ב"ה יום שלישי, ה' כסלו תשע"ט | 13.11.18
הרב בן ציון ליפסקר ע"ה, תמונות מחייו
הרב בן ציון ליפסקר ע"ה, תמונות מחייו צילום: ארכיון שניאור-זלמן ברגר
הרבי אמר: "ערד עיר קשה"

כיצד הגיב הרבי על התמנותו לרבה של ערד. מה ענה לו ה'לב שמחה' כששמע על הניסיונות להצר צעדיו • שיחה עם הרב ליפסקר באדיבות 'כפר חב"ד'
הרב ישראל אלפנביין, 'כפר חב"ד'
חג השבועות, כידוע, מכונה בליובאוויטש בשם 'חג המ"צות'. החג שבו רבנים–מו"צים (=מורי-צדק) עולים לרגל אל הרבי. שכן, בחג הסוכות ובחג הפסח טרודים הם בענייני הקהילה ובמענה לשאלות הלכתיות, ואין באפשרותם לנסוע לרבי. רק בחג השבועות, שהלכותיו מועטות יחסית, יכולים הם להרשות לעצמם להיפרד מקהילותיהם לזמן מה ולנסוע לרבי. כך שהחג המתקרב יוצר בהחלט הרגשה מיוחדת אצל הרבנים החב"דיים.

הרגשה מיוחדת עוד יותר תהיה מן-הסתם הפעם אצל הגה"ח הרב בן-ציון ליפסקר שליט"א, רבה של ערד, כאשר ייצא בדרכו אל בית-חיינו בסוף השבוע הנוכחי. שכן השנה מלאו 30 שנה לכהונתו בפועל כרבה של עיר בישראל, ו-25 שנה לכהונתו הרשמית בתפקיד זה.

לרגל העיתוי החגיגי ולקראת 'חג המ"צות', ביקשנו לקיים עם הרב ליפסקר שיחה חגיגית. בשיחה המקדימה שקיימתי איתו נזכר מיד במאורע הקשור ל'חג המ"צות': "בחג המ"צות תשמ"ז הרבי חילק בקבוקי 'משקה' לכל הרבנים שהגיעו כדי שיתוועדו בריכוזי אנ"ש וכשהגיע תורי הרבי אמר לי שמסתמא אכנס את הרבנים בארץ-הקודש ואסכם איתם היכן כל אחד יתוועד, ואחר כך אדווח לו על כך בכתב".

עד מהרה התברר לי שהרב ליפסקר שליט"א עסוק בימים אלה 'מעל הראש' בהכנת קבוצה גדולה של נערים לבר-מצווה, ואינו פנוי לטקסים וחגיגות. אך כששמע שדרך 'כפר חב"ד' תהיה לו הזדמנות טובה להסביר דברים חשובים על תפקידו של רב בישראל בכלל, ועל שליחותו של רב חב"די בפרט – ניאות להקדיש לנו שעה אחת מיומו העמוס. בתוך כך הוא חושף גם שורה של הוראות, עידודים וברכות שקיבל מהרבי, ומגלה טפח ממסכת הקשרים המיוחדים שהיו לו עם האדמו"ר ה'לב שמחה' זצ"ל מגור שנוהג היה לשהות בערד תקופות ממושכות.

ויהא בשעה טובה ומוצלחת

בשנת תשל"ח, לפני 30 שנה בדיוק, נבחר הרב ליפסקר לכהן כחבר לשכת-הרבנות בערד, כשבחמש השנים הבאות הוא מכהן בפועל כרבה האשכנזי של העיר. אך כאמור, לא באופן טבעי ומובן מאליו מצא את דרכו אל העיר הדרומית המרוחקת. "לאחר נישואיי קנינו דירה בשיכון חב"ד בלוד, בהוראת הרבי", הוא מספר. "כשהייתי אצל הרבי ב'יחידות' בשנת תש"ל, קיבלתי מהרבי הוראה מיוחדת לעבור לנחלת-הר-חב"ד (לאחר שאקבל לכך את הסכמת זוגתי שתחי'). הרבי גם הורה לי אז לברר אצל הרב אפרים וולף ע"ה אם יש אפשרות להשיג שם דירה במחיר מוזל, כפי שמסדרים לזוגות צעירים".

