ב"ה ערב ש"ק, י"ב חשוון תשפ"א | 30.10.20
הרב יוסף יצחק גורביץ'
הרב יוסף יצחק גורביץ' צילום: י' בלינקו, שטורעם
כשהרבי שמט 'קנייטש' לחסיד

מה השיב הרבי לטענת "חיבת ציון לא תזיק לך" • צרור פנינים וסיפורים מהתוועדות עם הרב יוסף יצחק גורביץ', משפיע תות"ל מגדל העמק • מיוחד
מערכת שטורעם

אתמול התקיימה התוועדות חסידית שארכה שעות ארוכות במרכזה התוועד הרב יוסף יצחק גורביץ', משפיע תומכי תמימים במגדל העמק, בשמחת ה'שבע ברכות' לבנו של גיסו השליח הרב מנשה אלטהויז.

בין היתר סיפר הרב גורביץ' מספר סיפורים בלהט המאפיין אותו, כשהם שזורים זה בזה, מתוך שפע הוראות בעבודת ה'. 'שטורעם' ליקט פנינים מדבריו של הרב גורביץ':

[א]

כשהייתי בישיבה בברינואה שמעתי פעם מהרב אהרן יוסף בליניצקי ע"ה סיפור אותו שמע מבעל המעשה: היה יהודי חסיד  קוידינוב שפעם הקפיד עליו האדמו"ר שלו והקפידה התקיימה. אותו חסיד החליט לעזוב מיד את האדמו"ר באמרו: אדמו"ר שמקפיד על חסיד שלו - אינני רוצה להיות חסידו.

אותו חסיד החל להסתובב בחצרות שונות במטרה למצוא אדמו"ר חדש, וכאשר הגיע לליובאוויטש החל להסתופף בצילו של כ"ק אדמו"ר הרש"ב נ"ע. הוא התלבט משך זמן ארוך האם לקבל עליו להיות חסיד ליובאוויטש, וההכרעה נפלה כאשר שמע פעם אחת את הרבי הרש"ב מתפלל שחרית וכשהגיע למילים "ותקם את דבריך כי צדיק אתה" אמר את המילים בניגון מיוחד בקול גדול.

החסיד סיפר לרב בליניצקי על תחשותיו: "באותו רגע ששמעתי מהרבי את המילים האלה, במנגינה הזו, הפכתי באתערותא דלעילא חסיד ליובאוויטש".

[ב]

הרב פנחס אלטהויז ע"ה נסע פעם לרבי הריי"צ לתקופה קצרה אך מרוב דביקותו והתקשרותו אל הרבי לא יכול היה לעזוב את חצרות קודשנו והוא נותר אצל הרבי תקופה ארוכה.

רעייתו שנותרה לבדה בבית החלה לכתוב לו מכתבים שיחזור הבייתה, אך הרב אלטהויז היה מתרץ בכל פעם תירוץ אחר ונותר אצל הרבי עד שלא נותרה לה ברירה והיא כתבה לרבי מכתב ובו תיתנה לפניו את צרתה.

על מנת לפייסה הלך הרב אלטהויז לאולפן הקלטות והקליט את עצמו מנגן כעשרה ניגונים, אותם שיגר לרעייתו על תקליט מיוחד. הדבר אכן הרגיע את רעייתו לתקופה קצרה אך לאחר מכן שוב כתבה לרבי שפנה אל הרב אלטהויז וביקש ממנו לשוב הבייתה אל רעייתו.

בזכות אותו צעד של הרב אלטהויז נותרה בידינו אותה הקלטה עם הניגונים בביצועו של הרב אלטהויז. כששמע הרבי הקודם את הניגונים אמר עליהם: אלה ניגונים נכונים.

[ג]

בשנת תשכ"ח או תשכ"ט זכיתי להיות בכוס של ברכה במוצאי חג הסוכות. הרבי חילק לקהל מכוסו והקהל ניגן ניגון דביקות. אחד החסידים הרב שמשון חריטונוב היה מכונס בתוך עצמו וניגן את הניגון בדביקות מיוחדת, בעיניים עצומות.

