ב"ה מוצאי ש"ק, כ"ה מנחם-אב תשפ" | 15.08.20
"נצטרפו לעורר ולסדר". התמימים שניאור זלמן חדד (מימין) ולוי העכט עם שלט הישיבה המקומית שיסדו שלוחי הרבי
"נצטרפו לעורר ולסדר". התמימים שניאור זלמן חדד (מימין) ולוי העכט עם שלט הישיבה המקומית שיסדו שלוחי הרבי
בתוניסיה התעמקו באחדות ה'

שני תמימים ישראלים בילו שבוע בתוניסיה, לימדו חסידות והעמידו "מבצע תפילין" המוני• גלריית תמונות ענקית וראיון מיוחד
כתב שטורעם בניו יורק

שני תמימים ישראלים דוברי עברית ואנגלית שבו עתה ממסע בלתי-נשכח לתוניסיה. כן, המדינה הערבית הזו שאינה יעד מועדף לבעלי חזות יהודית הציגה את פניה האחרות לצמד הבחורים שניאור זלמן חדד ולוי העכט מ-770 שלא דמיינו את עצמם רוכבים על מונית בכבישי המדינה ואופנוע משטרתי מסלק רכבים מדרכם ומפלס מעבר בטוח לשדה התעופה.

"בתחילה חששנו", הם מודים בשיחה עמם בניו-יורק הבטוחה, "אבל החששות התפוגגו מייד עם בואנו, אחד בדרכונו הישראלי". אגב, את הטופס לבקשת הויזה נאלץ לשלוח אחד מהם לשגרירות התוניסאית בעזה.. גם הלבוש החסידי הבולט של מגבעת שחורה וחליפה כהה לא חוללו מהומות. להיפך, יראת הכבוד אפפה אותם בצעדם ברחובות המיושנים ובסיוריהם בין בתי הכנסת העתיקים, 11 במספר, החנויות במבנים בניחוח של פעם או בתי הקברות.

המשטרה המקומית מתאמצת ככל יכולתה כדי להגן על היהודים, ויחס של כבוד נשמר לשלוחי חב"ד, אלו שהובאו על-ידי הרב שמואל פינסון משלוחי הרבי בבריסל, בנו של הרב ניסן פינסון – השליח לתוניסיה וקיבלו את חסות הרב משה קוטלרסקי מה"מרכז לענייני חינוך".

"כמובן שכשיוצאים בשליחותו של הרבי – אין כל סיבה לדאגה", מבהירים השניים. "נסענו בכוחו של הרבי וכמובן שעם הנחיתה בתוניסיה, כבר הזכירו אותנו לברכה באוהל הק'".

איזה סוג של חיים יהודיים מצאתם בג'רבא?

"קהילה דתית בת אלף נפשות שמקפידה על קלה כבחמורה. אחד עשר בתי-כנסת שוקקים ובראשם "לה גריבא" שעל פי המסורת שולבו בקשת שבגגו אבנים מבית המקדש. מידי יום מתכנסים המתפללים לחדרים הבנויים בירכתי בתי-הכנסת ומכונים "ד' אמות של הלכה" ומקדישים פרקי זמן ללימוד משותף בגמרא, הלכה ומדרש.

"היה מדהים להיווכח במידת הצניעות שמאפיינת את הקהילה הזו. כולם עמלים לפרנסתם ואפילו הרב משמש חצי יום כצורף כדי לא לעשות את תורתו קרדום לחפור בו, מקצוע –אגב – פופולארי מאוד בקרב היהודים המקומיים.

אלפים הניחו

בשבת, הבחינו ה'תמימים', עושים את דרכם בני הקהילה לעבר שכונת היהודים "חרא קבירא" המוקפת בעירוב מהודר. במרכזה, נכנסים לבית שקבוע בו תנור גדול עליו מונחים סירי החמין המשפחתיים, וכל משפחה נוטלת את שלה. בית זה מחולק לשניים: גברים ונשים לחוד כדי להימנע מחשש פריצות.

"בישיבה המקומית "אור התורה" שנוסדה ושייכת לשלוחי הרבי, למדים כמאה תלמידים – גם כאלו בשכבת גיל נמוכה מאוד ששוהים בישיבה משעות הבוקר המוקדמות עד שמונה בערב, למעט הפסקת צהריים. מורים יראי שמים ותלמידי חכמים מלמדים גמרא, שו"ת, הלכה ולשון הקודש. הלימודים מתנהלים בשפה הערבית, אך אין מי שלא מכיר את העברית.

"אופן הלימוד מתבסס על שיטת העיון התוניסאית שנודעת בהתמקדות בדקדוק של הפשט הנלמד. הלימוד הזה מעמיק לא פחות מזה שרווח כיום בעולם הישיבות. ממש ניתן להעריץ ואפילו לקנא בשיטת הלימוד המיוחדת הזו שלהם".