הרב ליפסקר עבר אפוא ל'נחלה' ולמד שם ב'כולל'. כעבור ארבע שנים עזב את ה'כולל' לטובת משרת הוראה בתלמוד-תורה בכפר-חב"ד, אך לא קיבל על כך תשובה מהרבי. "שאלתי את הרבי האם עליי לחזור ל'כולל' והרבי ענה לי: 'נכון שישתדל ללמוד על-מנת לקבל היתר הוראה ברבנות וכו''. באותה 'יחידות' בתש"ל שאלתי את הרבי איזו תועלת תצמח לי מלימודי ההוראה, כאשר ידוע שבימינו כמעט אי-אפשר להתקבל למשרות רבניות בארץ מבלי שיופעלו בשבילך קשרים פוליטיים. הרבי ענה לי: 'אף-על-פי-כן. ויעזרו לך...' ('און מ'וועט דיר העלפן...'). למיטב הבנתי, הרבי התכוון לומר שהוא בעצמו יעזור לי בזה. בהמשך לכך אמר לי הרבי: 'הרי אתה צריך גם קצת פרנסה, ולכן תמשיך להיות מגיד-שיעור. אבל עיקר העיסוק שלך צריך להיות בלימודי הוראה, ולכן תלמד ב"כולל" לפחות חצי יום'".

הרב ליפסקר המשיך ללמוד עוד ארבע שנים ב'כולל', במהלכן קיבל מהרבנות הראשית לישראל תעודת 'כושר' לכהן כרב שכונה. ואז התחילו להתגלגל לעברו הצעות שונות של משרות רבנות. בשנת תשל"ח פורסם מכרז על תפקיד חבר לשכת-הרבנות בערד, כאשר לכולם היה ברור שבעצם מדובר במשרת הרב האשכנזי של העיר. שלושה ימים לפני סיום המכרז, האיץ ידיד ברב ליפסקר שיגיש את מועמדותו, אך בהתחלה הוא סירב אפילו לחשוב על זה. "את הרעיון הזה הציעו לי לראשונה בתשל"ד, לאחר שהתפנתה משרת הרב האשכנזי בעיר, והרבי אמר לי באותה שנה ב'יחידות': 'ערד איז א שווערע שטאט' [='ערד היא עיר קשה' (הכוונה היתה כנראה לכך שלערד יש צביון חילוני ושמאלני מובהק)]. אם כן, מה הטעם לנסות שוב?...".

אנשים נוספים החלו לדחוק ברב ליפסקר להגיש מועמדות לכהונת הרב בערד. "בסופו-של-דבר, יום אחד לפני סיום המכרז שלחתי מברק לרבי ושאלתי אם להתמודד על התפקיד. הרבי ענה לי מיד בחזרה: 'כיוון שעברו כמה וכמה שנים, אפשר שנשתנו העניינים. יתייעץ עם עסקני אנ"ש ורבני אנ"ש'. התייעצתי מיד עם עסקנים ורבנים, ביניהם יו"ר צא"ח דאז, הרה"ח ר' ישראל לייבוב ע"ה, ויבלח"ט הרה"ג הרב מרדכי אשכנזי שליט"א. כולם המליצו לי ללכת על זה. דיווחתי על כך לרבי, והרבי ענה לי מיד: 'ויהא בשעה טובה ומוצלחת'...".

גם בהמשך הדרך קיבל הרב ליפסקר הרבה עידודים וברכות מהרבי בנושא הרבנות בערד. "בחנוכה תשמ"ב הייתי אצל הרבי ופגשתי שם את ראש ישיבת כפר-הרא"ה הרה"ג הרב משה-צבי נריה ע"ה, שהיה קרוב משפחה שלנו. כששמע שעדיין לא נבחרתי רשמית, שאל במה יוכל לעזור לי ואמרתי לו שצריך לזרז את ההליכים כדי שאקבל סוף-סוף תעודת 'כושר' לרב עיר. הרב נריה דיבר עם הרב הראשי דאז, הגאון הרב אברהם שפירא ע"ה, ומיד קיבלתי 'כושר'. כמובן, דיווחתי על כך מיד לרבי. כעבור יומיים הרבי חילק לציבור דמי-חנוכה, וכשעברתי לפני הרבי זכיתי לקבל ממנו חיוך רחב מאוד. מעודי לא זכיתי לקבל מהרבי חיוך כזה, והרגשתי שזה מגיע לי בגלל הבשורה הטובה שמסרתי לרבי".

לפני הנסיעה הזו, שהיתה הפעם הראשונה שבה נסע מערד אל הרבי, סיפר הרב ליפסקר לראש העיר אז, מר אברהם (בייגה) שוחט, שהוא נוסע אל הרבי מליובאוויטש והציע לו שיכתוב לרבי. "בייגה כתב לרבי מכתב ושלח אותו באמצעותי, וכעבור תקופה הרבי שלח אליו מכתב תשובה, שהגיע אל הכתובת שלי". וכך כתב לו הרבי:

ב"ה
ו' טבת, התשמ"ב
ברוקלין, נ.י.
הנכבד והנעלה אי"א
עוסק בצרכי צבור
מר אברהם שי' שוחט
ראש עיריית ערד
שלום וברכה:
בנועם נתקבל מכתבו על ידי ידידנו המשותף הרב בן ציון שי' ליפסקר. והשי"ת ימלא משאלות לבבו לטובה בכל הענינים שמזכיר במכתבו.
מנצל אני הזדמנות זו להביע הכרת הטוב למר בעד עזרתו לעניני יהדות בכלל, ובפרט לפעילי חב"ד העושים ברוחו של כ"ק מו"ח אדמו"ר, שעל הציון שלו ייזכרו מר וכל תושבי עירו.
בכבוד ובברכה להצלחה בתפקידו האחראי
ולבשורות טובות בכל האמור
(חי"ק)

