ב"ה יום שני, כ"ט שבט תשפ" | 24.02.20
הרב תגר
הרב תגר צילום: כפר-חב"ד
תם ונשלם הפרויקט ההיסטורי שנמשך 23 שנים ● מיוחד

אחרי השלמת הפרויקט ההיסטורי שנמשך 23 שנים - חב"ד יוצאת בקריאה לכל ציבור דוברי האנגלית: סוף-סוף יש לנו רמב"ם! ● שבועון 'כפר חב"ד' מביא השבוע את סיפורו האישי המרתק של הרב אליהו תגר, וחושף את הפרויקט הגדול של חייו ● מסתבר שהוא האיש שלזכותו נזקפת הצבת החנוכייה הציבורית הקבועה הראשונה בעולם, והוא גם האיש שבזכותו ייהנו לראשונה רבבות דוברי אנגלית מלימוד יסודי של הרמב"ם
הרב ישראל אלפנביין

והנה הודעה חשובה: קבלו נא את הבשורה הכי משמחת בעולם עבור אלפי חסידי חב"ד ששפת האם שלהם היא אנגלית – יש לנו בשבילכם רמב"ם בשפת האם שלכם. כן, כן. כשם שעברתם לפני מספר שנים ללימוד גמרא ברמה אחרת לגמרי, כשאתם נעזרים במהדורות של התלמוד הבבלי המתורגם לאנגלית, כך תוכלו לעבור בקיץ הקרוב ללימוד השיעור היומי ברמב"ם במהדורתו המתורגמת לאנגלית.

הרב אליהו תגר, המתרגם והעורך הראשי של הרמב"ם המתורגם לאנגלית בהוצאת 'מאזניים' (וגשל), זכה לברך על המוגמר לפני שבועות אחדים. בכך באה לידי גמר טוב ההשקעה האדירה שהשקיע בפרויקט הגדול הזה ב-23 השנים האחרונות. בקרוב תוכלו להשיג בכל חנויות הספרים המובחרות סט מהודר בן 16 ספרים הכולל את כל 14 ספרי 'היד החזקה' של הרמב"ם בתרגום לאנגלית (ספרי זמנים וטהרה מפוצלים לשני כרכים כל אחד).

לפני שנדבר בהרחבה על הפרויקט הגדול, אני מבקש לשמוע מהרב תגר על הדרך הארוכה שעשה בשישים השנים האחרונות, עד שהגיע לאן שהגיע.

הסבא-רבא החב"די והסבא ה'ליטאי'

אבל השורשים האלה לא תרמו לו רבות בשנות ילדותו, גם לא הסידור העתיק בנוסח חב"ד של הסבא-רבא שמצא פעם בארון הספרים, סידור שהודפס בשנת תר"נ בערך. "נכון, ידעתי שיש לנו שורשים דתיים, אבל הדת לא היתה נושא לדיון בביתנו. אולי משום שבאופן רשמי הוריי דווקא העריכו מאוד את הדת והמסורת, ואפילו נסענו ל'טמפל' מדי שבת בשבתו..."

המהפך בחייו התחולל כשהיה סטודנט באוניברסיטת קולגייט (המפורסמת ברמתה הגבוהה) שבהמילטון, ניו-יורק, שם חווה כמו כל חבריו את המהפכה שעבר הנוער האמריקאי בשנות השישים. "ידעתי שהסטודנטים צודקים ב'מרד הנעורים' שלהם, אבל הרגשתי שהמתכונת של המרד אינה ראויה. הגעתי למסקנה שהם שואפים להישאר עם אותה מטבע, רק רוצים להפוך אותה לצידה השני. ממש כמו שכתוב בספר הכוזרי: 'כוונותיך רצויות, אך מעשיך אינם רצויים'. זה היה דור שמאס בשקרים של העולם-הזה, וחיפש משמעות לחיים, אבל בסוף שקע בעצמו בתאוות חומריות. הם היו מתמכרים לסמים, ואומרים שאלוקים שולח לנו מסרים רוחניים דרך הסמים. לך תסכים עם השטויות האלה..."

