריד את המכתב משולחנו. היה ברור שאין סיכוי לתשובה חיובית בנוגע להצעה. הרבי, כך הסתבר היום, ייעד לו כבר אז את הרבנות של קריית-אתא...

תופעה נדירה

בשנים הבאות הרחיב הרב דיסקין את הפעילות, כאשר הפן המייחד אותו – מעבר להשפעה מקיפה על אלפי יהודים בעירו –

הוא קירוב מלא ליהדות של עשרות צעירים לתורה ומצוות עד שהפכו לאברכים חב"דיים לכל דבר ועניין.

עדיין לא נתקלתי במקום אחר בתופעה מופלאה כזו של קהילה אחת המורכבת מעשרות רבות של משפחות שכולם התקרבו ליהדות על-ידי השליח המקומי, ולזכותו נזקפת השתייכותם החב"דית – הם, בניהם ובנותיהם וכל אשר להם. דומני שלא אטעה אם אקבע שזוהי תופעה נדירה אפילו בנוף החב"די של ימינו, מצב שבו קהילה חב"דית שלמה מורכבת כולה מבני-זוג שאין להם רקע חב"די שורשי. אלא שכאשר אני מביע את התפעלותי לפני הרב דיסקין מההצלחה האדירה הזו, הוא מתאזר בשתיקה ומבטל את התפעלותי במחי-יד. סוד ההצלחה שלו נשאר אפוא בעיניי כספר החתום...

הדבר היחיד שהוא מוכן לציין היא העובדה ששיטתו היא להפוך את האנשים שמתקרבים דרכו ליהדות ולחסידות לחלק מצוות הפעילים של בית-חב"ד. "עד היום לא הבאתי לעיר אף אברך כדי שישמש כשליח שפועל תחתיי. המעלה שבזה היא שכל אנ"ש המקומיים מבינים מעצמם שהם נדרשים להיות חלק בלתי נפרד מהפעילות, אם בענייני ה'מבצעים' השונים, אם בתוך בית חב"ד ואם בעניינים ניהוליים".

כיום מעסיק הרב דיסקין עשרות עובדים, ואת ההצלחה הוא מייחס גם למידור הברור של הפעילות. "יש אצלנו אנשים שממונים על כל דבר בנפרד. עשינו חלוקת עבודה ברורה בין הפעילים, וזה מאפשר לצוות הגדול לנהל פעילות מוצלחת. לכל דבר יש אחראי. בית?התבשיל, לדוגמה, הוא מוסד גדול מאוד, שמהווה כיום נתח נכבד מפעילותנו. אבל אני באופן אישי אינני קשור כלל לפעילות של בית התבשיל. הקשר היחיד שלי עם בית התבשיל, מעבר ליתר תחומי הפעילות הענפה שלנו בענייני חסד, היא ההיכרות שלי עם משפחות מקומיות שהכרנו דרך העזרה הגשמית שהושטנו להם ובזכות זה התקרבו ליהדות ולחב"ד".


כ"ב בשבט תשע"א
הרב דיסקין
הרב דיסקין | צילום: ברלה שיינר
 
צילום: ברלה שיינר