אז למה בעצם הם באו, ומדוע דווקא בל"ג בעומר – תשאלו את עצמכם? הנה התשובה: הילולת "אל ג'ריבה" השנתית מושכת אליה אלפי חוגגים ותיירים – בעיקר יהודים יוצאי תוניסיה. חלקם מקנדה, צרפת, מישראל וממדינות נוספות.

שני התמימים הרכיבו דוכן ופרסו עליו עשרות זוגות תפילין החל משעות הבוקר. העמדה המתה אלפי מניחים שביקשו שהזדרזו לכרוך על זרועותיהם את הרצועות. מאות אחרים נעזרו בתמימים, ותפוקת הדוכן הצטברה ליבול מרשים שלא מבייש תחנות מרכזיות של המטרופולין הגדולים בארץ. ניתן לשער כי זהו ה"מבצע תפילין" סגנון רחובי הראשון שמתקיים בעיר הזו, והוא מתרחש בהשגחה-פרטית בימים החופפים להכרזת "מבצע תפילין" על-ידי הרבי לפני ארבעים שנה.

 

צמאים לחסידות

אבי, תוניסאי צעיר שהיגר לצרפת לא יכול היה לכלוא את התרגשותו. "מה, גם בג'רבא יש חב"ד?" שאל בהתפעלות ומיהר להקיף את רצועת התפילין של ראש סביב תלתליו הרבים. אחרים ביטאו את אהדתם והתרגשותם באנגלית ועברית בסיסית – השפות ששימשו את השניים לתקשור הנחוץ עם החוגגים הרבים. רבים הפנו בקשות לתגבור ספרי-קודש נחוצים ותשמישי-קדושה.

סדר יום מדוקדק שהרכיב עבורם הרב המקומי עם בואם אפשר להם פגישות עם כל רובדי האוכלוסייה של הקהילה המקומית. הם התערבו בלימודי הישיבה ומסרו שיעורים על מושגי יסוד בחסידות. "אחדות ה'", "השגחה פרטית" ושיעורים בתניא. במקביל השתלבו בלימודי הגמרא וההלכה וחלקו עם התלמידים את ידיעותיהם. "יש הרבה פתיחות בקרב הנערים ללימוד חסידות, הם ממש בלעו בצמא כל הגה", הם אומרים.

ביומם האחרון בג'רבא, כינסו את כל תלמידי הישיבה לכתיבת פדיונות-נפש שיניחו בעצמם באוהל הק'. התלמידים ששמעו במשך השבוע האחרון אודות גודלתו של הרבי, אהבתו לכל יהודי באשר הוא והחשיבות ב'התקשרות', נערכו ברצינות והפקידו בידם בקשות ברכה מכל בני הקהילה.

שמעתם תלונות מהיהודים המקומיים על עוינות או רצון לעלות ארצה?

"לחלוטין לא. הם טוענים שדווקא בג'רבא שומרים על חיי המסורת והצניעות היהודיים. הם יודעים היטב מה עלה בגורלם הרוחני של המהגרים לצרפת או מקומות אחרים, ולכן מתעקשים לנהל בתוניסיה את חייהם היהודיים. השלטונות מנהלים יחסים הוגנים עם ראשי הקהילה היהודית ואנשיה, ויחס אוהד זה של הממשל והמשטרה המקומיים משפיע ישירות על המון העם המוסלמי. יראת כבוד שמורה ליהודים. פעם התגלעו מתיחויות על רקע תהפוכות במזרח התיכון, אולם כיום המצב שפיר יחסית.

תרצו לחזור לשם?

אנחנו מוכרחים לציין את ההתרגשות שלנו מהאהדה הרבה לה זכינו מצד בחורי הישיבה והתושבים. אנחנו בהחלט מודעים לרצון העז אותו הביעו שוב ושוב שנשאר עוד זמן מה עמם. בעזרת ה', אנו נכונים לשוב לשם בעת הצורך.

א' בסיון תשס"ז
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
 
הגב לכתבה

תגובות
2
1. איזה יופי של פעילות
ללוי ושניאור. פשוט מאוד כיף לראות אותכם, וטוב לשמוע על פועליכם שם הרחק.

עלו והצליחו בכל משלח ידיכם.

ולמערכת האתר - שיחקתם אותה, אחלה של כתבה.
א' בסיון תשס"ז
2. כמה חבל
שהיום כל פעולה "טובה" גוררת אחריה שורת פירסום גדולה מדי לטעמנו ע"ע בכל האתרים, קצת צניעות לא תזיק
א' בסיון תשס"ז