ב"ה יום שלישי, ה' כסלו תשע"ט | 13.11.18
הרב יקותיאל גרין על רקע ספרו
הרב יקותיאל גרין על רקע ספרו
'משכיל' איתן

נכדו תלמידו של הגר"א דרש זכויות על הכותרת "משכיל לאיתן", אך הרבי, בחלוקת הדולרים, סיפק לרב יקותיאל גרין את התשובה (ראיון)
יצחק שגב

תלמידי בית הספר למלאכה היו נבוכים מעט. "המורה, השיעורים שלך יפים מאוד, אבל לפני המבחן כשאנחנו פותחים את התניא קשה לנו להבין אותו". המורה הרב יקותיאל גרין, אברך מוכשר ונמרץ ידע שעליו למצוא פיתרון ראוי לשמו. הוא נמנה על צוות אברכים שהשתלב בצוות בית הספר למלאכה בכפר חב"ד על מנת להחדיר את תורת החסידות גם לנערים מקהל רחוק למדי. יחד ניסו להתעמק בחומר שנכתב עד כה אודות תורת החסידות. בזמנו יצא לאור קונטרס של הרה"ח שייע קארף ומתוכו למדו. בנוסף, שקדו על הבנתו לעומק של ספר המאמרים ת'רנ"ט.

הרב גרין: "התחלתי לערוך סיכומים בפני התלמידים, והם כתבו אותם. כעבור שנתיים שלוש הצטבר חומר נכבד ושכפלנו אותו עבור כל התלמידים. לאחר זמן, החלטתי להדפיס את הקונטרס בצורת חוברת. קראתי לו "משכיל לאיתן". איתן – אותיות תניא, כידוע, ומשכיל – מלשון ביאור. חוברת אחת שלחתי לרבי".

מכתבו של הרבי נשלח כעבור זמן לא רב. בו נכתב:

"... מאשר הנני קבלת המכ' בצירוף הקונ' משכיל לאיתן (א'), ות"ח,

ודבר בעיתו -

בימים שהמלך בשדה ומקבל את כולם בסבר פנים יפות ומראה פנים שוחקות לכולם כו'.

הפ"נ שבמכ' יקראו בעת רצון על הציון הק'.

בברכת כתיבה וחתימה טובה" (חתימת יד קודשו)

ובשולי הגיליון הוסיף הרבי:

נ.ב. בטח שקו"ט בדברי הקונ' משל"א עם זקני החסידים שלמדו תניא בתו"ח בפולין וכיו"ב, ושאל חוו"ד שלהם וכ'.

ובפרט שה"ז נועד לרבים, והגהת והסכמת מומחה זקן במקומה היא.

ופשוט שאין כוונתי בהנ"ל לבקורת, כ"א – ואדרבה הוסיף בהפצת המעינות, ואשרי חלקו ויוסיף בכיוון זה".

ייעוץ מר' מענדל

"המשפט האחרון נהפך למוטו שלי", אומר הרב גרין שעה קלה לפני שימריא לציון אדמור-הזקן בהאדיטש יחד עם קבוצת חסידים. "הרבי כותב בלשון עבר – "הוסיף", משמע שהחוברת הראשונה גרמה לרבי נחת-רוח. ניסיתי לנתח את מרכיביה של החוברת ולנסות לפענח את המיוחדות שבה – ועם התוצאה להמשיך הלאה. הגעתי לשתי מסקנות: צורת הסיכומים מצאה חן משום שהייתה משולבת עם כותרות וכותרות משנה – דבר שלא היה מקובל בספרות שלנו, ואני עשיתי חומר עם כותרות וכותרות משנה.

דבר נוסף, חשבתי שזה מיועד לתלמידים. היה ביקוש ממשפיעים של אנ"ש וממוסרי שיעורים בבית חב"ד: "תן את החומר יותר בהרחבה". החלטתי, שלפני שאני ניגש לבאר את הספר, מכיוון שזה תורה שבכתב וכל התורה של כל הרביים זו תורה שבע"פ, עלי לעבור על כל ספרי החסידות שיש בהם ביאורים ישירים לפרק ולא רק לדמות מילתא למילתא. כלומר: אני לומד את כל החומר ואז מרכז את כל הביאורים ביחד. אבל לא כליקוט, כי ליקוטים של שיחות כבר היו. אני עשיתי בצורה של עריכה. הרשתי לעצמי לשנות את המילים למילים שלי ולסכם את הדברים של הרביים. דבר נוסף שלמדתי מהרבי - שכל דבר חייב להיות עם מראי מקומות. אין משפט בביאור שלי שאין לו מראי מקומות".

"בהתאם להוראת הרבי במכתב -להתייעץ עם זקני החסידים- פניתי למשפיע ר' מענדל פוטרפס ע"ה. הוא שלט בתניא שליטה מלאה – ישר והפוך, לאורך ולרוחב. הייה לו ידע בסיסי ומוצק בכל התניא. גם אם לא נתן לי תשובה על שאלותיי מייד היה יושב עליהן כדי ללבן את העניין. ועוד דבר מצאתי בשיטתו המופלאה: לא היה מושג שעניין בתניא לא מתאים עם שיחה של הרבי או ציטוט מאחד הרביים. יש כאלו חסידים שאם נתקלו בעניין שנראה על פניו לא מתאים עם ביאור מהתניא פחדו לשאול. אצל ר' מענדל היה מונח שכל תורת החסידות היא נושא אחד שמורכב מביאורים מכל רבותינו נשיאינו ואין מושג כזה שביאור אחד לא יתאים לאחר. ייתכן שצריך ללבן ולהעמיק אבל המסקנה אחת היא".