לכן, המסקנה שלו היתה שאם כבר חיפוש אחר תוכן אמיתי לחיים – זה צריך להימצא אצל מי שכל חייהם הם חיים רוחניים באמת. ואיפה הכתובת לרוחניות, אם לא ביהדות? "ידעתי שאפשר למצוא רוחניות אצל כתות שונות בהודו וביפן, אבל שיערתי שגם ליהדות יש משהו להציע בתחום הרוחני. ומאחר שאני מגיע ממשפחה עם שורשים יהודיים חזקים, החלטתי לחפש את זה ביהדות. ככה מצאתי את עצמי נוסע לארץ-הקודש ומחפש מענה לשאלותיי".

בשלב זה מעדיף הרב תגר לדלג על תיאור הלבטים וההתחבטויות שעברו עליו בישיבות שונות בארץ, כדי שלא לפגוע במי שאצלם עשה את צעדיו הראשונים ביהדות. הוא מוכן לספר רק זאת: "בסופם של הגלגולים נכנסתי ללמוד בישיבת 'תומכי תמימים' בכפר חב"ד. אפיזודה מעניינת: כשסבי מצד אמי שמע על כך, הוא נזכר פתאום שאנחנו בכלל משפחה ליטאית (למרות שבעצמו אפילו לא שמר שבת...) והתנגד לכך שאלמד בישיבה חסידית... בכל אופן, למדתי שם בכיתה מיוחדת אצל הרב אהרן הלפרין, שהקדיש מאמץ רב להקנות לי ולעמיתיי המתקרבים ליהדות את לימוד הגמרא ברמה גבוהה ומצוינת. קיבלתי ממנו הרבה מאוד, וב"ה זה עזר לי להתקדם ולהגיע לרמה של בחור ישיבה ממוצע, ואף יותר מזה".

לאחר מכן התקבל ללמוד בישיבת תומכי-תמימים המרכזית ב-770. ההתוועדות הראשונה של הרבי שנכח בה היתה בשבת שאחרי פורים תשל"ב. בתקופה הקרובה אף זכה להיכנס ל'יחידות' שעסקה בנושאים אישיים, אך הוא אינו רואה עניין לשתף בה את הציבור. מה שכן נוגע לענייננו היא העובדה שבאותו זמן חיפשו בהנהלת צא"ח בניו-יורק מישהו שמוכשר לכתיבה, ואליהו הצעיר, שלמד מספר שנים באוניברסיטה, התגלה כמי שההכשרה האוניברסיטאית שלו תורמת רבות ליכולת הכתיבה המוצלחת שלו. מה שהפך אותו במשך הזמן לעורך הראשי של 'שיחות אין אינגליש'.

מ'ופרצת ז'ורנאל' ל'שיחות אין אינגליש'

פתאום בבוקר בהיר קם אברך ומחליט לעסוק בתרגום שיחות הרבי לאנגלית?

ההתחלה שלי היתה דווקא במשהו מיניאטורי. בתחילת שנות הלמ"דים יצא לאור בניו-יורק רבעון בשם 'ופרצת זשורנאל'. העורכים הכירו בכשרונותיי וביקשו ממני לכתוב, ונעניתי ברצון לבקשתם.

ואז עברת ל'שיחות אין אינגליש'?

לא בדיוק. במשך כשנתיים, בעודני בחור, יצאתי לפעול בשליחות בקליבלנד, אצל השליח הרב יהודה-לייב אלבסקי. זה היה חשוב מאוד עבורי. כשאתה ב-770, אתה חי בתוך בועה, ולא יודע איך בכלל העולם מסתכל על חב"ד. בקליבלנד היתה לי הזדמנות מצוינת לראות איך מנחילים יהדות וחסידות למתקרבים.