לפתע הרבי הבחין ברב חריטונוב מנגן, הניח את הכוס מידיו ונשען עם ידיו הקדושות על השלחן, כשהוא מתבונן ברב חריטונוב שהמשיך לנגן כשהוא אינו מודע למתרחש סביבו.

כאשר הגיע תורו של הרב חריטונוב לגשת לכוס של ברכה העיניים שלו היו נפוחות ואדומות מבכי. הוא שמט את מגבעתו עד שה'קנייטש' כיסה את עיניו בכדי שהרבי לא יבחין בעיניו. כשעבר, הרבי הושיט את ידו הקדושה, הרים את המגבעת וגילה את פניו של הרב חריטונוב, העניק לו חיוך רחב, מזג לו ביד השנייה את היין לכוס ולאחר מכן שמט שוב את ה'קנייטש' למטה מתחת לעיניו תוך כדי חיוך.

[ד]

כשלמדנו בברינואה הגישו פעם לארוחת צהרים ארוחה עם עדשים. המשפיע הרב ניסן נעמנוב ע"ה הבחין שאחי ר' מולע גורביץ' אינו אוכל את העדשים ושאל אותו לפשר העניין. אחי השיב שאינו אוהב עדשים.

"כשלמדנו בליובאוויטש", החל ר' ניסן לספר, "הבחורים סבלו מהתנכלויות של צעירים גויים שהיכו בחורים וזרקו אבנים לעבר הישיבה. יום אחד החליטו מספר תמימים לשלוח אליהם בחורים חסונים שיטפלו בהם".

"אתה יודע את מי שלחו?", פנה ר' ניסן למולע, "שלחו דווקא את אלה שהיו אוכלים עדשים... עדשים נותנים כוח".

גם אם יוכיחו לר' ניסן מדעית שעדשים אינם מעניקים כוח מיוחד לא יעזור שום דבר. ר' ניסן במפורש זוכר - דווקא אותם אלו שאכלו עדשים הם אלו שנשלחו להכות את הגויים.

[ה]

בתשרי תש"י היה הרב פנחס אלטהויז ע"ה אורח בסעודת ראש השנה אצל כ"ק אדמו"ר הריי"צ נ"ע. הרבי הקודם ישב בראש השלחן, מימינו הרש"ג ע"ה, משמאלו הרבי ולאחר מכן ישב הרב אלטהויז.

במהלך הסעודה החל הרב אלטהויז לנגן את הניגון עמו הרבי הרש"ב היה מתפלל ועיניו של הרבי הקודם החלו לזלוג דמעות כמים. הרבי הבחין שהרבי הקודם החל לבכות ועם מרפקו סימן לרב אלטהויז שישב לידו שיפסיק לנגן.

[ו]

במהלך אחת הסעודות של יום טוב באותו תשרי, לאחר שאמר 'לחיים' נטל הרב אלטהויז 'פארבייסען' מהצלחת של הרבי. למחרת, כאשר הרבי עלה 'שישי' פיצלו הגבאים את העלייה לשניים על מנת לאפשר גם לרב אלטהויז לעלות לתורה.

הרבי אמר בחיוך לסובבים אותו: "עוד מעט הוא יקח את כל כולי".

[ז]

במהלך אירוע כלשהו שהתקיים בשנת תש"י שרה התזמורת את המנון 'התקווה', חלק מהקהל קם על רגליו והרבי נותר לשבת.

(היה זה בתקופה שלפני הנשיאות) הרב אלטהויז אמר לרבי: לא יזיק לרבי קצת אהבת ציון... הרבי השיב לו: "ולך לא תזיק אהבת ירושלים". הרבי המשיך ואמר: "ואם תרצה לראות את החילוק בין ציון לירושלים ראה את המאמר בליקוטי תורה - ציון במשפט תפדה".