ואז אתה מתיישב לכתוב ספרים לביאור התניא?

נכון, אבל בכל פעם שאני נוטל את העט אני חושב לעצמי: "דמיין שאתה נותן שיעור בבית כנסת או בכיתת תלמידים, ונמצאים שם יהודים שזו הפעם הראשונה שהם שומעים חסידות. איך אתה מלמד אותם"? כלומר, ישנם מושגים רבים מאוד שלא ידועים ליהודים הללו, ואני לא יכול למסור שיעור שמורכב מ"אתערותא דלתתא" ו"אתרעותא דלעילא" ולצפות מהם להבין על מה אני מדבר. עלי לבאר מושגי יסוד בסיסיים!

וזה הקו שהפנמתי: לבאר, להסביר. אנשים באו עלי עם השוואות ל"מסילת ישרים" ובירורים בין שיטת אדמו"ר הזקן לגר"א. זהו לא תפקידי. לא באתי לשאול שאלות או להקשות, רק להסביר את התניא. לכן, כשאני מבאר את התניא אני לא נמנע להרחיב את היריעה ולהבהיר מושגים בסיסיים בתורת החסידות.

מופת בחלוקת דולרים

הרב גרין מוציא לאור שני ספרים. משכיל לאיתן חלק א' מבאר את הפרקים א-י"ב. בחלק השני מובאים ההסברים של הפרקים י"ג-כ"ה ואז הוא נוסע לרבי, והספרים איתו. במוחו עדיין זכורה שיחת הטלפון התמוהה לה זכה רק שבועיים קודם לכן מיהודי ירושלמי:

-הרב גרין? שלום, שם משפחתי הוא משכיל לאיתן.

-במה אני אוכל לעזור?

היהודי מעבר לקו מתחיל לכעוס:

-לעזור? תאמר לי, מה זה צריך להיות? שם משפחתי שנצמד עוד לסב-סבי ה'מתנגד' מופיע בספר על התניא? הלא סבי היה תלמיד מובהק של הגר"א, והוציא ספר בשם הזה. הספר יקר לנו כל-כך עד ששמו הוצמד למשפחתנו והפך לשם משפחה!

השיחה מסתיימת בצלילים צורמים והדיה מלווים את הרב גרין בתור לחלוקת דולרים אצל הרבי.

הרב גרין: הרבי נוטל את הספרים. אני שם לב שהרבי פותח בדיוק בדף ממנו ערכתי את המדור האחרון "מושגים בחסידות" בשיחת השבוע. ואז אומר לי: "אתה יודע שיש 'קופירייטר' (=זכויות יוצרים) על הספר - של מישהו קודם". העומדים מסביב תמהים, אבל במוחי ניצבת חיה שיחת הטלפון שלי עם היהודי הירושלמי. ואני ניצב שותק לפני הרבי, ואז הרבי ממשיך: "דע לך שזכות היוצרים הראשונה של "משכיל לאיתן" הייתה של דוד המלך. עכשיו יש גם לך זכות יוצרים על משכיל לאיתן. ותדע לך, שהפרק שלי הוא גם 'משכיל לאיתן'". הרבי חוזר על המשפט האחרון המתייחס לפרק פ"ט בתהילים פעמיים".

איך אומרים "יחוד ואמונה" באנגלית?

עד היום הספיק הרב גרין לצרף ל"משכיל לאיתן" את "מחשבת התניא" – ביאור הפרקים הראשונים. "תפארת התניא" – סיכומים ופרקי מבוא. זאת מלבד שפע ספרי מאמרים מבוארים: קונטרס "ומעיין", "באתי לגני", "איתא במדרש תהלים" ועוד. כעת הוא שוקד לתרגם את "שער היחוד והאמונה" לשפה האנגלית. "היה לזה הרבה ביקוש בארצות הברית", הוא אומר. "באיגרת הקודש", לעומת זאת, "שוטח אדמו"ר הזקן את עבודת ה' המושתתת על ה"חיה" ו"היחידה" שבנשמה. בחלק א' מוסבר על אהבה ויראה שכליים ובאגה"ק אדמו"ר הזקן מלמד איך יקבל אהבת ה' מבחינת יחידה שבנפש. זוהי בחינה שתתגלה לאחר ביאת המשיח, אבל אדה"ז נותן לטעום ולעבוד באותה עבודה עם הכוחות הנפשיים שיהיו לעתיד לבוא – גם עכשיו".

הרב גרין ממהר לטיסה שהפכה למסורת. באמתחתו הרצאה מרתקת על ספר התניא ומרכיביו, אבל הזמן לא מותיר בו פנאי. הכל, הוא אומר, מבואר בשפה ברורה בספרים. "חסידות לעם" נקראת המהדורה.

כ"ג בטבת תשס"ו
מכתבו של הרבי לרב גרין
מכתבו של הרבי לרב גרין
 
הגב לכתבה

תגובות
2
1. ישר כח הרב גרין
והנה עוד יוצר שזה לא הגרא
http://www.chabadlibrary.org/catalog/C45/C45633.HTM
כ"ג בטבת תשס"ו
2. חבל
חבל, הכיוון נכון, אבל היה מקום לעריכה לשונית, לצמצום חזרות, לדלול דפים מיותרים, להשקיע במיקוד. נראה שהייתה חסכנות בהפקה והזדרזות האוצה לאור. אין דבר- לא להסס לעבוד על הנ"ל במהדורות הבאות
י' באדר תשס"ז