אחד הדברים המיוחדים שהיו שם בתקופתו הוא – הקמת החנוכייה הציבורית הקבועה הראשונה בעולם. "מאחר שעבדתי ב'ופרצת ז'ורנאל', נזכרתי לפני חנוכה בתמונה שהופיעה אצלנו ובה נראית חנוכייה ציבורית שהקים בית-חב"ד בברקלי, קליפורניה, באחת השנים (הם לא המשיכו בזה בקביעות). הצעתי לרב אלבסקי שנקים גם אנחנו חנוכייה ציבורית. הוא נדלק על הרעיון והחלטנו ללכת על זה. קליבלנד היא עיר שהארגונים היהודיים פועלים בה באופן חזק מאוד, והצבת חנוכייה ציבורית בעיר נחשבה לפריצת דרך של ממש מבחינתנו. אלא שהארגונים היהודיים פתחו במאבק נגדנו וטענו שזה עלול לעורר אנטישמיות ואפילו לתת הצדקה למנהגם של הנוצרים להציב עצי אשוח ברחובות העיר בימי החגאות שלהם. הסברתי להם שהסמלים הנוצריים הם כבר עובדה, וכעת נותר לנו רק להציב סמלים יהודיים.

"שאלנו על כך את הרבי, והרבי נתן את אישורו. הנושא קיבל פרסום גדול בתקשורת האמריקאית, והעניין כולו נחל הצלחה אדירה. ומזה התחילו להתפשט בשנים הבאות החנוכיות הציבוריות בכל רחבי ארה"ב והעולם כולו".

לאחר שהשתדך חזר לניו-יורק, ואז התחיל להשתלב במפעל "שיחות אין אינגליש" שהיה אז בחיתוליו. "המארגנים חיפשו מישהו שיודע לכתוב באנגלית מקצועית, ובין היתר פנו אלי. העבודה הראשונה שלי היתה – תרגום ה'הנחות' מההתוועדויות של הרבי. ר' יונה אבצן טיפל בצד הניהולי ואני עסקתי בתרגום השיחות".

מתאים גם בשבת אחרי הצ'ולנט...

הגישה של הרב תגר בתרגום השיחות אומרת שהתוצר המוגמר חייב להיות שווה לכל נפש. "הרעיונות של תורת החסידות הם מספיק קשים מצד עצמם, אין שום סיבה להקשות עוד יותר על הקורא. מה גם שהמטרה שלנו היא בשביל ה'חוצה', ולכן השיחות חייבות להיות כתובות בסגנון שהקורא המצוי יבין אותו ללא כל קושי. הרה"ק מקוצק אמר שאינו כותב ספר, משום שאינו מעוניין שהספר שלו יתגלגל בחיקו של מי שנשכב לנוח במיטה בשבת אחרי הצ'ולנט. כשאני עורך שיחה, אני דווקא כן חושב על אחד כזה ומשתדל שאפילו הוא יבין את השיחה..."

אחרי כ"ז אדר-ראשון תשנ"ב הוחלט ב'שיחות אין אינגליש' להתחיל לתרגם קונטרסים של מאמרי חסידות בתרגום לאנגלית, בתוספת ביאורים שמקרבים את מושגי החסידות לעולמו של הקורא המתחיל. זהו תחום שהרב תגר עוסק בו זה קרוב לשני עשורים. "מההתחלה שמנו דגש מיוחד על הבהרת המושגים הכי 'פנימיים' של ליובאוויטש, כמו 'ביטול במציאות' ו'הנחת עצמותו', מבלי לחשוש שהדברים לא יקסמו לקורא המתחיל".

והמעיין החי שלו אינו מפסיק לנבוע. במשך השנים הספיק לערוך שבעה כרכים מאגרות-קודש של הרבי, אותן ערך בתרגום לאנגלית. ושוב – הוא בחר רק אגרות כאלה שהקורא המצוי יבין את תוכנן בקלות. “אגרות שמשופעות בהפניות למראי-מקומות שונים ואינן מובנות בקריאה שוטפת – אין מקומן בספר שתירגמתי עבור הקורא האנגלי המצוי".