ד' בחשוון תשס"ח
הגב לכתבה

תגובות
11
1. ממש מחמם את הלב
התוועדויות של הרב גורביץ מחממות את הלב ומקשרות אותנו לרבי
ד' בחשוון תשס"ח
2. משפיע בחסד עליון
ד' בחשוון תשס"ח
3. ר' ניסן למד בליובאוויטש
לכאורה לפי גילו ר' ניסן נמינוב לא נימנה על התמימים דליובאוויטש אלא למד בנעוול וכו' כמו ר' מענדל פוטרפאס ושאר בני גילו.
היודע דבר ברור מוזמן להגיב.
ד' בחשוון תשס"ח
4. אכן ר' ניסן ע"ה למד בליובוויטש
אומנם עד כמה שידוע לי לתקופה של שנתיים.
דרך פשוטה לדעת מי כן למד בליובאוויטש היא להסתקל בספר "ליובאוויטש וחייליה" מר' ר"נ הכהן כפר חב"ד תשמ"ב.
ובנוסף אפשר גם לסמוך על הרב גורביץ שי' שמדייק מאוד מאוד בסיפורים שהוא מספר וגם לא מתבייש להודות כשהוא לא יודע.
ואם בר' ניסן ע"ה ויבלח"ט הרב גורביץ שי' הנני להביא מעשה שהיה:
לפני כמה שנים הרב גורביץ שי' היה בחוה"מ סוכות במגדל העמק (דבר נדיר כלעצמו) סיכמתי איתו על התוועדות עם אנ"ש בסוכה לאחר שמחת בית השואבה.
המנחה בסיום הערב הודיע על התתועדות עם הרב גורביץ בסוכה, והוא בשמעו את הטרארם מסביב פנה לדרכו באחנתי זאת רצתי אחריו ראמרתי לו: "הרב גורביץ תדמיין שר' ניסן נעמנוב עומד לפניך ומבקש ממך להתוועד עם אנ"ש".
הוא נעצר פניו הרצינו מאוד והוא ענה לי: "זה לא קרא אף פעם וזה לא יקרא אף פעם" והמשיך בדרכו.
אי אפשר לתאר במילים את הטון שנאמרו הדברים אבל הרגשתי ברורות את היראת כבוד שרוכש הרב גורביץ לר' ניסן ואיך הוא בא בתלונה אלי איך העזתי לדמיין שהיה יכול ליהות מצב כזה.
ד' בחשוון תשס"ח
5. חסיד קיידנער?
כנראה שצ"ל חסיד קיידענאוו (קוידנוב)
ד' בחשוון תשס"ח
6. איזה הערות
הסיפור עם "פיצול" העלי' לשנים קצת מוזר דהרי לא עושים הוספות אצלנו, ובהדגשה.

בקשר לשירת התקוה, שמעתי שהקהל קם כשנגנו את התקוה וגם הר"פ קם והרבי נשאר לשבת ומשך את ר"פ בשרוולו שיחזור ויתיישב ואמר לו "אתה מציג מישהו!" (היינו את הרבי הקודם), ויתכן שהדו-שיח שמסופר כאן הוא אולי המשך לאותו סיפור?
ה' בחשוון תשס"ח
7. ליובאוויטש
ה' בחשוון תשס"ח
8. למד בליובאוויטש
ה' בחשוון תשס"ח
9. למד או לא למד בליובאוויטש
זכורני כד הוינא טליא בשנת תשי"ט או תש"כ שלמדנו אצלנו בתו"ת בברינוא לקוטי תורה את המאמר אדם כי יקריב, סיפר לנו שלמד בליובאוויטש בגיל צעיר אצל שמואל בער באריסובער את המאמר הזה וזה פעל עליו שלאחר כמה זמן חזר לתו"ת. ב) הסיפור עם העלי' של הרבי ור"פ אלטהויז זה נראה דמיון לכאורה ביו"ט אין עלי' ששי רק אם חל בשבת וא"כ זה קרה או ביום א' דסוכות או בשמע"צ או בשבת חוה"מ והרבי הרי הקפיד שלא יהיו הוספות ובטח הגבאי דאז הר"י גורדון הקפיד גם על זה וא"כ הסיפור לא מציאותי.
ה' בחשוון תשס"ח
10. פנחס אלטהויז של היום
אותו שם כמעט אותם גדלים, בעל מנגן בחסד, עסקן בחסד, מקושר גדול, אך לא היה מזיק לו קצת אמת...
ה' בחשוון תשס"ח
11. תגובה ל-9
א קשע אוף א מעשה
ו' בחשוון תשס"ח