"כשמסרתי לבייגה את המכתב של הרבי", משחזר הרב ליפסקר מזכרונו, "הוא שמח מאוד ושאל מיד כיצד יוכל לסייע לנו. ביקשתי ממנו שיכתוב לשר לענייני דת בקשה שיוציא מכרז לבחירת רב עיר בערד. מר שוחט כתב את המכתב המבוקש, וכך התחיל להתגלגל העניין של מינויי הרשמי כרבה של ערד".

"האיש שלי, הרב ליפסקר"

בט' בניסן תשמ"ג התקיימו הבחירות הרשמיות לרבנות בערד. הרב ליפסקר התקשר למזכירות הרבי והודיע למזכיר הרב לייבל גרונר שהבחירות עומדות להתקיים תכף. כעבור רבע שעה הוא התקשר שוב, הפעם כדי להודיע על בחירתו. אחר-כך סיפר לו הרב גרונר שעם קבלת הידיעה התפשט על פניו הק' של הרבי "חיוך נפלא של שביעות-רצון מיוחדת במינה". כעבור שבוע וחצי קיבל הרב ליפסקר מהרבי מכתב הנושא את התאריך י"א בניסן תשמ"ג. בתחילת המכתב כתב לו הרבי: "מאשר הנני קבלת הידיעות הטלפוניות, ות"ח", והרבי סיים בברכה "להצלחה רבה ברבנות ובעבודת הקודש בכלל".

בתקופה הקרובה הרבי חיזק ועודד אותו מאוד בעבודת הרבנות בערד. והחיזוק הזה היה נחוץ מאוד, לנוכח הרדיפות החזקות שהתחילו נגדו מיד כשהגיע לערד, גם מצד המימסד הדתי, וגם מצד הציבור הכללי שחלקו התנגד לפעילות החזקה של הפצת יהדות שהרב החדש התחיל לקיים בבתי-הספר בעיר. פתאום ביטלו את ההבטחה שנתנו לו בקשר לקבלת דירה, וניסו להצר את צעדיו בעוד תחומים.

באותן שנים נהג כ"ק האדמו"ר בעל ה'לב שמחה' מגור זצ"ל לשהות בערד כשבעה חודשים בשנה, מטעמי בריאות, והרב ליפסקר זכה לקיים איתו קשר מיוחד במינו. "יום אחד סיפרתי לו על הרחבת פעילותי בתקופה האחרונה בערד, והוא הגיב במילים: 'יעצט וועסטו שוין פון זיי האבן מערער צרות' [='מעתה יהיו לך מהם צרות רבות יותר']... וכשסיפרתי לרבי מגור על הבעיות שעושים לי גורמים מקומיים, אמר לי: 'הם פשוט רוצים לסלק אותך מכאן'. והמשיך: 'מי שלח אותך לכאן?'...

ה' בתשרי תש"ע
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הגב לכתבה

תגובות
5
1. בפגישת האדמו"ר מגור עם הרבי
הם שוחחו על ערד ועל הרב ליפסקר. ניתן לראות בסרט הידוע 'בית גור אצל הרבי'. (ייתכן שיש את זה בחב"ד אין- פה)
ה' בתשרי תש"ע
2. אבידה לעם ישראל ולעיר ערד
הרב בן ציון ליפסקר זצ"ל - איש טוב,שגישר בין כל חלקי הציבור עשה למען נזקקים ולחיזוק הקשר בין דתיים לחילוניים .
היה דמות למופת בעיר ערד .
עם ישראל והעיר ערד איבדו צדיק גדול.
תנחומים למשפחת ליפסקר - מן השמיים ינוחמו.
תהיה נשמתו בצל כנפי השכינה ומנוחתו עדן.
ת.נ.צ.ב.ה
ה' בתשרי תש"ע
3. ברוך דיין האמת
בשורה עצובה לכולנו.
אךךךךך.......
משפחת ליפסקר תמיד עם חיוך על הפנים למרות כל הקשיים.אף פעם לא להתייאש תמיד להיות חזקים...
ה' בתשרי תש"ע
4. איפה המשך הכתבה?
זה נראה קטוע באמצע, וגם לא קיבלנו עדיין תשובה לשאלה בכותרת: "ומדוע החליט האדמו"ר לצאת בשבת לרחובה של עיר כשצעיפו בידו?"
ה' בתשרי תש"ע
5. מרשים מאוד -בדרך חב"ד האמיתית.בנועם!
ו' בתשרי תש"ע