רק לאחרונה, לקראת יו"ד שבט שנת השישים, הוציא לאור מהדורה מפוארת של 'היום יום' בתרגום לאנגלית, הכוללת פענוח מלא ומורחב של הפתגמים. "היינו צוות שלם שעבד על זה, ובסך הכל הגענו לתוצאה מרשימה. צריך לזכור שרוב הפתגמים ב'היום יום' הם רק קטעים שהרבי בחר מתוך אגרות-קודש של הרבי הריי"צ, ולא תמיד מבין הקורא את ההקשר המלא. כשאתה מוסיף את הרקע לסיפור או לעניין, זה מקבל משמעות אחרת לגמרי".

"גודל זכותו של הרמב"ם"

אחרי כל אלה, אני מנסה להבין היכן מצא הרב תגר זמן לעסוק בפרויקט נוסף, חשוב ככל שיהיה. "ההתחלה היתה עם הלכות בית הבחירה של הרמב"ם", הוא נזכר. "לפני כן פנה אלי הרב חנוך ווגשל מהוצאת 'מאזניים', וביקש שאשלים את הפרויקט של תרגום ספרי 'ילקוט מעם לועז' לאנגלית (לאחר שהמתרגם הלך לעולמו לקראת סיום הפרויקט). לאחר שסיימתי את המלאכה, שכללה תרגום של 'מעם לועז' על ספר איכה, אמר לי הרב ווגשל שלדעתו כדאי להוסיף בסוף הספר העוסק בחורבן משהו שקשור לגאולה. הבאתי לו שיחה של הרבי בנושאי הגאולה, והוא נהנה מזה מאוד".

אחרי שכבר נגעו בענייני הגאולה, הציע הרב תגר לרב ווגשל להכין תרגום לאנגלית של הלכות בית הבחירה ברמב"ם. "הוא שאל אותי שאלה אחת: לרבי תהיה נחת-רוח מזה? עניתי לו: בוודאי. ואז עשיתי את זה. בעקבות זאת החלטתי להציע לו שאתרגם את כל ספרי 'היד החזקה' של הרמב"ם לאנגלית. ושוב הוא שאל: לרבי תהיה נחת-רוח מזה? התשובה החיובית התקבלה, והפרויקט יצא לדרך. ובאמת, הרב ווגשל הספיק להביא בעצמו לרבי כמה פעמים, במעמד חלוקת הדולרים לצדקה, כרכים אחדים מהרמב"ם המתורגם לאנגלית, והרבי מאוד נהנה מזה ונתן לו המון ברכות".

היו התייחסויות נוספות מהרבי לרמב"ם באנגלית?

בשנת תש"נ בערך עברתי לפני הרבי בעת חלוקת כוס של ברכה, והמזכיר הרב גרונר אמר לרבי שאני עוסק בתרגום של הרמב"ם לאנגלית. הרבי חייך לעברי חיוך רחב ומסר לי בקבוק 'משקה' באומרו: 'זה בשביל הרמב”ם'.

אבל בדיוק אז, כשהפרויקט של הרמב"ם באנגלית התחיל להתקדם חזק, ביקשו ב'שיחות אין אינגליש' שאגביר את מעורבותי בעריכת השיחות באנגלית. היתה לי אז התלבטות לגבי חלוקת הזמנים בין שתי העבודות, ושאלתי את הרבי האם כדאי שאפחית משעות עבודתי בתרגום הרמב"ם לטובת תרגום השיחות. הרבי ענה לי על כך: "גודל זכותו של הרמב"ם אין די באר"...

המשך הכתבה המאלפת – השבוע ב'כפר-חב"ד'

כ"א בסיון תש"ע